| נשלח ב-28/10/2003 06:04 |
 |
| |
מכירה לנכרי לשבת
I have a laundrymat and I have a non Jew worker there to help the people if they have problems or to fix the machines for minor problems and to call a technician if I have a bigger problem basically he is managing the place my question goes what could I do to run the place on shabas the issue is about my income and also aboutמראות עין
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2003 08:59 |
|
| |
הלכה
ברוך הבא אל הפורום
אני מסכם את שאלתך בעברית לתועלת אלו שאינם בקיאים בשפה זו.
לה' יש מכבסה לשירות עצמי, שסגורה כמובן בשבת. יש לו גם עובד גוי. האם הוא רשאי להגיע להסדר כלשהו עם הגוי כך שזה יפעיל את המכבסה בשבת, וה' ירויח מהעסק?
זה לא נזכר בשאלה, אך אני משער שהכוונה היא שהמכבסה תעמוד בשבת רק לרשות לא יהודים.
ובכן, זו שאלה עתיקת יומין, האם מותר ליהודי למסור מקום שיש ממנו רווחים לגוי כדי שזה יפעילנו בשבת.
זה תלוי מאד בנסיבות, וגם אז יש אוסרים ויש מתירים. אולם ההיתר נעשה בנסיבות שונות משלנו.
במקרה זה, איני רואה שום צד להתיר. התוכנית היא כנראה להשכיר את המקום לגוי לשבת, ולקבל ממנו תמורה. וזה שכר שבת, שהרי זה כאילו לומר לגוי שיפעיל את המקום בשבת, כי אין לו זמן אחר להפיק ממנו רווחים.
ועוד, יש לברר אם אין המקום נקרא על שם היהודי ומוכר כשל היהודי, ואז יתפרסם שהיהודי הוא שמפעיל את המכבסה בשבת.
לפי נתונים אלו, אין שום מקום להתיר.
Halacha
Since the non jewish worker is not a partner, the only way you can make money is by renting your place to him,and receing payment. This causes several problems, and therefore it is completely forbidden.
כדאי לציין כאן את דברי החפץ חיים, שהזכיר כי השבת היא מקור הברכה של כל השבוע, בין בדברים שברוח, בין בדברים שבחומר. וכדאית היא השבת למסור עליה את ההכנסות המשוערות של יום אחד בשבוע, כי ה' מוריש ומעשיר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2003 09:02 |
|
| |
הסימן השני, עכ"פ מהסימנים הראשונים בהל' שבת, דן בנושא זה, יש שם כמה פרטים. ראי שו"ע או"ח הל' שבת בהתחלה. אם יהיה צורך אשתדל לעיין שם ולהביא עיקרי הכללים. ומסתמא יש שיודעים האמור שם בבהירות ללא עיון, וליהוו אינהו פרוונקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2003 10:49 |
|
| |
הלכה,
ברוך הבא!
אציג להלן את שאלתך בצורת סיפור.
למעשה, כפי שציין יהוסף, נידון ענין זה השייך לערב שבת, בתחילת הלכות שבת. אין לי ספר תח"י כרגע, אך זוכרני העיקרון שלא תהיה:
א. "אמירה לנכרי"
וב. "מראית עין,
כאשר העסק או העבודה [בתוך התחום] נקראים על שם ישראל.
כשאשוב לביתי או אם יזדמן לי ספר קודם לכן, אבדוק ואשיב אם לא יקדימוני.
צורת הסיפור היא בעצם תסריט להיתר!
וכך היה אומר: ראובן היה לו עסק שמאיזו סיבה שהיא רצה להחזיקו פתוח בשבת. הלך ראובן ואמר לפועלו אנטונינוס במקום שאשלם לשכרך אלף שקל, אשלם רק שמונה מאות ובמקום המאתיים הנשארים הריני מוסר לך את העסק בשבת שיהיה שלך. זה היה הסכם א'.
כעת בא אנטונינוס לשמעון ואמר לו אני בעל העסק של ראובן לשבת ואיני בטוח אם הכנסת שבת תעלה או תרד על מאתיים שקל, לכן אם תרצה אמכור לך עבור מאתיים שקל את הרווחים שאני עושה מהעסק הזה!
מעתה, לכאורה כשם שאין בעיה בשני ההסכמים האלה, כך גם אם שמעון הוא ראובן בעצמו!
ע"כ הסיפור.
לכאורה יש לחלק שכאשר זה ראובן שזה העסק שלו, הרי זה נחשב למעשה שבת עכ"פ מדין מראית עין ובפרט שהוא עשה עמו את ההסכם הראשון. אך את"ל שזו הבעיה, מה עם באמת עושה זאת שמעון אלא שהוא שותפו של ראובן אבל ראובן עשה ההסכם הראשון עבור העסק ושמעון עשה ההסכם השני עבור עצמו?
זו שאלה כללית. במקרה שזה עסק רגיל. אך בסוג העסק שהזכרת, שירות עצמי, שבעצם אין צורך בפועל עבור זה, כמו בכספומט, והפועל אינו שם אלא לסייע שמעתי שיש פוסקים שכלל אין את הבעיה!
תוקן על ידי - ווטו1 - 28/10/2003 11:05:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2003 19:34 |
|
| |
מיימוני
יישר כח
השאלה היא אם צריך לעשות את הגוי לשותף על אחד משבעה חלקים אבל לא אחד משבעה בכל שבוע שהוא לכל שבת או אולי אני צריך לעשותו שותף לכל שבוע ואת החלק שלו הוא יקבל בשבת ועוד קצת בשאר השבוע כמו אחד ממאה אחוזים. חוץ מזה השאלה בכלל אם מותר להיות פתוח בשבת ולקחת את הגוי רק לשומר. עוד נקודה; אין לי בית קבול ממון בכל מכונה רק במקום אחד משם מקבלים מקבל מספר סודי ושמים את המספר הסודי במכונה וכמו כן יכול לחזור למחר עם המספר שבעצם איני מוכר לו כלום בעת ששם הממון במכונה.
יישר כח
תוקנו שגיאות כתיב
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 28/10/2003 19:44:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2003 05:51 |
|
| |
Halacha and everybody,
I see the question here as multi faceted,
1- if a Jewish person owns a vending machine is he allowed to have it running on shabbos?
To my knowledge it is very common practice that Jewish people don't disconnect their vending machines etc. on Shabbos, there isn't a basis to prohibit, there is no "amira l'akum" as nobody is working there, and there isn't an issue of "schar shabbos" because the money if for an the item purchased not for usage of something on shabbos.
So the common practice of allowing to keep a vending machine running on shabbos is strongly grounded on Halacha
Now we have the next question,
what about having a non-Jew work at this vending machine(s)?
now it goes without saying that if this work entails "Melachos" then it is the classical "amirah L'akum" which is Osur Miderabonon.
But what if he is hired there as a guard to watch the whole area, his job deion does not in any way require him to do any Melachos D'aoryse or D'rabonon,
In that case again there is no doubt that it is permitted.
But here comes the tricky one
What if his job deion is as above i.e. not to do any work whatsoever?
But he has the tendency that whenever the vending machine give some problems for a customer he goes over and fixes it (thereby doing a Melocho), but he does that of his own accord, not because his Jewish employer has told him to do it,
The only concern I would find with this is "Maris Ayin" i.e. people will think that his employer told him to do Melochos on shabbos.
So that it may be that the owner of this machine has to make sure that this guard doesn't do any favors for anybody and doesn't fix the machine no matter what
But once we are concerned about Maris Ayin then how do we eliminate this problem with any type of business agreement with this non-Jewish worker? Isn't this type of agreement something that wouldn't be common knowledge so that as far as any onlooker is concerned it is still the case that this worker is working for the Jew?
Also, maybe if there will be notices on the vending machine(s) that this guard does not work for these machines (on Saturday), it is totally self serve, then maybe it eliminates the Maris Ayin problem
So now I'd like to hear the answer from the Chachmei Haforum
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2003 07:23 |
|
| |
אפכאמסתברא
thats one point and a quite good
עצה
and i would like to see what the choshiva chchumim her will have to say about that but besides that i would like to know if someone has a
עצה לכתחלה
that the non jewish worker should be able to run the place normally with any kind of
מכירה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2003 10:03 |
|
| |
להלכה ומשיביו,
לפניכם תשובה לשאלה בענין הפעלת מכבסה אוטומטית בשבת, מאת הרב וייס, הכרתי את השואל שהוא היום רב בלונדון, ואת ששאלו עבורו.
והרי התשובה לפניכם במלואה, משו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן כד.
"בנדון עסק של מכבסה אוטומטית בשבת.
בס"ד, יום ב' פרשת פנחס תשכ"ג לפ"ק, מנשסטער יצ"ו. שוכט"ס לכבוד הרה"ג צמ"ס וכו' מוה"ר אליעזר דוד פרידמן שליט"א, אוסטרליא /אוסטרליה/. אחדשה"ט כמשפט, יקרת מכתבו בנדון שאלתו הגיעני, והנני בזה להשיבו.
ע"ד עסק של מכבסה אוטומטית בכמה חלקי העיר שמי שיש לו בגדים לכבס מכניס איזה מטבע לתוכה ואז מתחיל המכונה לכבס מהחל עד גמירא, ועומד במקום ששכיחים נכרים והמה מכבסים בגדיהם, מה דינה לשבת, עכת"ד.
והוא כעין הנדון בספרי מנחת יצחק (ח"ג סי' ל"ד) ושם ש"מ לנידונו לאיסור, דהנה שונה משם לגריעותא כי שם סיימתי בזה"ל: דבהתקיים כל התנאים, היינו שהכלי עומדת שלא ברשות ישראל, ובמקום שאינו ידוע מי בעל הכלי, והכל נעשה בער"ש =בערב שבת=, ועוד יתנה כל התנאים דלעיל מער"ש, יש מקום להתיר עכ"ל שם, משא"כ בנדון שאלתו שהכלי עומדת ברשות ישראל אסור.
וכ"ת השכיל בעצה ליקח שותף עכו"ם וכו'. הנה הגם דמעיקרא דדינא יש מקום לעצתו דמר בשו"ע ברמ"א /או"ח/ (סי' רמ"ה סעי' א'), אבל אני חושש מעולם ליתן עצות כאלו בנוגע לשבת, מטעם דאיתא בתשו' הרדב"ז (ח"ד סי' אלף קכ"ג), דלא אתי למיסרך ולדמות מילתא למילתא ואתי לידי מכשול ח"ו, ואתו הסליחה. והנני בזה ידידו דושת"ה כה"י וחותם בכל חותמי ברכות. יצחק יעקב ווייס".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2003 15:02 |
|
| |
נשט"א,
תודה!
שימו לב לפסק המעניין של המנחת יצחק. מותר מעיקר הדין בהסכם עם גוי, אך הרב נמנע מלתת עצה!
זה טוב מאד שהרב כותב את זה גופא! כך, מצד אחד מזהיר שלא ייגררו, אך מצד שני מגלה שזו הבעיה של הרב, כך שהשואל יחליט לבד אם להפסיד ממון בגלל בעית הרב!
מעניין אם ר' "לייזער דאוויד" גם מסר הלאה את הפסק בצורה זו!
תוקן על ידי - ווטו1 - 29/10/2003 15:35:44
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 05:48 |
|
| |
לווטו
תודה.
ישנו פסק דומה אצל מחותנו של המנחת יצחק, החלקת יעקב, (בת של אחד מהם התחתנה עם בתו של השני, ואיני זוכר מי), והרי היא לפניך.
משו"ת חלקת יעקב או"ח סימן ס
בדין לעשות שותפות עם עכו"ם בחנות ולפתחו בשבת
הוד כבוד ידידי הרב הה"ג חו"ב בחד"ת, ירא וחרד דרשן מפואר כש"ת מפארים ומשבחים וכו' ר' יוסף יהושע פרידמן מגיד שיעור בביהכנ"ס הגדול בבני ברק, מתגורר כעת בפרנקפורט א. מאין, באשכנז יצ"ו.
אחדשכת"ה בכבוד.
מכתבו נכון השגתי והנני תיכף לתשובה.
בדבר שאלתו עבור שני אחים בני טובים, יראים ושלמים, שיש להם בית חרושת ובית מסחר גדול בפרנקפורט, ואחד מקונים שלהם, ערל יון (גריך) לקח חנות בעיר אחרת במקום שאין יהודים גרים בשם, ורוצה שהאחים יתנו לו סחורה, והריוח יתחלק ביניהם, היינו שותפות גמור, ושם העסק יהי' על שם הגוי, החוזה יהי' ביניהם רק על הנייר אבל לא על השלט (פירמא) ומזמן לזמן יעשו חשבון, וכת"ה חוכך להתיר, משום דליכא מראית העין וגם שותפות גמור לא הערמה, והשכר שבת תהי' בהבלעה וביקש ממני לחוות דעתי בזה.
ידידי יקירי, כלך מדרך הזה, במדינות הללו שכמעט כל המסחר תלוי ואגוד עם יום השבת, ויהודי השומר שבת מביא ממש קרבן, יען במדינות האלו יום הפדיון גדול ביום השבת, אם נפתח פתח היתר אפי' כנקב מחט של סדקית, כבר יופתח פתח כפתחו של אולם וכל החניות יפתחו בשבת, ושם שבת ישכח מפיהם ומפי זרעם. כשהייתי רב בדיסבורג באשכנז ראיתי זאת בעיני, ועובדה דמילתא היא יותר חזקה מכמה תיאריות, וע"ז נאמר חכמים הזהרו בדבריכם, והיטב אשר עשו בזה הרבנים החרדים שלא לעשות שום היתר על יום השבת. ובפרט כשנידון נוגע לאנשים חרדים ושלמים בני טובים, דהא מאמר חז"ל בחולין קל"ג ב' סתם עכו"ם מפעא פעי, ובשו"ע יו"ד סי' רנ"ט ס"ג נפסק הלכה בעכו"ם המתנדב מנורה אסור לשנותה, על סמך הנחה זו דסתם עכו"ם מפעא פעי, בערכין ו' ב', א"כ הכא נמי כיון דסתם עכו"ם מפעא פעי, בקל יוכל להתוודע שהחרדים האלו שותפים לחנותו, ות"ח שנמצא רבב על בגדו, שמץ פגם על התנהגותו, כבר חייב מיתה אצל ההמון. (וכידוע מאמר העולם, שהוא יותר מדרך הלצה, שתי עובדות מצינו בתוה"ק הדומין זל"ז, מגדף ומקושש - אצל מגדף, שהי' איש ההמוני, כתיב וירגמו אותו אבן, כדין התורה למי שמחייב סקילה, אבל אצל מקושש, שהי' איש מצוין, מקושש זה צלפחד, שבת צ"ו, כתיב וירגמו אותו באבנים, כל אחד נטל אבן לזרוק בו, אע"פ שלש"ש נתכוין, ודוקא משום זה שהי' צדיק, כדקרי לי' שם בגמרא, כל אחד נטל חלק לסקלו, על שנמצא רבב על בגדו) ויצמח מזה חילול השם גדול, לאמור בת יתרו מי התיר לך, ויתחלל השבת עוד יותר, והקולר יהי' כרוך על צוארם של הגורמים.
הפסקתי מלמודי, להשיב לו תיכף, בכדי לאפרושי' מאיסורא לכת"ה ולהנלוים לזה, והשי"ת יעזרם פרנסה בריווח, בהיתר ולא באיסור, שלא תהי' פתוך בההיתר שום איסור.
והנני בזה ידידו מכבדו ומוקירו. י"ב סיון תשכ"ב.
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 06:29 |
|
| |
הלכה,
ההיתר שאתה רוצה לעשות עם שותף הוא היתר נבוך, כי למעשה הגוי יודע כי כל זה הוא רק "שפיל" ולא עביד אדעתא דנפשיה, כן מבואר בכמה אחרונים בתשובותיהם, ובזכרון מונח כי כן מבואר בשו"ת דברי חיים.
ובאשר לשאלתך, תכנס לרב במקומך ותבאר שיש לך הפסד בסגירת החנות בשבת ויסדר היתר של שטר מכירה, והכל יהיה בסדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 06:32 |
|
| |
boro
and what do you think is mechirat chametz
hakol yhiye beseder, Yihiye??
תוקן על ידי - נישטאיך - 31/10/2003 6:33:36
תוקן על ידי - נישטאיך - 31/10/2003 6:41:10
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 06:55 |
|
| |
נישטאיך,
לא הבנתי, מכירת חמץ הוא מכירה, שם יש מחמירים כי הוא דאורייתא, לענין שבת הוא רק דרבנן, ורוב הפוסקים הקילו ע"י שטר מכירה, וכן נוהגין, ולכן כתבתי שילך לרב שלו ויסדר לו שטר מכירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 08:44 |
|
| |
מלשון החלקת יעקב אפשר יש פתח להיתר כיון שבמדינות אלו יום השבת אינו יום הפדיון הגדול ביום השבת שישכמה מסחרים שאינם פתוח ביום השבת
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2003 14:16 |
|
| |
לב"פ
שבוע טוב!
תגובתי היתה בעיקר לדבריך, אודות ההערמה ופתרונך.
אני איני רוצה לעשות "היתר מכירה", ואני יודע שהוא נבוך, ואם הוא נבוך במכירה לחמץ, כ"ש שהוא נבוך לשבת, ואף שההבדל בין הערמה בדרבנן להערמה בדאורייתא ידוע לי, ובאחד האשכולות הבאתי את דברי ה"דברי חיים" ואת דברי הנימוקי אורח חיים.
התייחסותי היתה לדבריך: "תכנס לרב במקומך ויסדר היתר של שטר מכירה והכל יהיה בסדר", עריכת הסכם למכירת שבת אינו הסכם למכירת חמץ, ואף שהרב אינו מבין מה בדיוק קורה, המוכר אינו ידע מהו מוכר, ולגוי לא איכפת מהו קונה, ואם הוא קונה, לרב ולגוי נכנס כסף קל, ושלום על ישראל ועכו"ם, אלא ששם ישנם נוסחאות קבועות, אך במכירה לשבת על הרב לערוך הסכם מיוחד, ורוב רובם של הרבנים המקומיים, לא רק שאינם בקיאים בסימן רמ"ה, הם אפילו אינם בקיאים בסימן ג.
עליו לפנות לא אל הרב המקומי, אלא אל המומחה.
תוקן על ידי - נישטאיך - 01/11/2003 14:19:14
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 03:40 |
|
| |
בסדר יבא אלי ואני אסדר!!
|
|
|
|
|
