המודל למדינת ההלכה: טאליבן, איראן, סעודי

בוגי

הויכוח אתך הוא תרגיל בסבלנות. אתה עומד ומתפתל בחילוקים חסרי שחר , הפריכו לך כל טענה שהעלית באופן מוחץ, אבל אתה לא מצליח להתייחס ברצינות לדברי אחרים , דבריהם נובעים רק מהתיפיפות , מפוליטיקל קורקטנס . לדעתי , זהו מפלטו האחרון של הבור .

האם זוהי המציאות היומיומית שהאלימות והחינוך לשנאה שכיחים כיום יותר אצל המוסלמים מאשר אצל כל קבוצה אחרת? נניח, אם נקח את מספר ההריגות בידי אוכלוסיה מסויימת , מחולק בגודל האוכלוסייה , מספר ההריגות המוסלמיות מחולק במספר המוסלמים , מספר ההריגות האמריקאיות מחולק במספר האמריקאים וכן לכל אוכלוסיה בעולם , האם אתה בטוח שהמוסלמים יהיו בעשירייה הפותחת? יתכן , זה תלוי גם בכל מיני הגדרות , הרי אפשר להתפתל ולהגדיר כאלימות רק זו המונעת מהשקפה דתית והמתבצעת במדים אזרחיים על ידי אנשים שצבע עורם חום ובעלי מזג חם , אבל אינני רואה סיבה להיות כל כך בטוח בשום דבר מראש.

אבל נתונים הרי לא חשובים לך , מה שחשוב זה הרושם הסובייקטיבי שלך . אתה חי במדינה שבה הבעיה הבוערת ברגע ההיסטורי הזה היא הטרור הפלסטיני ואתה גוזר מכך את כל ראיית עולמך. כלומר, אתה מנסה לגזור תובנה היסטורית מסויימת על מצבו של האיסלם , כאשר אתה מודה שאינך יודע כמעט דבר על האיסלם , מתוך היעדר מוחלט של פרספקטיבה, אם היסטורית, אם בינלאומית .

זה טבעי שאתה רואה בטרור האיסלמי אחת מהבעיות הראשיות בשבילך , אין כאן שום חידוש עבור אף אחד.  אני מניח שכולנו מרגישים כאן תיעוב מסויים . אבל אם כל מה שאתה מביא לדיון אינטלקטואלי בנושא שכזה , הם תחושות התיעוב והזלזול שלך בתרבות האיסלם, הרי כל מה שאתה עושה הוא להציג איזה תשפוכת רגשית שאינה מעניינת אף אחד , זה לא רציני וגם לא ראוי לדיון (ועם זאת אני ממשיך לשפוך כאן את מלותי, נראה שאני חייב למצוא עבודה דחוף!). כולנו מכירים את האלימות המוסלמית, אבל בכדי לפרש אותו, לתהות על מקורותיו, לסווגו ליד תופעות דומות, דרוש יותר מכך. תובנה היסטורית אמיתית דורשת התעלות מנקודת הראות האגוצנטרית וראייה מעבר לאופק הזמן המיידי.

ניקח למשל את בן לאדן שאתה מזכירו ללא הרף כדוגמה לאלימות המוסלמית , הרי בראיית עולם מאוזנת כאשר שמים את הבן אדם הזה ליד כל הרוצחים שפעלו במאה העשרים ועדיין פועלים, הרי מדובר בגמד קטן , איך הוא משתווה עם אנשים כמו היטלר ,סטלין , פול פוט , אפילו מילושביץ או פרנקו , אם מודדים דברים כאלה על פי מספק מקרי המוות המיוחסים לאדם , ספק אם הוא היה ראוי להערת שוליים היסטורית. הסיבה שהוא זוכה לכזה מעמד הוא פשוט שהוא זורע עכשיו אימה ופחד בלב ערי המערב . בעולם המערבי לא רגילים לראות את המוות מול העיניים (מישהו הגדיר פעם את אמריקה כתרבות היחידה שבה מקובל לחשוב שהמוות הוא מחלה ניתנת לריפוי) , מאז מלחמת העולם השנייה אין אוכלוסיה מערבית שחיה תחת תחושת איום אמיתי מפני עקירה, מפני הפצצה מן האויר ומפני כל זעזוע פתאומי אחר, לכן הטרור מתקבל בזעזוע מיוחד , המערב רגיל שמלחמות מתרחשות רחוק מן העין ומן הלב וכאשר המוות מכה בתוך הבית זה כמעט בלתי נתפס (כפי ששירר מתאר זאת , זו היתה גם תגובת הגרמנים כאשר בעלות הברית החלו להפציץ את גרמניה זה נתפס אצלם כסוג של חציית קו אדום , זה היה בלתי נתפס אצלם שהם יותקפו,  למרות שבאותו זמן הס.ס. זרע אימה ומוות ברחבי אירופה ) , זה טבעי שכך מגיבים , אבל זה ממש לא בסיס לשיפוט אובייקטיבי.

חשוב על כך , אחרי הפיגוע במגדלי התאומים שזיכתה את ארה"ב בכל כך הרבה אהדה והזדהות , יצאה ארה"ב למלחמה באפגניסטן וגרמה בהפצצות מן האוויר למותם של בערך כפליים ממספר הרוגי הפיגוע , אבל זה עבר ללא כל תשומת לב או תהודה. אני לא מנסה לערוך השוואה מוסרית בין שני הדברים , אבל בשביל מי שחי באפגניסטן וכל משפחתו נשרפה חיים , השאלה אם ההגדרה של הזוועה הזאת הוא פעולת טרור או מהלך מלחמתי מוצדק , הוא שולי למדי . בכל מקרה ברור שמנקודת ראות אפגניסטנית האירוע הזה הוא משמעותי יותר מהאירוע באמריקה הרחוקה מבחינתם (אם כי כאמור יתכן שמבחינה נפשית הם היו הרבה יותר ערוכים לאסון מאשר האמריקאים בהיותם רגילים יותר בכך) . אבל זה טבע האדם , הוא מוטרד ממה שקרוב ללבו ולפעמים עיוור לחלוטין לבעיות של אחרים, הוא חושב שהוא נמצא במרכז העולם , אבל אם תתעלה קצת מהאגוצנטריות ותנסה לראות כיצד נראה העולם בעיניים סיניות, בעיניים דרום אמריקאיות, בעיניים אפריקאיות וכו' מובטחני שתקבל קצת פרספקטיבה ובעיית הטרור האיסלמי תתגמד למול עיניך.

הבעייה השנייה אצלך היא היעדר כל פרספקטיבה היסטורית . בעיית הטרור המוסלמי התעוררה בהדרגה בעשורים האחרונים , ורק לפני כמה שנים עבר הילוך והתחיל להיחשב לבעייה עולמית. מה היה עם האיסלם עד אז?  האם הוא תמיד היה אלים במידה יוצאת דופן? ואם לא , איזה תוקף יש לאבחנותיך המלומדות על האיסלם?

וכיצד באמת הדברים נראים מפרספקטיבה היסטורית ? בעיני המערב האיסלם הוא האיום הנוכחי לשלום העולם , ברוב מהלך ששים השנים האחרונות זה היה ברית המועצות , לפני כן גרמניה ולפני כן צרפת .

אתה תופס את ההיסטוריה בראייה פשטנית עד כדי גיחוך כאילו יש איזה סדר התפתחות לינארית שכל העמים עוברים אותו , יש כאלה שנמצאים בשלב פרימיטיבי יותר ויש כאלה שבשלב יותר מתקדם והאיסלם נמצא בשלב הפרימיטיבי בגלל טבעו הרצחני. אבל האם הצרפתים היו בשלב הפרימיטיבי כאשר הם עירערו את הסדר העולמי? לאיזה תכונות באפיים יש לייחס את היותם מטרד בינלאומי מסוף המאה ה18 עד ראשית המאה ה19 ?
 
למשך כמה זמן צפויים המוסלמים להיות מטרד בינלאומי , האם אתה בטוח שזה ימשך יותר מכמה עשורים ? כאמור, נראה שהרבה עמים עברו פאזה מסויימת שבה עירערו על שלום העולם , מה ניתן ללמוד מכך על אותם עמים? ההבדל היחיד בין הצרפתים הגרמנים והמוסלמים הוא שאתה במקרה חי בעידן שבו דווקא המוסלמים הם אלה הנמצאים בפאזה הזאת , אבל מפרספקטיבה היסטורית הרי אין לכך משמעות.

אתה גם עיוור לחלוטין לדינמיות של הסיטואציה , המצב הנוכחי נראה לך כקבוע לנצח . כאשר אני מצביע לך על האלמנטים הפונדמנטליסיים ושנאת הזרים שבתרבות החרדית אתה פוטר זאת בחילוקים חסרי שחר ואתה חושב שהעובדה שעוד לא יצא לנו לראות גילויי אלימות בשטח פירושו שלעולם לא יהיו גילויים כאלה. אתה חי בחוסר מודעות מוחלטת לכך שמערכות מדיניות וחברתיות נמצאות בתהליכי שינוי מתמידים. רק לשם הדוגמה , קראתי פעם שאנשי השב"כ האמורים לדעת דבר או שניים על האיסלם , כאשר הם נתקלו לראשונה בתופעת המחבלים המתאבדים השיעים , העריכו שבזירה הפלסטינית אף פעם לא נצטרך להתמודד עם דבר מעין זה , הם חשבו שהתאבדות שייכת רק אצל שיעים , הסונים הרבה יותר מתונים ולא יתכן שיאמצו אמצעי כזה . אני מאמין שהיה אז צדק בדבריהם , אם כי אין לי את הכלים לשפוט . אבל זה היה נכון בזמן שבו העריכו את ההערכה הזאת , מאז חל שינוי , החברה הפלסטינית הקצינה , השתנו הנסיבות והנה הם הם אימצו את נשק ההתאבדות בהתלהבות . מה היה איתם לפני כן ? האם אז האיסלם היה פחות רצחני ?

אנשים וחברות עוברות תהליכי שינוי כתוצאה מתהליכי התפתחות פנימיים וכתגובה על אירועים חיצוניים . אף אחד עוד לא הצליח לפענח את הסוד ולמצוא איזה חוקיות , איזה הכללה תקפה , שלפיו ניתן לנבא שינויים כאלה , אבל מה שברור הוא ששינויים מתרחשים כל הזמן ושום סדר אינו קיים לנצח . כפי שכבר כתבתי תהליכים דמוגרפיים אצלנו עשויים בנקל להביא לעליית שלטון דתי קיצוני אצלנו (אפילו אם בדחיותיו של גם וגם יש ממש , הרי לכל היותר הוא דוחה את הקץ בעוד מספר עשורים , לטווח הרחוק אם המגמות הנוכיוח יימשכו , הרי זה מה שיקרה . אין אמנם הכרח להניח שהמגמות הנוכחיות יימשכו מספיק זמן , אבל לצורך העניין מה שחשוב הוא שיש כאן תהליך שהוא בהחלט אפשרי וסביר) וכיצד שלטון כזה יתמודד עם איומים חיצוניים ופנימיים ניתן לשער על פי המאפיינים האידאולוגיים הידועים לנו. למיטב הבנתי אין שום סיבה להניח שזה מן הנמנע שבעוד מספר עשורים העם היהודי יעבור את הפאזה הזאת שהמוסלמים נמצאים בו עכשיו.

לסיכום , אם אתה רוצה לומר דבר של טעם בנושא לך ללמוד קודם .
 

ועוד הערה לגבי חילוקיו חסרי השחר של בוגי , למעלה כתב בוגי שהגרמנים היו זקוקים להיטלר בכדי להגיע לשפל החייתיות אליו הגיעו בעוד המוסלמים מגיעים לכך מאליהם . יש כאן כל כך הרבה כשלים שלא כדאי אפילו לנסות להתחיל  , אעיר רק מהפן ההיסטורי. כל מי שקרא קצת על ההיסטוריה של התקופה יודע שעוד זמן רב לפני מלחה"ע הראשונה , טיפחו הגרמנים גישה מילטריסטית ועויינת , יחד עם מזיגה של תחושת עליונות וקיפוח . יתכן שיש אנלוגיה מסוימת  ביניהם למוסלמים כיום , אומה בעלת תודעה של ייעוד היסטורי שמוצאת את עצמה במצב נחות ומושפל , תחושה שגורמים חיצוניים מונעים ממנה להגשים את ייעודה מתוך קנאה , תוך זריעת פילוגים . אני חושב שכל האלמנטים האלה היו קיימים בראיית העולם הגרמנית , במהלך העשורים שקדמו לשואה.

מובן מאליו שההשוואה הזאת היא שטחית בלבד ואין מכך לגזור גזירה שווה על מהלך ההתפתחות הצפוי , אני רק באתי לעורר תשומת לב עד כמה הדברים יכולים להיות דומים ועד כמה חסרי שחר החילוקים האלה שמנסים למצוא איזה מאפיין מהותי וקבוע שניתן לזהותו שמבחין בין אלימות מוסלמית ואלימות מערבית.

בכל זאת ראוי להעיר כמה הערות. והן ממוענות למייציץ_ונפגע ובוגיעלון .

היחס שלי אינו רק למספר ההרוגים ע"י חברה זו או אחרת. זה לא המדד היחיד כשאנו באים לשפוט קילקוליה של חברה. נניח שכמות ההרוגים של האמריקאים כפולה ומשולשת משל בן לאדן-אגב, זה בעיקר בכלל שטיל שיוט נוטה להרוג יותר מטיל פאג'ר- אבל האם החינוך האמריקאי קלוקל כשל בן לאדן? התשובה היא לא! ישנם עוד פרמטרים. האם החיילים האמריקאים עורפים ראשים מתוך צעקות אקסטטיות של "אללה הוא עכבר"? האם העם האמריקאי דוגל בערכי כיבוד הזולת וחופש? האם הוא דוגל בהשפלת האשה וברמיסת כל נשיותה ואנושיותה?

החוכמה כאן היא לא לערום גוויות ולספור אותן.מן הסתם מספר ההרוגים יהיה לטובת (לרעת) העולם המערבי\נוצרי יהודי. אבל ישנם עוד ערכים שנובעים ישירות מערכי התרבות עליהם חברה זו מכוננת.

שלא לדבר,כפי שהזכיר מייציץ_ונפגע במבליע,שאין מה להשוות את מוסריות המתגונן לחוסר מוסריותו של בעל שאיפת השלטת דתו על כל העולםע"י רצח עמים אחרים.

מה שמבדיל באופן קיצוני את העולם המוסלמי מהעולם המערבי (הדגש על המערבי) הוא שהעולם המוסלמי עדיין משליט דת טרוריסטית שהג'יאד הוא חלק חשוב בה באופן מעשי ולא רק דקלרטיווי.

טוען מייציץ שיתכן ויהיו תהליכים שיהפכו את היהודים גם לצמאי דם. יתכן. בנתים ההסטוריה הקרובה מוכיחה ההפך. היהודים לא הפכו לחיות אחרי השואה. ונקל להבין ולקבל שהמוסלמים ככל שיהיו "מדוכאים" עדיין לא עברו שואה.

זאת ועוד, מבדיקה פשוטה ניתן לראות שבכל מקום שהאיסלם שולט אין דמוקרטיה ויש דיכוי. האם זה לא מראה שמשהו מאד בסיסי מקולקל בתרבות האיסלמית?

אני בעד ביקורת על תרבויות. יש תרבויות קלוקלות ביסודן ויש שמשתפרות כל הזמן.אני לא בא לחפות על קילקולים במערב. בטח שיש ובראשונה החופש לכל שמאלן לפתוח את פיו ולהשמיץ את התרבות ממנה הוא חי. ולקבל באופן מתרפס את עוולות היליד ולנסות להזדהות עם הנאראטיב של  המדוכאים מהמזרח.
והעוולה השניה זה ההתקדמות המפחדה בקידום האשה. במקום שתמשיך ללבוש רעלה ולחטוף מיד בעלה וילדיה הזכרים מכות הפכה לאדם מן השורה.

איך לכל הרוחות, אחרי בדיקה פשוטה זו, ניתן  להשוות בין חברה לחברה?

ועל זה מה עונים המתווכחים? שגם הקנאים מכים לפעמים? ברצינות זה טיעון?

ואחרי שאמרתי את זה. אני חושב שהבעיה היא בעיקר בדיכוי החשיבה,אם ע"י הדת או ע"י דיקטטור אחר. ובהחלט יכולה להיות סיטואציה שמשיחיות דתית יהודית תהפוך לטרוריסטית!(עובדה שיהודים עם כיפות ניסו להטמין מטען ליד בית ספר של בנות.מזעזע!)  אני מאמין שזה יכול להיות. בשביל זה צריך איזונים ועל כך תודה לשמאל ולימין השפוי.