גובהם של ההרים בימי נח (בימי המבול)

הבנתי,העניין הוא רק בניסיון להפוך את התורה לרומן ספרותי בדיוני, בניגוד לעולה מהכתוב עצמו,בניגוד לכל המפרשים,וללא כל טעון הגיוני-כי הרי הסבר הגיוני איך הדברים יכלו להתרחש בהיסטוריה ולא בדמיון אינו ממין העניין.

מעניין אותי אם מישהו קרא את המחקר או הפרקים מהספר וישתף אותנו בהתרשמותו,דבר שיכל להגביר את הרצון להביא מחקרים נוספים.

יש כאן שלוש אפשרויות ליחס לטקסטים האלה: א) מעין מנשר כמו אלה שמחלקים באתרים של רשות שמורות הטבע שמתאר מה אופי המקום ואיך נוצרו הסלעים וכדומה. ב) טקסט אלגורי שמשמעות המילים שלו לקוחה ממקומות אחרים. מעין קוד כזה שיש להחזיק במפתח המתאים על מנת להבינו. ג) קישוט להלכה ולהשקפה כלומר טקסט שנעשה בו שימוש אנקדוטלי ובלתי עקבי על מנת להצדיק או לבסס החלטות מעשיות. אני לא בטוח שהאפשרויות מוציאות זו את זו

תוקן על ידי yerubaal ב- 30/10/2013 09:36:41

מפעם לפעם מופיעים מחקרים של בעלי ענין המבקשים להראות עד כמה סיפורים מופלאים הנזכרים בכתובים הם עובדות טבע שאכן ארעו באמת. כל מיני מאמינים קופצים משמחה על ההוכחה שנזדמנה להם וממהרים להכריז 'הנה, אמרנו לכם, אמונתנו התמימה עובדת אמת היא. ספר הטבע כולו רשום אצלנו'. אין הם שמים לב כי בכך הם מכריזים על קטנות אמונתם הזקוקה למין חיזוק שכזה, ובעיקר הם שותקים כאשר מתברר שהמחקר אין בו ממש או שהוא עומד בסתירה למגמתם, והם ממתינים למחקר הבא כדי לקפץ שוב. יאמר עוד שהם מתנגדים בחריפות למחקר הטבע ומאמצים רק את מסקנותיו המוכיחות שהוא מיותר משום שהן, מסקנות המחקר, כבר 'ידועות' להם מן הטקסטים שלהם.

 מיליארדי שנים סובבת הארץ סביב השמש, יום בא אחרי לילה ברצף חסר הבחנה. לתוך הרצף הזה האדם נותן נקודות זמן בעלות משמעות מיוחדת הקיימת עבורו בלבד. למשל היום השביעי שבת הוא. האריה והפיל אינם מבחינים ביום הזה כיוון שאינו קיים בטבע. הסינים והיפנים אינם מבחינים בו כיוון שאינו קיים בתרבותם. יש להם מועדים אחרים. לא חסרו אנשים תמימים אשר יצאו לחפש את נהר הסמבטיון האגדי.  אבל אנחנו איננו מחפשים נהר השופע ששה ימים וחדל ליום אחד מאיזה טעם גאולוגי - הידרולוגי, אלא נהר החדל ממרוצתו משום השבת. כמובן, נהר כזה אינו קיים בטבע ואין לחפש אחריו כיוון שהשבת אינה קיימת בטבע.

אסונות טבע רבים פקדו את האדם ועתידים לפגוע בו. אבל לא שיטפון נורא אנחנו מחפשים אלא אחד היוצא מגדר הטבע במה שיש לו כוונה ומשמעות, ואת אלו מדע הטבע אינו יכול לספק. דבר דומה הוא הארוע בים סוף. אם ישראל חצו בשפל והמצרים טבעו בגאות ההסבר מן הטבע מרוקן את הסיפור מכל ערכו.

כוונה ומשמעות הם תוצר של תודעת איזו תבונה, אותן האדם מלביש על הטבע חסר המשמעות כדי להעניק לעצמו, לאדם, משמעות. התבונה, התרבות, האמונה, הן המעניקות את ערך האמת לסיפור הזה, ולא 'עובדות', אשר חלקן היו כך או אחרת, וחלקן מומצאות ואינן אפשריות מכל וכל.
עודד

כרגיל אתה מניח הנחות שהקשר בינן ובין המציאות אינו אפילו מקרי, אני מיצג קבוצה של חוקרים הולכת וגדלה חלקם אנשי מדע רובם חילונים בעלי תואר דוקטור ומעלה,שמאוד מעריכים את המדע אך לא מחויבים להנחות יסוד והשקפות שמאפיינים את הממסד המדעי ,אנו מתחילים  בבדיקה שיטתית ויסודית את הנושאים הקשורים לתורה ומדע בפרט ומדע ורוח בכלל וזאת מבלי להניח מראש לא את נכונות הסיפור המקראי או את שלילתו ברשות מנהלי הפורום אני אפתח בקרוב בל"נ אשכול בו תוכלו לראות את מסמך היסוד של האגודה ואת שמות חבריה. מחבר הספר הפיזיקה של המבול, הוא אחד החברים בקבוצה ,עוסק בתחום כבר שנים רבות רקעו חילוני גמור וכתוצאה ממחקריו התחיל להתקרב ליהדות וכותב שורות אלו כנ"ל אך יותר ותיק. את ספרו על המבול חיבר לבד לפני התאגדות הקבוצה והוא עבר ביקורת של מומחים בתחומים הרלוונטיים. בניגוד לך אנו לא יודעים הכל לגבי האדם יחסו לעולם ויחס העולם אליו אך אנו משתדלים לחקור אותו באוביקטיביות ככל יכולותינו,בענווה ובהשתאות מול עוצמתו ופלאיו. והיינו שמחים מאוד לצרף אלינו אנשים רציניים בעלי יכולות מאנשי הפורום.