להלהעיר.
לשאלתך: למה הקהל מתפלל לפני הזקנים, עניתי: כדי שיראו איך לא להיות!
נשמע כהתחכמות שלא במקומה, אולם ייתכן שכך היא המציאות.
זקנים אלה, אינם זקנים בשנים, ולא בחכמה אלא הם נכבדי העיר, שפעמים כל כבודם בא להם מהיותם "נכבדי העיר", ראה בתשובת הרשב"א (חלק ז סימן תנ), הדנה בטובי העיר ופרנסי העיר ובמספרם, "שבעה טובי העיר המוזכרים בכל מקום אינם ז' אנשים המובחרים בחכמה ובעושר וכבוד, אלא ז' אנשים שהעמידום הצבור פרנסיס סתם על עניניהם והם כאפטרופסין עליהם"' (ראהשבת דף צב עמוד א, "אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה"), וראה תוספתא ראש השנה (ליברמן) פרק א הלכה יח, (בסוף ש"ס וילנא הי"ז), וראש השנה דף כה עמוד ב, "כל מי שנתמנה פרנס על הצבור אפי' קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים.
מי שאינו לא חכם, ולא עשיר, ולא מכובד, כששהעמידוהו פרנס, הופך לזקן, וכשהוא יושב ב"מזרח", הוא "אדם חשוב"..
מקורו של הרמב"ם, הוא בתוספתא (מגילה פרק ג הי"ד): כיצד היו זקנים יושבין פניהם כלפי העם ואחוריהן כלפי קודש כשמניחין את התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי קדש [כשהכהנים נושאים כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהן כלפי קדש] חזן הכנסת [פניו כלפי קדש] וכל העם פניהם כלפי קדש שנאמר (ויקרא ח) ותקהל העדה אל פתח אהל מועד".
מתוספתא זו ברור שמטרת הושבתם ב"מזרח", כשפניהם לציבור, היתה כדי לחלוק כבוד לבימה, ראה כסף משנה שם, (פרק יא סוף הלכה ד),
אך זקנים אלה שאינם חכמים, חושבים שהושבתם ב"מזרח" כשפניהם לציבור, הוא לכבודם,
לפניך ממה שהיה כתוב אצלי בהערה על פירוש המלה "פריסבטרים", מתוך כתובת ההקדשה של "בית הכנסת תיאודוטוס: והדבקתים כאן.
"שאותו (=בית הכנסת) יסדו אבותיו, *והפריסבטרים* וסימונידס".
ראה בערוך, ערך פרסבוטיס, בלשון יוונית "שר חשוב". בטבלה זו כנראה הכוונה לזקני הקהילה. חשובי הקהילה.
מספרם של "הזקנים", (מנהיגי הקהילה), לא היה קבוע, והיה משתנה ממקום למקום, והם מופיעים גם בתוארים שונים:
במסכת סופרים (פרק יט הלכה ח), אנו מוצאים: "שנים עשר טובי העיר", אך במסכת מגילה (דף כו עמוד א), "שבעה טובי העיר", (ג'זוסיפוס, בקדמוניות היהודים, (ד, ח, יד) , מספר ש"בכל עיר ישלטו שבעה אנשים"), וכך הוא בתוספתא מגילה פרק ב הלכה יב.
תוארם:
בתלמוד הירושלמי (פאה פרק ח' הלכה ו, ושקלים פרק ב' הלכה ה') תוארם "פרנסין".
ברמב"ם, (פירוש המשניות מגילה ג, משנה ג), תוארם: "זקני המקום" אך בהלכות תפילה פי"א הלכות יז-יח, הוא קורא להם "טובי העיר", (כתוארם בגמ').
בתקופות מאוחרות יותר, היו תואריהם:
"ראשי הקהל", (חינוך תצא, מהר"ח אור זרוע סימן סה),
"נאמני הקהל", (הריב"ש סימן שצט),
"זקני הקהל", (רבנו ירוחם, מישרים נתיב כג).
בבית כנסת הגדול שבאלכסנדריה (ראה סוכה דף נא ע"ב), היו "קתדראות לזקנים", (קתדראות= כורסאות, ראה הערוך בערך קתדרא),
מספר הקתדראות והזקנים:
לפי גירסת התלמוד הירושלמי, (סוכה פרק ה), היו שם: "שבעים קתידראות של זהב מקובעות אבנים טובות ומרגליות כנגד שבעים זקינים", (כנראה שדברי הירושלמי, הם מקורו של מדרש עשר גליות, נוסחא ב', (המופיע בבית המדרש ח"ה קי"ג, ומובא באוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלג), "שהיו שבעים קתדראות של זהב מפותחות באבנים טובות ומרגליות כנגד שבעים זקנים", לפי מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה א, היו שבעים כסאות גם אצל שלמה, "שבעים קתדראות מקיפין, לכסא לשבעים זקנים", (וראה באריכות אצל ש. ליברמן, תוספתא כפשוטה, סוכה, לתוספתא עמ' 273, שורות 19-20 עמ' 890 מדפי הספר).
לפי גירסת הירושלמי, שבאלכסנדריה היו *שבעים* כורסאות כנגד *שבעים* אין מקום לקושיית התוס', (סוכה דף נא עמוד ב, בד"ה והיו בה ע"א קתדראות כנגד ע"א זקנים), שכתבו שם, "פירוש (זקנים), סנהדרין. תימה הא דתנן פרק קמא דסנהדרין (דף ב) סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד, רבי יהודה אומר שבעים, וא"כ ה"ל לעשות רק שבעים קתדראות",
והרי כך היא גירסת הירושלמי, שהיו שם שבעים כורסאות כנגד שבעים זקנים.
אך בעלי התוס' שגירסתם היתה *שבעים ואחד*, תירצו: "ומתוך כך צריך לפרש שאותה קתדרא היתה למופלא שבב"ד, ולא היה מן החשבון", (אודות בעל תפקיד זה וסמכותו, ראה באריכות את דברי הרב ראובן מרגליות, ב"מרגליות הים" לסנהדרין דף ג ע"ב, (מעמ' 18, מדפי הספר).
אך גירסת התוספתא, בסיפור בית הכנסת שבאלכסנדריה, (סוכה (ליברמן) פרק ד הלכה ו), "שבעים ואחת קטדראות של זהב היו שם כנגד שבעים ואחד זקן", גם גירסת הבבלי (סוכה, דף נא עמ' ב), היא: שבעים ואחת קתדראות, והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד (בהגהות הב"ח, מוסיף "זקנים"), של סנהדרי גדולה", אך כנראה שלפני בעל הסדר הדורות, היה הנוסח "שבעים קתדראות", ראה שם "שנת ג"א תמח", סוף שמעון הצדיק).
מדברי התוס' משמע, שפירוש דברי הגמ' "כנגד … זקנים", הוא כנגד השבעים זקנים של משה=הסנהדרין), אך רש"י פירש את ה"זקנים" שבאלכסנדריא, כמתייחס לזקני אלכסנדריא: "ש(בני אלכסנדריה) עשו להם סנהדרין",
ייתכן, שפירוש דבריו הם כפשוטם, והיינו, שבני אלכסנדריה הקימו "סנהדרין", והיינו, צורת משפט מקבילה לזו שבירושלים, כשם שהקימו בית מקדש, מקביל לבית המקדש בירושלים, (הוא בית חוניו, שבסוף מסכת מנחות, (דף קט עמוד ב), ובתלמוד הירושלמי (יומא פרק ו ה"ג), ובפרטים רבים יותר על בית מקדש זה, ראה , ברמב"ם –פירוש המשניות, והתפארת ישראל בפירושו על המשנה שם, וראה גם ג'זפוס, קדמוניות היהודים, ספר ג פרק לה).
ואכן בכמה מקורות, מתקופת המשנה מצאנו התייחסות ל"בתי דינים" שהיו באלכסנדריה, אך לא ברור מה היו אותם בתי הדין, ראה תוספתא פאה (ליברמן) פרק ד הלכה ו, תוספתא כתובות (ליברמן) פרק ג הלכה א, "רבי שמעון בן אלעזר אומר אף באלכסנדריאה, בשעה שבתי דינין יושבין שם", וראה בתוספתא כפשוטה שם, שבתי הדין היו סמוך לנפילת אלכסנדריה.
ואכן בעל "תולדות ההלכה", (חלק ד עמ' 163), הבין שבני אלכסנדריא הקימו מערכת דין מקבילה לירושלים.
אך גם ייתכן לומר, שבכוונת רש"י לומר, שהקתדראות היו עבור הזקנים והמנהיגים-ראשי הקהילה, כבראש דברנו, ומשמעות ה"סנהדרין" שבדברי רש"י, הוא "ועד היועצים", כבמקורו היווני, ראה ספר הערוך, ערך סנהדרין), גם בתקופת הגאונים, (ראה ספר היוחסין השלם מאמר ב, עמ' סט טור ב, תשובות הגאונים, מהדורת ליק, תשובה נו, עמ' כא, ותשובות הגאונים, זכרון לראשונים סימן מח), מצאנו אותו כתואר כבוד, וראה את דברי יצחק אייזיק הלוי, "דורות הראשונים", תקופת הגאונים פרק טו, הכותב על דברי וייס, שכתב בדור דור ודורשיו, "והישיבה (של הגאונים) הלא מראש בקשה להדמות לסנהדרי גדולה שבימי קדם בארץ ישראל כאשר אנו רואים ממה שקבעו מספר שלשים ושבעים", וע"ז כתב הרי"א. הלוי, "לא שמענו, שסנהדריה קטנה היתה של שלושים, ... עד שבא החכם וייס, שמצא כן בדברי גרעטץ, וזה היה די לפניו").
את דברי ההבל, שאספו מספר מסוים של רבנים כדי לתת להם סמכות "סנהדרין", מצאנו גם בדורנו:
בזמן מלחמת העולם השניה הגיעו כמה מאות בני ישיבה ממיר ומפולין, לעיר קובה שביפן, ובהתקרב יום הכיפורים התעוררה השאלה באיזה יום הם, הרבנות הראשית אספה אסיפת רבנים כדי לענות על השאלה, היכן הוא קו התאריך, החזון איש ששלח לשם נציג כדי להסביר את שיטתו (הוא הרב חיים זאב פינקל, בנו של הרא"י, ראש ישיבת מיר, (הצופה, ט' תשרי תש"ב), היה בדעת יחיד.
בספר "פאר הדור" עמוד שלח בהערה 40, ספר העוסק בחיי החזון איש, כותב על אסיפה זו:"אגב למרבה הגיחוך טרחו מארגני כנס רבני זה, לדאוג שיהיו נוכחים בו, כ"ג משתתפים, כדי לשוות להם מעמד של "סנהדרי קטנה".
לדברי כותב ההערה שם, מקורו הוא:"לפי ד"ר א.י. בראוור במאמרו ב"הצופה", שלהי ניסן תשכ"ז".
למה לפי, ולא "מדברי ד"ר בראוור", כי אין הם דברי ד"ר בראוור, ובעוד שד"ר בראוור לא כתב אלא שבאסיפה היו 23 משתתפים, "החליט" כותב ההערה, ע"פ הרוח הקודש שבו, שהיה זה כדי שיהיו "סנהדרי קטנה"!
עד לפרסומו של הפאר הדור, לא ידע איש, למה בהשגחה פרטית, החליטו רק 23 רבנים להשתתף באסיפה שאליה הוזמנו רבים אחרים, שלא הופיעו.
עכשיו הכל יודעים למה.
 |
|
|
