רמב"ם-שיעור יומי ג' פרקים

שאלתי היא שאלת בור
מעולם לא עיינתי בכללים של הרמב"ם למנייו המצות

ולכן נשמע לי מאוד מוזר לדוגמא מדוע יש צורך בארבעה מצוות ל"ת שונות בנזיר
ר"ג: שלא יאכל ענבים לחים
ר"ד" שלא יאכל יבשים
ר"ה:זגים
ר"ו: חרצנים

מה רע במצווה אחת והיא שלא יאכל ענבים?
נניח ציווי איסור שיכלול רק ענבים. האם מישהו היה מעלה על דעתו שענב לא אבל זג כן? או לח לא יבש כן?

להעיר,

יתירה מזו במצוות שלא לאכול מעשר שני חוץ מירושלים מנה שלוש מצוות:

שלא לאכול דגן
שלא לאכול תירוש
שלא לאכול יצהר

!!!

ווטו
אתה מצטרף לחבר הבורים??
הזהר נא!

גם אתה לומד ג' פרקים ליום או שאתה שולף מהזיכרון?

עניין אחר....
הרמב"ם בסוף מניין לא תעשה כותב כך:
"אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות המגילה בעונתה. ואילו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה."

שאלת תם
כיצד אנו מברכים ברוך אתה ....וציונו.וכי ציווה?

ואולי יש לומר שכשאני אומר "ציונו במצותיו" אני מתכון למצות לא תסור מכל הדבר"

להעיר ,

לא מגלה! [לו היו כל ישראל לומדים כמוך את הרמב"ם גם אם פרק ליום ואפילו על חשבון עמוד מדף היומי, היה קרן התורה מתרומם!]

כתבתי "יתירה מזו" כי בשלמא בפרטי זג וחרצן, יש הבדל בשייכות כל אחד ואחד ליין, שלכן היה ניתן ליישב את קושייתך בדוחק. אבל לגבי מע"ש לכא' אין לומר כן!

שאלתך "והיכן ציונו" היא שאלת הגמ' שבת כ"ה.? והתשובה מ"לא תסור". אמנם בירושלמי [ללומדי דף היומי בירושלמי ] ניסחו את הברכה "לשמוע לדברי הזקנים" או משהו כזה!

הרמב"ם מבאר שיטתו במנין הלאוים באכילת חרצנים וזג ובמעשר דגן תירוש ויצהר בשורש התשיעי, עיי"ש. כללו של דבר, כיוון שהאוכל זג וחרצן לוקה שניים מנה אותם הרמב"ם כשני לאוין, וכן אמרו אכל מעשר דגן תירוש ויצהר חייב שלש, ועל כן מנאם כשלשה לאוין.

השורש התשיעי on-line: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/harambam/rambam14-4.htm

תוקן אחר קריאת ההודעה שלפני, בשל כפילות, וכדי להוסיף לינק.


תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 29/10/2003 17:28:15

י"י,

ייש"כ

המתחיל אומרים לו גמור! ולמה אכן לוקים שלוש?

ווטו
קושייתי קשה יותר
שכן בענבים כלול לח ויבש משא"כ בדגן לא כלול תירוש
יותר מזה. לא ניתן ללקות פעמיים על אותו ענב. אם הוא יבש זהו איסורו ואם הוא לח זהו איסורו

ציטוט
"יא [ט] כל הכוכבים והגלגלים, כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם; והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גודלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים. וכשם שמכירים את הקדוש ברוך הוא, כך מכירים את עצמן ומכירים את המלאכים שלמעלה מהן. ודעת הכוכבים והגלגלים, מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני האדם."

מה זה אומר? יש להם גם היידפארק ומתווכחים בפורומים רק יותר באינטלגנציה?
או בנימה יותר רצינית....לנו מוכרת חכמת האדם וגם יש בנו הבנת שלילה שהקב"ה למעלה בכלל מערך החכמה בכלל
אבל מה זה אומר כשאומרים לנו שיש גלגל שיש לו דעה יותר רחבה מלבני אדם?
אגב...מניין לרמב"ם המידע הזה?

שבוע טוב לכולם

הראיה הוא לכאורה מזה שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במעריב.
אבל ראה מה שכתב הרב קאפח על הלכה זו