| נשלח ב-30/10/2003 22:44 |
 |
| |
'עבודה עברית' כנגד 'עבודה נוכרית' - מוסר
בסיום מלאכת המישכן חוזר הכתוב שמדגיש דבר שכבר נאמר כמה וכמה פעמים, שהמישכן וקדושיו נעשו כולם ע"י "בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" ואתו על המלאכה "אהליאב בן אחיסמך למטה דן".
על חזרה זו הנראת מיותרת, מעיר 'ספורנו' ( = פרשן) הערה מעניינת ונוקבת ביותר מבחינה הסטוריוסופית, שאמנם איננה נוגעת למלאכת המשכן אולם היא נוגעת לתולדות ישראל, ויש לה משמעות עמוקה גם לנו כיום.
'שהיו ראשי המישכן וכליו מיוחסים לצדיקים שבדור , ובכך שרתה שכינה במעשי ידיהם ולא נפל בידי אויבים. אבל מיקדש שלמה שהיו עושי המלאכה בו מצור, אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו, והוצרך לחזק את בדק הבית, ונפל בסוף הכל בידי אויבים. אבל בית שני שלא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים, לא שרתה בו שכינה ונפל בסוף ביד אויבים, כי אמנם בית שני לא היה מישכן העדות, שלא היו בו לוחות העדות, ולא פוקד כי אם על פי כורש, ולא היו שם בני לוי כמו שהעיד עזרא כאומרו: "ואבינה בעם ובכהנים ןמבני לוי לא מצאתי שם" (עזרא ח/ט) ומן המתעסקים בבנינו היו צידונים וצורים כמבואר בספר עזרא'
לדעת 'ספורנו' המישכן שמלאכתו נעשתה בידי אמנים עבריים ויראי ה', כגון בצלאל ואהליאב וצוות עוזריהם, אשר כוונתם היתה לשם שמים, נדד עם ישראל לאורך כל מסעיהם במדבר, וכאשר נכנסו לארץ הוצב בשילה, ונזכר לאחרונה בספר 'שמואל' כשהוא נמצא בנוב ובגבעון, אולם אין אנו יודעים מה היה סופו.
בסיפור בניית בית המקדש בידי שלמה מוזכר שהארון הועבר מהאוהל למיקדש, ולפי ההסבר המסורתי שהוא כנראה אגדי, נגנז הארון ונעלם דור אחד לפני החורבן בידי המלך הצדיק יאשיהו, לאחר שהתקיים למעלה מארבע מאות שנה מאז ימות ימות משה, אולם מה שאיננו מוטל בספק היא העובדה, שהוא לא נפל בידי אויבים.
שונה המצב לגבי גורל המיקדשים, שבסופם נפלו בידי אויבים.מיקדש שלמה- מלאכת הקודש בו לא נעשתה בידי ישראל, אלא בידי נוכרים מקצועיים שעסקו בה לצורך פרנסתם, וכידוע כמאתיים שנה אחרי השלמתו ניזקק המלך יהואש לפעולה גדולה לצורך חיזוק בדק הבית שלא החזיק מעמד.
מכאן לומד 'ספורנו' כי מלאכת הצורים לא היתה משובחת ביותר, (וכן הדבר כנראה גם במיקדש הורדוס) מסקנת פרשן זה היא, כי מלאכת קודש זו המוטלת על ישראל ואמורה להעשות לצורך עבודת ה', כאשר היא נעשית בידי גויים, צורים וצידונים, איננה זוכה שתישרה בה שכינה דרך קבע, וסופה שהיא נופלת בידי נופלת בידי כובשים זרים.
כיוצא בזה – 'מעשה אבות סימן לבנים'. במאה ה- 19, כאשר החל הישוב היהודי לחזור ולצמוח בארץ ישראל, ובעיר העתיקה בירושלים הוקמו עשרות בתי כנסת שניבנו כולם בידי פועלים ערביים, סופם היה שבמלחמת השיחרור של תש"ח, נפלו כולם עד האחרון שבהם בידי האויבים, והם אף נחרבו עד היסוד ונבזזו.
בהקשר לדברי 'ספורנו' מן הראוי שניתן דעתנו על העובדה כי בתקופתנו זו בה עוסקים אנו בבניית ביתנו הלאומי, שאמנם איננו בית מקדש לעבודת ה', אולם הוא בכל זאת מהווה בית ומעון לעם ישראל ופזוריו, יש מקום להרהר על עתידם של כל אותם ישובים המוקמים כביכול לשם קיום 'מיצוות ישוב ארץ-ישראל', והכל בעבודות בנייה הנעשות בפועל באמצעות צאצאי הצידונים והצורים שכנינו מקדם, האם יהיה גורלם כגורל המישכן שלא נפל בידי האויבים, או שמא יהא חלילה כשני המיקדשים.
מוסר השכל גדול לימנו!
תוקן על ידי - איקה - 30/10/2003 23:02:38
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 11:10 |
|
| |
רבנו בחיי על חוכמת בצלאל:
על הפסוק: "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (ויקהל לא/בג)
' העניין שלא היה אפשר בטבע שימצא בישראל שום אדם שיהיה בקיא ושלם בשום אומנות בעולם, לפי שישראל היו משועבדים במצרים בעבודת פרך, ומלומדים בחומר ובלבנים, ולא היה ראוי שימצא בהם שום אדם שיהא בקיא בשום מלאכה דקה, כי לא ראו אותה ולא למדו אותה ממלמד, ולא היה אחד בהם שאימן את ידיו בזה. ואילו היה בהם (במצרים) חכם ובקיא במלאכה אחת, היה ראוי שישכחנה בהתעסקו במלאכת החומר והלבנה. וכאשר יהיה בהם אחד חכם שלם ובקיא באומנות אחת דקה ויפה, וכל שכן אם היה בקיא ושלם בכל האומנויות כולם, בכסף ובזהב ובנחושת ובחרושת אבן ובחרושת עץ וחושב ואורג ורוקם, הנה זה פלא גדול, ועוד שיהיה שלם בחכמה ובתבונה ובדעת, כל זה נמצא בבצלאל, ודרשו חז"ל: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ'
על בצלאל ואהליאב הממונים על המלאכה הורעפו הרבה דברי שבח מבחינת חכמתם , ביטויים כגון:
"ואמלא אותו רוח ה' בחכמה, ותבונה ובדעת ובכל מלאכה" ( ויקהל לא/ג)
עשי כל מלאכה וחושבי מחשבות" (שם. לה/לה)
"וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה (= בהם) ( שם. לו/א)
"ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו" (שם. לו/ב)
"ויבואו כל החכמים העושים את כל מלאכת הקודש"(שם. לו/ד)
"ויעשו כל חכם לב" (שם. לו/ח)
אפילו הנשים זוכות להיכלל ברשימה כנאמר " וכל אשה חכמת לב בידיה טוו" (שם. לה/כה)
'אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כתיב הכא : "ואמלא אותו רוח ה' בחכמה ובתבונה ובדעת", וכתיב התם: "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל" (משלי, ג/יט,כ)
הרמב"ם מחלק את החלק השכלי, לשני חלקים : העיוני שבו ישיג הנמצאות שאינן משתנות. את הכרת ה'
והחלק המעשי שמתחלק לשניים: החלק השיפוטי בו ישפוט בין טוב לרע, והחלק בו ילמד האומנויות – מלאכת מחשבת.
וכשם שהשמים והארץ משבחים את חכמת יוצר בראשית, כך גם מלאכת המחשבת של האדם, המשכיל לבנות מיבנים וליצור כלים, משקפת את חכמתו.
שבת שלום לכולם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 08:33 |
|
| |
לכל ציטטה ניתן להביא גם ציטטה מנוגדת. לדוגמא
וְעָמְדוּ זָרִים, וְרָעוּ צֹאנְכֶם; וּבְנֵי נֵכָר, אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם. (ישעיהו סא ה) וכמובן ידועה דעתו של רשב"י שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית ע"י אחרים.
גם אם אני מודע לצורך בעבודה עברית, הן מבחינה מעשית והן מבחינה מוסרית, כל פעם שאני מדבר בעצמי או שומע אחרים מדברים בזכות עבודה עברית אני מרגיש שלא בנוח. הבה ונהיה כנים עם עצמנו, אלו מקצועות היינו רוצים לעבוד בעצמנו או היינו מצפים שילדינו יעסקו בהם: מרצים באוניברסיטה, עו"ד, רופאים, מהנדסים, אנשי עסקים או פועלי בנין, פועלים חקלאיים, פועלי נקיון, מתדלקים בתחנות דלק, מטפלים בזקנים ושוטפי כלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 08:39 |
|
| |
אז מה הפיתרון אריק? אצל חז"ל התורה היתה העיקר, והמלאכה היתה רק כדי לספק צורכי האדם. הם לא התביישו להיות חוטבי עצים ושואבי מים, ובלבד שלא יצטרכו לבריות. היום המצב הוא כזה שהיהודים "ממיתים עצמם באוהלה של תורה" אינם מתביישים להיות נצרכים, ועוד נלחמים על זה, בזמן שעובדים זרים "בונים" להם את המדינה, ומכרסמים אותם מבפנים, אוכלים בהם בכל פה, ומחסלים אותם לאט אבל בטוח. אכן שיקולים שמתאימים " רק עם סכל ונבל הגוי הקטון הזה"" בושה לעבוד, אבל לא בושה לקבץ נדבות!
וזאת תשובה הולמת לדברים אותם אומר ספורנו? והמסקנה הברורה ממנה אנו צריכיים להיזהר!
אכן"עם קשה עורף" העם הזה!
מציעים להם חירות, ואותם מעניין סיר הבשר והנוחיות!
תוקן על ידי - איקה - 02/11/2003 8:54:26
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 08:48 |
|
| |
אבל טיעוני אינו דווקא נגד בחורי ישיבות, טיעוני הוא על כל החברה, שגם אלו מאתנו שעובדים, רוצים לעבוד במלאכות קלות ונקיות ולצפות שאחרים יעשו את העבודות האחרות שמניתי, וגם אנחנו נמנים עמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 09:20 |
|
| |
אריק הרי הבאת ציטטה מנוגדת, מישעיה, ומרשב"י. שכביכול מראה שהדרך הזו היא "גם בסדר" ואתה מעמיד אותה כאילו "אלו ואלו", וזאת הטעות שלך ושל עוד הרבה שדומים לך: "שמה שהבינו הם לפי דעתם מהם, ושהם על פשוטם, ואף על פי שהנראה מקצת מדבריהם יש מהם מן הדבה והריחוק מן השכל עד שאילו סופר לפשוטי הארץ כל שכן לחכמים- היו תמהים בהתבוננם בהם, והיו אומרים: היאך יתכן שיהיה בעולם אדם שיחשוב כזה..."(הקדמה לפרק חלק) והפורום פה ככלל מדבר על החברה החרדית, ועוסק בה בפרט.
רבי עקיבה אשר חזה מבשרו גם ענוות העני וידע טעם המרורים של הנצרך למתנת בשר ודם והלוואתם, היה אומר: עשה שבתך חול (למרות רב קדושתו) ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח.)
תוקן על ידי - איקה - 02/11/2003 10:18:58
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 11:13 |
|
| |
שערי דיון לא ננעלו, ובכל זאת נראה לי שרשב"י התכוון לדבריו כפשוטם. אולם לא התיחסת לטיעוני שעלינו לדון על כלל החברה ולא רק על תלמידי ישיבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 11:16 |
|
| |
בסדר גמור אריק, היהודים כוללים גם את התינוקות שנישבו לא?
החילונים הם לא יהודים בעיניך?
הבטלנים שמקבלים קצבאות אבטלה או הבטחת הכנסה לא מעדיפים לקבץ נדבות?
תוקן על ידי - איקה - 02/11/2003 11:20:34
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 13:31 |
|
| |
לשיטתך - יהודי הוא מי ששומר מצוות ולכן ספק עד כמה החילוני הוא יהודי.
אז מה אנחנו מסכמים שצריך לשנות את היחס לעבודה בכל מגזרי הציבור?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 23:14 |
|
| |
אריק?! לשיטתי? ממתי אני קובעת מי הוא יהודי?
החזון איש קבע, הרב קוק קבע, הרבי מלובביץ קבע, פתאום אני זו שקובעת? אני הקטנה?
לזכותו של הרב שך יאמר, שהוא אמר על המציאות הנחשבת אצל נביאי השקר של ימינו, מה שנוהגים לכנותה ' אתחלתה דגואלה': 'זהו דור בו רבבות ומאות אלפי ילדי ישראל, אינם יודעים, לא שמעו, ויתכן גם שלא הוציאו מפיהם ולא אמרו מימיהם "שמע ישראל" (דברים, ו/ד)
תוקן על ידי - איקה - 02/11/2003 23:45:12
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 08:59 |
|
| |
הקשר בין הלייבוביצ'יסטים שבפורום לבין החרדים שבהם ובים החשיבה החרדית והלייבוביצ'סטית מעוררת ענין.
הרב שך אמר מה שאמר וכבודו מקומו מונח, אולם על איזו ממלכה אמר ירמיהו את קינותיו? על ממלכה שהיתה בה ע"ז ג"ע ושפ"ד יותר מאשר ימינו, ואדמור"ך הוא שאמר שהנביאים לא החזירו נפש אחת למוטב, ואפילו כך חורבן הממלכה הזו הוא נחשב כגלות, ומכאן שחזרה לא"י יכולה להחשב אתחלתא דגאולה למרות שאינה עומדת בקריטריונים שלנו.
אבל ממילא - לדעת האדמו"ר לייבוביץ' - כל משיח שיבוא הוא משיח שקר, ואם אין גאולה, גם אין אתחלתא דגאולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 09:35 |
|
| |
אתחלתא דגאולה נוסח "הרצל" = משיח בן יוסף? - זה נביא שקר!
אין הוא עומד בשום קריטריון של משיח - מסקנא: אין שום אתחלתא דגאולה - ולא לייבוביץ קבע קריטריונים לקביעת מי הוא משיח! רוצה אולי שנזכיר את תוכחות הנביא יחזקאל, נראה לי שהן יותר רלוונטיות לימינו!
וכל הכבוד לרב שך, הוא עוד יזכר בהיסטוריה כאחד שהתרה מפני משיחיות השקר הזו!להחזיר למוטב, מה שהנביאים לא הצליחו לעשות, זה מה שנקרא אצלך להאמין במשיחיות? לחשב קיצים? הנביאים לא הצליחו להחזיר את העם למוטב = להפסיק לעבוד עבודה זרה ולהתחיל לעבוד את ה' לא את המשיח!
גיבור חיל ואיש מלחמה! - אף גבור חיל ואיש מלחמה- לא היה מושלם, לא דוד המלך, וגם לא הרב שך!
תוקן על ידי - איקה - 03/11/2003 10:04:58
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 11:13 |
|
| |
לא ענית לעניןץ לא דברתי על משיח !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 11:18 |
|
| |
ואתה עונה לעניין שאתה כל פעם מכניס את לייבוביץ האדמו"ר שלי !
קשוט עצמך(שחרית, הוא התחיל)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 18:33 |
|
| |
בס"ד
חברים יקרים סליחה שאני מתפרץ לוויכוח לא לי אך במחילה מכבוד איקה :מי קבע שאכן זה נכון שבתי כנסת חרבו בעקבות בניה בידי ערבים?
והרי ישנם בתי כנסת שניבנו בידי יהודים כשרים וחרבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 18:38 |
|
| |
במחילה מכבודך אדם מיוחד מאוד
'ספורנו' אמר מה שאמר, אתה לא קושר בין המציאות העכשווית, לבעיה שעם ישראל נתון בה? אתה חי בעננים?אתה לא מחבר את הסמליות בדברי 'ספורנו' למצבנו כיום?
|
|
|
|
|
