|
|
| נשלח ב-22/3/2010 11:02 |
 |
| |
נורת היקר
האסטרואיד של לפני 65 מליון, אינו משהו שיש לו סימנים או ראיות, הוא רק תיאוריה שהומצאה בכדי להסביר את היכחדות היונקים הגדולים. יש גם תיאוריות אחרות.
אני מזכיר לך שוב (איני יודע אם אני מייצג את הרב הבנש"ק) שהנושא כאן לא היה להוכיח את המבול או את זמנו, אלא להסביר את המבול. טענו כאן שאי אפשר להסבירו בדרך טבעית, ועל זה הגבתי שאפשר להסבירו בדרך של קטסטרופות שידוע שהתרחשו ואף יש להן סימנים, שדרכים אחרות לא הסבירום טוב יותר.
לגבי הקשירה באופן עיוור, יש כאן כמה אפשרויות של עיוורות, אמונה עיוורת במה שמסופר בתורה,קשר עיוור שאין לו שום סימוכין בשטח מבחינת תיארוך. אמנם לענ"ד המבול הגלובאלי הוא חוייה כלל עולמית השייכת לאנושות כולה, ולכן צריכה להיות בטווח הזכרון האנושי. התיארוך שלה לא חייב להיות בדיוק המספר הכתוב בסדר עולם, אבל משהו בתחום האלפים. גם שלהי תקופת הקרח ותיארוך הממותות אינו ברור, מדובר בתיאוריות.
אמנם מדובר במסכת של המון תיאוריות הקשורות זו בזו ומקובלות כיום כתמונת היסטוריה, ואם אתה נוטה לקבל את האידיאליזציה של הנתונים המקובלת כיום, תיאלץ לקבל את הכל. בשביל להכניס את המבול בגיאולוגיה צריך באמת להיות ספקן לגבי כמה וכמה תיאוריות שאולי נוחות. אבל בודאי לא מדובר בנתונים אמפיריים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2013 00:53 |
|
| |
קראתי הסבר שמבוסס על מחקרים ושווה בדיקה לדעתי, שקיימים מים מומסים בפנים כדור הארץ בהיקף של כמה הידרוספירות- מי תהום רבה,שמסביר מניין הגיעו המים במבול כלל עולמי שכסה את ראשי ההרים עד לגובה כ5 קילומטר וההרים היותר גבוהים כוסו בגלי גאות, וכן הוא מסביר את הכוחות שגרמו לכך. ומסביר את כל השלבים של פרשת המבול על פי זה לאור פרוש הרמבן, אני אשתדל להזכר במקור ולהביא קישור.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2013 07:53 |
|
| |
אולי השתנו הטבעיים ומידת האמה קטנה וחשבונו של רש"י עולה יפה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2013 17:32 |
|
| |
כאשר הופכים טקסט ספרותי לדין וחשבון גאוגרפי עובדתי, מסתבכים בשאלות ותשובות הזויות המופיעות בשיחה הזו. אם היו כל פני הקרקע ישרים, ללא הרים נישאים ביבשה ותהומות בים, אפשר שכל כדורנו החביב היה מכוסה מים והאדם היה מתפתח להיות יצור דמוי דולפין. קיצורו של דבר, הבנה מילולית תמימה של הכתוב היא ...
האם הכתוב משקר? ודאי שלא. שטפונות הן מאסונות טבע הנפוצים והנוראים ביותר, והכתוב משתמש באיזה זיכרון עמום רחוק, למטרה מוסרית שאליה הוא מכוון.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2013 06:11 |
|
| |
עודד
אם הקטסק אלוקי - למה לו להשתמש במידע מעוות. אם לא - אמור בקול צלול (תיתכנה גם פשרות. אתה תומך באיזושהי פשרה - הצע)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2013 23:17 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2013 23:19 |
|
| |
..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2013 08:42 |
|
| |
[משום תקלה במערכת לא הופיעה התשובה לתלמידתועה. הנה היא]. נראה לי כי שאלתו של תלמידתועה נובעת מתוך הנחה שגויה כי טקסט, כל טקסט, טוען טענה של עובדה שבמציאות, ועלינו לבדוק אם היא נכונה או לא, כדרך שבודק בית המשפט. במקום שמקור הטקסט הוא אלהי אין מקום לבדיקה מכל וכל. מכאן השאלה מדוע טקסט אלהי משתמש במידע מעוות. לא כל טקסט טוען עובדה שבמציאות, ודבר זה אין בו כדי לגרוע מתוקפו וערכו. קיים עולם ספרותי עשיר, מדרשים ודברי אגדה נכללים בו. הספרות אינה חייבת לציין עובדות שבמציאות ולהיות צמודה למציאות. היא יצירת אמנות המותרת ליצור מציאות מדומה, חלקית ומעוותת, ואין לתפוס אותה בכך. כל הקורא ספרות מודע היטב לדבר. כך גם סיפור הבריאה שבבראשית פרק א'. הסופר אינו משקר ואינו מוסר מידע מעוות. זה אינו חיבור קוסמוגני ומעולם לא נתכוון להיות כזה. העובדה כי דורות רבים קראו אותו כחיבור המוסר דין וחשבון עובדתי על 'פיזיקת' ההתוות של העולם, עובדה זו ענינה אופי הקוראים וטיב קריאתם, והיא אינה מעניננו כאן. הטקסט הוא יצירה ספרותית המבקשת לספר סיפור ולהציג כמה תפיסות יסוד באשר לעולם, כגון שלמותו, מלאותו וטובו, העולות מן הסיפור הזה. כך יש להבין גם את סיפור המבול. שטפונות עזים הם אסון טבע גדול ורב רושם. מן הסתם נשארו בתודעת האדם במקומות שונים ארועי שטפונות הרסניים. אבל מחבר הטקסט לא נתכוון לתת לנו דין וחשבון עובדתי על ארוע קוסמי שכזה. הוא מספר סיפור ומבקש ללמד איזה דבר את הקורא. המספר אינו מוטרד מן השאלה מהיכן יבואו המים אשר יכסו עולם ומלואו, לאן יסוגו וכמה זמן זה יקח, והקורא אינו אמור לבחון את הסיפור כדרך שבוחנים עובדות בבית המשפט. עליו להשתתף באותה מציאות מדומה וללמוד את שניתן ומתבקש ממנה. כאשר הקורא שואל שאלות אשר אינן מתאימות לטקסט, שאלות המצויות במישור שונה מזה שבו מצוי הטקסט, הוא יגלה בו דברים מוזרים והזויים, אבל מוזרות הזויה זו אינה פוגעת בטקסט אלא מגחיכה את הקורא כאחד שאינו תופס ענין. עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 28/10/2013 08:46:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2013 14:24 |
|
| |
עודד
1. יש גבול למה שאינו עובדות ולא ספרות? אם כן – משו?
2. בהנחה שהתורה מתיימרת להיות נצחית מדוע כותבה כתבה כך שהיא מתאימה ככתיבתה דווקא לדורות שעברו (שחשבו שהספורים אמיתיים) , ואילו מליוני הדורות אחרינו יצטרכו להידחק בה כמשל וספרות?
3. האם לא היה ניתן לתת את המסר החינוכי ללא הכסות הסיפורית?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2013 14:55 |
|
| |
תלמיד
לא הטקסט קובע באופן עצמאי מה טיבו אלא האדם הקורא. וזה מה שנפלא בטקסט הזה כי הוא מאפשר לאדם להתפתח ולתקן את עצמו ועולמו דור דור ודורשיו. טקסט עם משמעות קפואה לא היה יכול להחזיק משהו מורכב כמו אמונה דתית. כשם שהדורות שונים כך גם קריאתם בטקסט. זה לא אומר כלום על המושג נצחיות אבל זה בהחלט מתנגד לרעיון של משמעות קפואה ומאובנת
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2013 17:33 |
|
| |
מילים גבוהות ללא שום תוכן,כדי לא להיות קפוא לא צריכים שטקס שמשמע ממנו בעליל שמתכוון בפשוטו גם למסור מידע היסטורי לא יתכוון למה שכותב, צריך רק שיהיה בו עומק ורבדים נוספים וזה ודאי יש בו. כמו שכתבתי ומשום מה מתעלמים מכך, על פי המחקרים הכי עדכניים ניתן בהחלט להסביר את הכתוב בתורה בפרשת המבול, לתלמיד טועה,אולי לא את האמור בפירוש רשי אבל את התורה עצמה,וכן את פרוש הרמבן ומפרשים אחרים אפשר גם אפשר. לאלו מכם שאינם מבינים אנגלית אני מצרף קישור שניתן להכנס ממנו לשני פרקים מתוך הספר שמסבירים מחקרים אלו בעברית, אחרי הקריאה הייתי רוצה שמי שעדיין מתעקש לעוות עלינו את הכתובים ינמק. הקישור: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6883
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2013 22:31 |
|
| |
תלמידטועה, רש'י חי בדורות עברו ולא חשב שסיפור הבריאה הוא עובדת טבע אלא סיפור מומצא כדי שיובן לקורא רגיל. ההווה שלנו אינו זמן מפריד בין סוגי הקריאה. המבדיל הוא אופי הקוראים הזקוקים לסוגים שונים של טקסטים. יש היכולים לקרא טקסט מופשט, יש הזקוקים לדימוי מוחשי, ויש הקוראים נוסחאות מתמטיות ומדמים מהן את העולם שלהם. סיפור אינו מגרעת משום בחינה שהיא, ויתרונו במה שאינו מוגבל על ידי המציאות הטבעית. אינך צריך לשאול איך הביא נח קנגרו מאוסטרליה, פינגווין מאנטארקטיקה ועצלן מדרום אמריקה. כיצד התאפשרו החיים לדיירי התיבה השונים במשך שהותם הארוכה במקום. מדוע נענשו גדיים וטבעו, בעוד הכרישים, הדולפינים והלוויתנים שגשגו במים הרבים. כיצד כהרף עין, 40 יום בלבד, כוסתה הארץ מים בגובה המתקרב ל 9 ק'מ וכיצד נעלמו במהירות הבזק. הסיפור בורא עולם משלו לצרכיו ולמטרותיו וכח החיות שלו תלוי באיכותו. אם יתבונן אדם אך רק בנתון העובדתי של הסיפור וימצא בו איזה ליקוי או מה שאינו מתקבל על הדעת, מיד יאבד ערכו. באמת, סיפור המבול לא בא כמסמך עובדתי המתאר שיטפון עצום ממדים והוא פטור לגמרי מכל השאלות העובדתיות. הסיפור מבקש לומר משהו לאדם, אודות העולם, האדם, והיחס שבין האלהים לעולמו. אין דרך יפה ונשגבת יותר מאשר סיפור. האם מסמך של עורך דין המפרט את האמירה הזו בלשון משפטית מדויקת היה טוב יותר? כדאי להתחיל לקרא ספרות יפה. אוסף קטן של ספרים מהסוג הזה הוא אוצר שמור לבעליו. באשר לקיומו של המין האנושי, הסר דאגה מלבך. אין צורך לדאוג למליוני הדורות שיבואו. המין האנושי יאבד הרבה יותר מוקדם. זה דרכו של עולם. עודד
|
|
|
|
|
|
