| נשלח ב-26/10/2003 09:26 |
 |
| |
מדוע רצח קין את הבל ?
.
מדוע רצח קין את הבל ?
וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'.
וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'.
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.
וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
(בראשית, פרק ד')
מדוע רצח קין את הבל ?
הטקסט המקראי עצמו, באופן ישיר אינו מספק שום סיבה.
כאשר מופיע לנו במקרא סיפור כל-כך סתום, חסר סיבה מפורשת, המדרש והפרשנות פוסעים פנימה כדי למלא את החסר הנדרש.
והרי אנו מדברים על הרצח הראשון בתולדות האנושות, וגם מי שמסביר את כל סיפורי תחילת ספר בראשית במשלים ובאלגוריות, לא יצא פטור מלנסות ולהסביר מהו הנמשל, מהי כוונת הממשיל.
אני רוצה לדלג כרגע מעל הסיבה המקובלת, זו אותה שמענו כבר מהגננת בגנון, של הקנאה.
אינני מזלזל בסיבה זו, ולא ביתר סיפורי הגננת, שכן יש רגלים להבנה כי האח הבכור, מקנא באחיו שלפתע גילה יתרון מסויים עליו, ואידך, זיל הרוג.
התרגום לארמית הידוע בשמו "תרגום יונתן" , מביא סיפור מעט שונה.
לפי התרגום, קין הקריב לה' קרבן של פשתן, ממה שגידל, ואילו הבל, מבכורות צאנו, מהמובחרים שבהם.
לאחר שלא שעה ה אל מנחתו של קין, ואילו לזו של הבל כן שעה, מתחיל ויכוח תיאולוגי בין האחים.
קין טען, כי העולם "נברא ברחמין" – נברא על ידי האל – אלא שלאחר הבריאה, הסתלק האל מניהולו השוטף של העולם, ואין מתן שכר על מעשים טובים.
הבל, הסכים עם אחיו אודות הבריאה, אך טען כי יש השגחה, וכי יש שכר על מעשים טובים.
מתוך הויכוח, נתלהטו הרוחות, וקם קין על אחיו בסערת ההתנצחות – והרגו.
אני רוצה להעלות לכאן כמה שאלות בסיסיות בסיפור:
1.מדוע המדרש הזה מתעקש להפוך את המריבה למריבה על רקע תיאולוגי ?
2.מהיכן שואב המדרש את הרעיון כי הויכוח התנהל דוקא אודות שאלת ההשגחה?
3.למה המדרש הופך את מעשה ההריגה לרצח שמתוך להט הויכוח?
4.מדוע הכרחי לטעון כי קין מודע שיש בורא לעולם ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 09:33 |
|
| |
מואדיב
שאלותיך יוצאות, עד כמה שאני מבין, מההנחה שהמדרש נאחז בדיוקים בפסוקים ונבנה עליהם, אלא שהוא מרחיב אותם כדרכו.
אך לא תמיד זוהי דרך המדרש.
לפעמים המדרש מצייר את המעשים המתוארים בתורה בצבעים של זמנו, כדי להעביר מסר.
ולא שהמספר סבר שהמעשה שהיה כך היה, אלא שנוח היה להעביר מסר לזמנו בצורת משל, סיפור שהתרחש כביכול לאנשים הגדולים שנזכרים בתנ"ך.
לפיכך, הוא מייחס לקין והבל ויכוח תיאולוגי, ורצח מתוך ויכוח, אולי כדאי להראות את סכנותיה של התיאולוגיה. שהיא יכולה להביא למריבות, לשנאה ולכעס, וגם לשפיכות דמים.
אולי כדאי שנחלק בין מדרש מפרש למדרש אקטואלי (מן הסתם יש לכך כבר שמות טכניים, אבל איני מכירם).
המדרש שהבאת יהיה לפיכך נמנה עם המדרשים האקטואליים.
עוד שאלת: מדוע יוחסו לקין ולהבל במדרש דווקא עמדות תיאולוגיות אלו?
ובכן, ברור שקין התרעם על החלטת האלקים, שהעדיף את הבל על פניו. לפיכך יוחסה לו כנראה העמדה ששוללת את הצדק האלקי.
אולם קין לא יכול היה לטעון שאין אלקים כלל, שהרי זכה לגילוי מה' ששאלו אם היטב חרה לו וגו'.
בעוד הבל, שהביא מבכורות צאנו, וזכה לגמול של העדפה, בוודאי מצא בכך אישוש להשקפתו התיאולוגית בנושא ההשגחה.
***
אם כבר הזכרנו שאלות בנושא קין והבל, אני ממחזר את שאלתי הישנה שלא זכתה לתשובה הולמת:
איך ידעו קין והבל שדווקא קרבנו של הבל התקבל לרצון ושל קין לא?
האם ירדה אש משמים כמו שמסופר על הקמת המשכן? זה רעיון אפשרי, אך אין לו רמז בפרשתנו.
כאשר ראו קין והבל שה' שעה למנחת הבל, ולא למנחת קין, מה בדיוק ראו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 09:52 |
|
| |
מיימוני
לגבי שאלתך אולי פשוט כי הצאן שהביא הבל נעלם, אבל פרי האדמה של קין נשאר במקום?
הנקודה שהעלה מואדיב שהכתוב לא מפרש את סיבת ההרג, חשובה. היא מלמדת שלא חשוב למקרא שנדע את הסיבה, אלא את עובדת ההרג!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 09:55 |
|
| |
.
מימוני:
אינני בא לטעון שכל מדרש בא רק כדי לפתור דיוק בפסוקים, אם כי אטען כי לעולם, המדרש ישען עליהם גם כאשר מטרתו של המדרש להעביר מסר כלשהו.
ופטור בלא כלום לא תוכל:
לו בא המדרש כאן ללמד לקח כלשהו לאנשי זמנו, מהו אותו לקח? *
וסתם הערה לגבי הביטוי "נברא ברחמין" :
התרגום משתמש כאן בכפל משמעויות, וביודעין.
רחמנא = הרחמן = הקב"ה.
העולם נברא ברחמין, משמעותו שם גם כפשוטו בעברית , נברא מתוך רחמים , אך גם - נברא על ידי הקב"ה.
* אני "פוטר אותך" מההתייחסות לשאלה מהו זמנו של התרגום, משום שבמדרון זה, נחליק כולנו הרחק ממטרתו המקורית של האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:01 |
|
| |
.
עוד מתאבן:
המדרש מסביר בדיוק מה היה קרבנו של כל אחד מהם. הבל - זה קרא מפורש. קין, לפי המדרש, הקריב פשתן.
הפרשנות של פשתן כפרי האדמה, איננה הכרחית. למה דוקא פשתן מביא קין לפי המדרש הזה?
פשתן, מהגידולים הזולים והפשוטים. לא חטה - אב המזון הצומח האולטימטיבי - לא דבר מאכל אחר (זיתים, ענבים, תמרים... ) אלא פשתן.
בבכורות הצאן, נכלל גם צמרם. כאילו בא הדרשן לומר לנו, במובלע, שקורבנו של קין היה רק החלק הקטן והמזערי שכלול בתוך קורבנו של הבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:03 |
|
| |
יש גם מדרש שמפרש את הויכוח בין קין להבל שהיה על רקע - "יצר הקניין". אני אחפש אותו, ואביאו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:05 |
|
| |
מואדיב
יש גם מדרש שקין לא התעורר מעצמו להקריב את קרבנו, אלא ששמע כן מאדם.
לפי זה ולפי דיוקך - שאני מאמצו - קין מצטייר כמו מנדלסון כזה, שרואה במצוות של קיום הזיקה עם האלקים מעין תשלום מס.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:18 |
|
| |
בוגי
עכשו שמתי לב לתירוצך לשאלתי איך ידעו איזה קרבן נבחר.
הבה נבחן אותו יחד.
לי זה הצטייר כך: קין והבל בנו שני מזבחות. קין הניח מפרי האדמה על מזבחו. הבל הניח מן הבכורות (איני יודע אם את כל הבהמה, או רק חלק. ממה שכתוב "מחלביהן" נראה שלא הניח הכל יחד).
ואז הדליקו אש, כמנהג המקריבים.
ההמשך הטבעי היה צריך להיות שריפת הקרבן, ואם זה פרי שיכול לבעור, כמו פשתן, גם הוא היה בוער וכלה.
לפי דבריך, לא היה צריך שום נס וגילוי משמים כדי להראות שהקרבן נשרף. לעומת זאת, היה זה מופת שלא כדרך הטבע אם הפרי לא נשרף - אם היה זה פשתן.
האם לכך נתכוונת?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:27 |
|
| |
מיימוני
'מחלביהן' זה אומר מהמובחרים ולא בהכרח שהרג את הצאן ושרף אותו. לכן מצטייר לי שכאשר חזרו האחים למחרת למקום ההקרבה, הצאן הלך לו והפירות נשארו!
בוא לא נשכח שזה היה בעידן הטרום-תרבותי של האנושות!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:45 |
|
| |
בוגי
לא הבנתי.
לפי דבריך, האחים ערמו שתי ערמות. אחת של פרי האדמה, ואחת של מה? של חלבים?
והשאירו אותה להעלות סירחון? והיה נס והיא נעלמה?
כמדומה לי שהשארת חלבים ללא שריפה היא צעד מגונה, ולא יעלה על הדעת, גם בשחר התרבות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 10:48 |
|
| |
פשוט בעלי חיים! הבל שם אותם על המקום המקודש ולהם יש רגליים!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 11:25 |
|
| |
ומה זה "חלביהם"?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 11:29 |
|
| |
המובחרים - השווה למבחר הפירות בסוף פרשת קורח!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 11:43 |
|
| |
.
בוגי
פירושך טוב, אך לא למקרה הזה, שכן האל עצמו מדבר עם קין מיד לאחר שלא רצה את קרבנו, ומסביר לו מדוע לו נרצה הקרבן.
לפיך, היה על האל להגיד לו שאין צורך לכעוס על אחיו הקטן והטיפש שאיננו יודע כי לצאן רגליים להלך ממקומן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2003 11:46 |
|
| |
בפרק נד, חלק שלישי במורה. אומר הרמב"ם שיצר הקניין הוא היצר הכי חזק באדם,והוא אפילו יותר חזק מיצר הסקסואלי. ורב בני האדם שואפים לשלמות הקניין.
"ראשיתן והיא הגרועה שבהן (=שבשלמיות) והיא אשר עליה כלים אנשי הארץ, היא שלמות הרכוש, והיא מה שימצא לאדם מן הממון והבגדים והכלים והעבדים והקרקעות וכיוצא בהן, ואף אם יהיה אדם מלך גדול הוא מין המן הזה, וזו שלמות שאין מגע בינה לבין אותו האדם כלל, אלא יחס מסוים, רב ההנאה בה דמיון מוחלט, כלומר : זה ביתי וזה עבדי, והממון הזה הוא ממוני, ואלה צבאותיי....."
זאת דרגת השלמות בדרגה הכי נמוכה ולכן ההגיון אומר לי, שבגדול, הויכוח אכן היה על הקניין, כשהוא מוביל בהכרח על מלחמה על הכבוד! שזו שלמות בדרגה קצת יותר גבוהה, שאותה גם הרבה אנשים מבקשים להשיג.
ויאמר קין אל הבל אחיו – אמר קין להבל: בוא נחלק את העולם. אמר לו :הן. אמר קין: טול אתה את המיטלטלין, ואני את הקרקעות, והתנו ביניהם שלא יהא לזה על זה כלום.
התחיל הבל לרעות את הצאן. אמר לו קין: אדמה זו שאתה עומד עליה שלי היא. אמר לו הבל: (צמר) זה שאתה לובש שלי הוא. זה אומר חלוץ! וזה אומר פרח! מתוך כך – ויקם קין אל הבל אחיו
התחיל רודף קין אחריו מהר לבקעה ומבקעה להר, עד שנאחזו זה בזה ונצח הבל את קין ונפל תחתיו. וכשראה קין כך התחיל צווח: הבל אחי! שנינו בעולם, מה אתה הולך ואומר לאבא?.... נתמלא עליו הבל רחמים והניחו. מיד עמד עליו קין והרגו. זהו שנאמר : "ויקם קין אל הבל אחיו" מלמד שהיה נתון תחתיו. ואיך הרגו? נטל אבן ועשה בו פציעות פציעות חבורות חבורות בידיו וברגליו, שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאת, עד שהגיע לצאורו ומת.
תוקן על ידי - איקה - 26/10/2003 11:57:48
|
|
|
|
|
|
