היצר הרע שנשחט - מצב החרדיות

מקסמן,

  גם את הבהמה תכנה פמיניסטית מושבעת עם דעה עצמאית - כיוון שממהותה ( הרצון ללדת טבוע בטבעה) היא מוגדרת ככזאת שמנצלת את מה שהטבע נתן לה?
מכיוון  שהאשה נבראה בצלם היא ראויה להתעלות על הבהמה. ובזה שהתורה פטרה את האשה מהמצווה היא לא התכוונה לקפח אותה, להיפך, היא פותחת בפני האשה עם הדעה העצמאית פתח למחשבות מאזנות שמכוונות אותה להתחשב במציאות, ולהתחשב במציאות, פירושו: להתגבר על מה שהטבע הטבוע בו נוטה אליו -

לגבי המשכיות המין האנושי אתה יכול להרגיע את אשתך, יש זני בעלי חיים בעולם שעם כל הניצול של מה שהטבע נתן להם הם נכחדו - ויותר מאשר ההתרבות משפיעה, כושר ההשרדות בהתחשבות במציאות הוא מה שקובע. 
 
 ואם כבר תנ"ך, ואם כל הכבוד לרב שך, אמנם אמנם נאמר לאדם להדבק באשתו, אך לשם האיזון נאמר לאשה שתהיה עזר כנגדו , ולא שתשלוט ב'דעותיה' עליו -

אמשלום, כל מי שחי במגזר החרדי או דתי, יודע שנשים הן פעמים רבות אידאליסטיות מאוד, לעיתים יותר מהגבר שלהן, (יש גם גברים אידאליסטים, אני לא עושה שחור לבן), ובהתנתקות ראה ראינו שהבנות של נוער הגבעות גברו בכמות ובאיכות על הבנים, והן אלו שרצו באומץ לב לקראת היס"מניקים מטילי האימה. אני לא קוראת לזה קיצוניות וקנאות. זו אידאולוגיה. וכך גם נשים חרדיות, שרבות-רבות מהן חזקות ביראת השמים שלהן יותר מהבעל, ורוצות ללדת מתוך אידאולוגיה ומסירות, גם כשיש היתר מרב להפסקה. אגב, כך לפי המסורת נהגו גם נשים צדקניות במצרים, בלי היגיון מיוחד ללדת בן שיושלך ליאור או למציאות של עבדים. והבעלים לא כל כך תמכו.

לעיתים יש נשים שמקצינות כמו הדוגמא לעיל לאחר ניתוח קיסרי, ואני במו עיניי קראתי כתבה חרדית מהללת לזכרה של אישה שילדה שבע לידות בניתוחים, למרות אזהרות הרופאים, ומתה מיד לאחר הלידה השביעית. הכתבה שמה אותה על נס, במקום לקרוא לה מתאבדת, ולרחם על היתומים הקטנים שאימם עזבה אותם כדי ללדת עוד יתום.