| נשלח ב-2/11/2003 10:57 |
 |
| |
מי הוא זרע עמלק אותו צווה ה' להשמיד?
?????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 10:58 |
|
| |
מדת הגאווה !!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 10:59 |
|
| |
התשובה שלך מתקבלת, אך כוונתי היא ממש למוצאו של עמלק!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 11:01 |
|
| |
נושא זה הועלה כבר בפורום, והיה מי שהביא ראיה, שעמלק הוא כינוי והגדרה לכל אנטי שמי!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 11:04 |
|
| |
מתעניין אולי תביא לינק?
לידיעתך אני דווקא ניתקלתי בהגדרה אחרת!
כמובן שאני אגלה אותה בסופו של דבר!
אגב, נשארת חייב לי תשובה בעניין אחר!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 13:37 |
|
| |
בא סנחריב ובלבל את האומות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 14:32 |
|
| |
ווטו
אנא תמחל לי, ובכל זאת יש לי הגדרה/הסבר שלא הוזכר, מה לעשות?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 06:53 |
|
| |
"תאור שבטי בני שעיר ויחוסם האישי, הוא בגלל מצווה אחת, והיא שהוא יתעלה צוה להשמיד זרע עמלק בלבד, ועמלק הוא בן אליפז מתמנע אות לוטן, אבל יתר בני עשו לא צוה להרגם, והרי עשו התחתן עם בני שעיר כפי שבאר הכתוב והוליד מהם, ומלך עליהם, ונתערב זרעו בזרעם, ונעשת כל ארץ שעיר ואותם השבטים מתיחסים לשבט הכובש שהם בני עשו, ובפרט עמלק, לפי שהוא היה המוצלח שבהם, ואלו לא נתבארו היחוסים הללו ופירוטיהן היו כולם נהרגים בשגגה, לפיכך באר הכתוב שבטיהם ואמר כי אלה אשר אתם רואים אותם היום בשעיר ומלכות עמלק, *אינם בני עמלק*,אלא הם בני פלוני ובני פלוני, אבל נתיחסו לעמלק מפני שאמו מהם, כל זה צדק מלפני ה' כדי שלא יהרג שבט בכלל שבט אחר, כי הגזרה לא היתה אלא על זרע עמלק בלבד, והנה בארנו אופן החכמה שבכך"("מורה נבוכים" חלק שלישי פרק נ)
לכל המודאגים: יבוא המשך/הסבר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 09:46 |
|
| |
ישנה כביכול סתירה שאותה עמלו מפרשים רבים להסביר:
"התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום.... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (בשלח (יד/יג, יד) ולעומת זאת ישנו הפסוק על מלחמת עמלק, שאיננה אך ורק לשעתה אלא היא מתמדת "מלחמה לה' בעמלק מדור לדור(שם/יז/טז)
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", תופעה שהיתה חד פעמית ולשעתה, ואילו מאז אותו ארוע המסמן את תום עידן הניסים וההתערבות ה' במהלך הטבע, מוצג העולם הריאלי כפי שהוא, בו מופיע דגם האויב הצורר שאין לנו איתו שום קשר, המופיע לפתע וללא כל סיבה הניראת לעין, וכופה עלינו מלחמת חוסר ברירה, וכאן אין ה' נלחם לישראל והם מחרישים, אלא מעתה ישראל הם הצריכים להילחם, ולהקפיד בבחירת מיטב הלוחמים, כפי שנצטווה יהושוע: "בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 13:20 |
|
| |
כפילות 'פרשת עמלק' בתורה
עניין 'מחיית זכר עמלק' מופיע בתורה פעמיים
לראשונה בסיומה של סדרת "בשלח" בחומש "שמות" בהם מסופר על עמלק שהתקיף את מחנה ישראל בהיותם ב"רפידים", שהיא אחת מתחנות המסע הראשונות של יוצאי מצרים
משה מצווה את יהושוע לבחור לו את האנשים המתאימים ולצאת למלחמה כנגד עמלק. מלחמה זו מסתיימת בתוצאה "ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו לפי חרב"
בסדרת "כי תצא" חוזר נושא עמלק שהם הפסוקים שקוראים ב'שבת זכור' על שום מילת הפתיחה של הקטע בו נאמר: "זכור את אשר עשה לך עמלק"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 13:37 |
|
| |
בסדרת ב"שלח" כתוב: "ויאמר ה' אל משה, כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושוע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים (שמות, יז/יד) ומיד בהמשך חוזר הדבר בניסוח : " מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שם, יז/טז)
בסדרת "כי תצא" מצטווים ישראל – " תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח" (כה/יט) שהיא כידוע מיצווה הנימנת בין תרי"ג המצוות בתורה.
על כפילות לשון זו: " אמחה" - "תמחה" עומדים חז"ל, ב"מדרש הגדול" התימני:
ר' יהושוע בן לוי בשם אלכסנדרי (אומר) כתוב אחד אומר: "תמחה את זכר עמלק" וכתוב אחד אומר : "כי מחה אמחה את זכר עמלק. אה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?
בפסוקים שלפני 'פרשת עמלק' ב"כי תצא" מזהירה התורה שלא לעוול במשקולות למינהם כנאמר: " לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה...
איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך, ובפסוק האחרון מזהירה " כי תועבת ה' אלוקיך כל העושה אלה כל עושה עוול" (כה/טז) ומיד לאחר מכן באה המילה "זכור" הפותחת את 'פרשת עמלק'
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 16:30 |
|
| |
פעמיים "זכור את אשר- עשה"
את הביטוי "זכור את אשר עשה" מוצאים פעמיים ב "כי תצא"
האחד – הידוע והמפורסם הוא זה שהזכרתי מתוך 'פרשת עמלק' הפותחת ב"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך צאתכם ממצרים(כה/יז)
אולם יחד עם זאת, בפרק שלפני כן, בין שאר המצוות הרבות המובאות בסדרה זו, מופיעים שני פסוקים הנראים כאילו שאינם במקומם, אם כי יש קשר סמוי ביניהם
בפסוק הראשון מזהירה התורה – "השמר בנגע הצרעת" כד/ח), זאת על אף שלנושא הצרעת מקצה התורה מקום בשתי הסדרות "תזריע" ו"מצורע" בחומש "ויקרא" (פרקים יג/ יד) ובפסוק שלאחרי מופיע הפסוק "זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" (כה/ט), 'פרשת מרים' שלקתה בצרעת בגלל דברים "שדברה באחיה במשה" – "על אודות האשה הכושית אשר לקח" (במדבר, "בהעלותך", פרק יב) (מן הראוי לציין שהמסורה מצאה לנכון להצמיד למילה "זכור" בשני פסוקים אלה, את ה'טעם' (הנגינה) הנקרא 'זקף גדול', שנגינתו היא הגבוהה ביותר בסולם הקולות שמשמיע ה'בעל קורא'.
המכנה המשותף בשתי קריאות "זכור" אלה הקשורות בנושא עוולות, שהרי היה גם זה מן העול לדבר במשה – ה"עוו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה", אשר להגנתו יצא כביכול השם יתברך בהשמיעו באוזני מרים ואהרון – "מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" (במדבר, יב/ח)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 18:23 |
|
| |
הקטע שהעתקת ממורה נבוכים,
במורה נבוכים שהעתיק פרידמאן מערבית לאנגלית, הקטע מופיע בשינויים רבים. לדעתי הקטע של פרידמאן יותר טוב מהלשון הקודש של אבן תיבון.
הא לכם הקטע ואח"כ אפרט קצת מהשינויים.
The list of the families of Seir and their genealogy is given it the
Law (ibid. xxxvi. 20-36), because of one particular commandment.
For God distinctly commanded the Israelites concerning Amalek to
blot out his name (Dent. xxv. 17-19). Amalek was the son of
Eliphas and Timna, the sister of Lotan (ibid. xxxvi. 12). The other
sons of Esau were not included in this commandment. But Esau
was by marriage connected with the Seirites, as is distinctly stated
in ure: and Seirites were therefore his children: he reigned
over them; his seed was mixed with the seed of Seir, and
ultimately all the countries and families of Seir were called after
the sons of Esau who were the predominant family, and they
assumed more particularly the name Amalekites, because these
were the strongest in that family. If the genealogy of these families
of Seir had not been described in full they would all have been
killed, contrary to the plain words of the commandment. For this
reason the Seirite families are fully described, as if to say, the
people that live in Seir and in the kingdom of Amalek are not all
Amalekites: they are the descendants of some other man, and are
called Amalekites because the mother of Amalek was of their
tribe. The justice of God thus prevented the destruction of an
[innocent] people that lived in the midst of another people
[doomed to extirpation]: for the decree was only pronounced
against the seed of Amalek. The reason of this decree has already
been stated by us (p. 205)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 18:43 |
|
| |
"(תאור) [פירוט] שבטי בני שעיר ויחוסם האישי, הוא בגלל מצווה אחת [מיוחדת], והיא שהוא יתעלה צוה (להשמיד זרע עמלק בלבד) [למחות את שמו של עמלק], (ו)עמלק (הוא) [היה] בן אליפז (מ)[ו]תמנע [שהיתה] אחות לוטן. אבל יתר בני עשו (לא צוה להרגם) [אינם בכלל המצוה]. והרי עשו התחתן עם בני שעיר כפי שבאר הכתוב, (והוליד מהם) ומבני שעיר היו בניו, ומלך עליהם, ונתערב זרעו בזרעם [של בני שעיר], ו[בסופו של דבר] (נעשת) כל ארץ שעיר ואותם השבטים מתיחסים [אחר בני עשיו, שהם] (ל)שבט (הכובש) [השולט] (שהם בני עשו), ו[נמשכו] בפרט [להתייחס אחר] עמלק, לפי שהוא היה (המוצלח) [התקיף] שבהם. ואלו לא נתבארו היחוסים הללו ופירוטיהן היו כולם נהרגים (בשגגה), לפיכך באר הכתוב שבטיהם (ואמר) [כאומר] כי אלה [האנשים הגרים] (אשר אתם רואים אותם היום) בשעיר ומלכות עמלק, *אינם בני עמלק*,אלא הם בני (פלוני ובני פלוני) [אדם אחר], אבל נתיחסו לעמלק מפני שאמו (מהם) [משבטם], (כל זה) צדק[תו של] (מלפני) ה' כדי שלא יהרג שבט בכלל שבט אחר, כי הגזרה לא היתה אלא על זרע עמלק בלבד, (והנה בארנו אופן החכמה שבכך)" [וכבר ביארנו טעמו של מצוה זו במקום אחר.]
("מורה נבוכים" חלק שלישי פרק נ)
נפלאתי לראות כל החילוקים המשמעותים הללו, האם תרגומו של אבן תיבון רע? או תרגומו של פרידמאן טוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 20:10 |
|
| |
בארא ידידי
איזה שינויים משמעותיים אתה רואה בין התרגומים? לא יודעת איך אפשר לשפוט הרי רק הרמב"ם יוכל להגיד לנו מי טוב יותר, ולצערנו אי אפשר לקבל ממנו תשובה, אבן תיבון קיבל הסכמתו של הרמב"ם לתרגום, זה בטוח!
האם פרידמאן קיבל הסכמת הרמב"ם?
תוקן על ידי - איקה - 04/11/2003 20:24:29
|
|
|
|
|
