הבהרות ליסוד האמונה בחינוך

1. רק אני יודע מהו רצון אלוהים. מי אתם שתערערו על קביעה זו ?

2. היש בידך נימוקים לאשש קביעה זו ?

2א. ואילו היו, כיצד הייתם מכריעים ?

2ב. אתם מדברים על נימוקים או על קריטריון בהשקפת-עולם ?

3. ואם כל מה שלימדו אותכם שגוי, ואני היחיד שבאמת יודע את רצון ה' אלא שאתם אינכם מבינים כיצד זה ?

3א. האם אז תרגישו קרבה רוחנית אלי או ריחוק ?

4. האם אין זו בדיוק הדרך בה חונכים ילד לאמונה באלוהים או לכפירה בו ?

עתה אנו מבינים מה פירוש המושג "המרת-דת"!

מו-טק

אולי תוכל להסביר לקשה הבנה כמוני מה פירוש להיות בעל השקפת עולם מבלי להיות משוכנע באמיתותה ?

מצו"נ,

לא ידיעה והבנה מעצבים אותנו, אלא מסורת וכללים שעוגנו בתוכה. האילוף קודם לחינוך התבוני, והוא נשען על ציות ואמונה בכללים משותפים (כמו ללכת בעקבות כיוונו של החץ). אינך בוחר במסורת, כשם שאינך בוחר בהוריך.

עתה אנחנו מבינים אנשים שהגו ממושכות בטעם החיים והבינו את משמעותם, אך לא יכלו למסור את זה לנו!

בוגי,

מופשט ? אלו פסוקים מאוד ממשיים! כשאתה עובר דרך כול שאלותי בתגובה 1 אתה מבין שהאמונה כפי שהיא נתפסית בפסיכולוגיה המודרנית שטחית להחריד.

מותק

בדיוק את זה ביקשתי שתבהיר!

מציץ

איך אתה מסביר פתי מאמין לכל דבר? (האשכול שלך הרי הוא על מצוה להאמין!)

מוטי טכ

לא הבנתי את הטיעון שלך, לא בפרטיו, ואני רואה שאיני היחיד.

אם באת להשמיע את טענות 1, 3 ו-4, הייתי מבין שאתה רוצה לטעון שיש שתי שיטות להעביר מסר: לשכנע או לאלף, ולהסביר ולנמק. וילד מחנכים בשיטה הראשונה.
אם זה מה שאתה טוען, אתה צודק.

אך מה מקומן של הטענות האחרות? הן נראות כחלק מדיון עניני, רציונלי, שקול, שבו הנימוקים קובעים ולא רצוננו שצד אחד בויכוח ינצח.

כמדומה שעליך להבהיר דבריך קצת יותר.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני היקר,

הרעיון שלי הוא שהשקפת-עולם היא תוצר של המסורת שלנו. במסגרת האילוף הקודם לחינוך התבוני הפסוקים הם קטיגוריים. רק בשלב החינוך התבוני הופכים הפסוקים לתיאוריים, וניתנים לביקורת או הפרכה.

את השקפת העולם הזו אולצנו לקבל בעל-כורחנו, והיא מעבר לשיפוט מוסרי כאשר היא מהווה את הבסיס לשפיטה מה טוב ומה רע. מכאן, שנימוק או שכנוע לא מסוגלים להחליף השקפת-עולם, אני רוצה לומר שנחוץ כאן צעד דומה להמרת-דת!

מוטי טכ

ולאידך גיסא (בלי קשר אליו אישית)

אולי גם המרת דת מתבצעת לפעמים משיקולים רציונליים?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מוטק,

והנה הנושא בצורה ישירה [יחסית ], באשכול: "שייך להחליף מניעים ללא שינויים מעשיים?",

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=576870

מיימוני היקר,

לדעתי פסוק שהוא קריטריון נהנה ממעמד של אמת אבסלוטית, לכן אי-אפשר להביא נימוק נגדו (או בעדו). רק ברגע שפסוק משמש כתיאור, נוצר קשר בינו לבין המציאות. רק אז הוא ניתן עקרונית להפרכה או לשינוי.

ווטו היקר ,

יש אנשים שעוד לא נגמלו משלב האילוף, והתקדמו לקיים מתוך תכליתיות פנימית!

מוטק ,

הנושא חשוב מדי בשביל משפט קצר. הסבר נא את התהליך.

קראתי באיזשהו מקום, בשם איינשטיין (שמשום מה תמיד מייחסים לו משפטים נחמדים שכאלה):

ההגיון הבריא הוא הדעות הקדומות שרכשנו בהיותנו ילדים.



אוי לשכן ואוי לשכנו

ווטו,

זה נושא רחב ומסקרן ובוודאי רבינו מיימוני ידרוש אשכול חדש עבורו . אפשר להגיד בקצרה שהמעבר בין האילוף ללימוד מתקיים בשלב בו נרכשת מסה מספקת של מידע, ולמידה כיצד להטיל ספק.

שימוש נכון בספק משחרר אותנו מעריצות דוגמטית, אבל לא על הספק לבדו יחיה האדם. לספק יש מובן רק במערכת הרמונית של ידע [מסה קריטית]. רוב האנשים פשוט אינם חושבים [גם ת"ח רבים שיודעים יותר ש"ס ופוסקים ממני, אבל אינם מסוגלים לחשוב בצורה ביקורתית, ואז מה מועיל להם הידע הרב שצברו?], ולחלק גדול פולחן האישיות של הרבנים או הצורך במיסטיקה משמש תחליף לאידאולוגיה ולחשיבה. אבל כבר הזהירו רבותינו:" אם לא תסבול את עמל ההשכלה-תסבול את עמל הבערות", חקרת ולמדת ויגעת זו האמונה היהודית, האמנת בלי שיגעת וחקרת זו הנצרות.

מוטק ,

שפתיים יישק - ירבו מתוקים כמותך!

אשכול כזה ראוי שייפתח אם כי הנידון עלה כבר רבות, אבל ריכוזו והבהרתו יועיל!