"האם יתכן קשר אפלטוני בין גבר ואישה?"

הארי

סיפור יפה!

עד כמה שאני מכיר נראה שאצל החרדים זה לא שייך רק אם יש דחיה פיזית חזקה ואצל האחרים שייך אם הם ברמה!

אצל דתיים זה לא שייך כלל. !!!
ואצל חילונים זה יכול להיות רק כאשר שני בני הזוג (הנוספים) יודעים ומסכימים.

הבלוג לא אמין.

הרב פוטר הנכבד,

אני סבורה שבדרך שבה הגדרת את נושא האשכול, הכשלת את הנושא. כאשר מדברים על אהבה אפלטונית, מדברים בעצם על אהבה רומנטית שמסיבות אלה ואחרות אינה ממומשת ואינה יכולה להתממש ואין צורך להסביר מה הבעייתיות שלה בכל רמת דיון אפשרית.

לענ"ד, בעלת הבלוג (וכנראה רבים אחרים) מבקשים לדון בשאלה אחרת, ידידות עמוקה ורצינית של איש ואישה, הנשואים במקרים רבים אך לא זה לזו.

האם קשר כזה יתאפשר?
הדבר מזכיר לי את השאלה הנצחית בסרט המופת "כשהארי [לא אתה, פוטר..] פגש את סאלי" (ומי שאומר שזה לא סרט מופת, שיקום ).
בסרט שואלים שוב ושוב הגיבורים האם גברים ונשים יכולים להיות חברים, והתשובה שלהם היא שלילית. הם סבורים שהמתח המיני מהווה מוקש בידידות כזו (לרווחתכם, לא אצטט מילולית...).

אני הייתי עונה להארי ולסאלי המתלבטים, שראשית, בואו נהיה ישרים, לא תמיד יש מתח מיני בין כל גבר וכל אישה, שנית, גם אצל האנשים הכי סטרייטים, לעתים, גם אם יש מי שירצה להתכחש לכך, יש מתח דווקא בין שתי נשים או שני גברים, ועל זה איש אינו קם ומוחה.
ובכלל, אנשים בוגרים יכולים להחליט שהם חפצים זה בידידותה של זו וזו בידידותו של זה, בלי להיכנס בכלל לשאלות של מתח מיני, פשוט לעקוף את העניין הזה או לשים אותו בצד.

ומותר האדם מן הבהמה

בחברות שבהם בנות ובנים גדלים ביחד, ידידות שאין עמה זוגיות במובן המלא של המילה, היא משהו מאד טבעי ומובן מאליו.

וממש כמו שלא תעיף בוקס בפרצוף של מישהו שאינך מחבב, כשזה ייקרה לעיניך ברחוב, כך לא תרשה לעצמך להתאהב או למעלה מזה אם ברור לך שלא מתאים ולא שייך.

בעולמנו שלנו רב העקות והמועקות, חברות בין בני אדם (זכרים ונקבות לחוד וביחד) היא קרן אור ומקור נחמה.
לדידו של מרטין בובר, מה שהוא מכנה - יחסי אני - אתה, היחסים החבריים, האמיתיים, חסרי הפניות ונטולי האינטרס, הם יחסים שבהם יש התגלות א-לוהית.(ואם למישהו יש רפרנס ישיר לעניין, אודה).

קיבלתי באישי ממישהי שרוצה בעילום שם:


אין לי כאלה דברים נשגבים לומר. אני רק כועסת על היחס המעליב של בוגי אל החרדים בכלל- שלא מסוגלים לשיטתו לפתח יחסי ידידות שלא מעורב בהם אלמנט מיני, ואל האשה החרדית בפרט, אותה הוא מכנה: "קופת ביטוח לאומי"... הוא מזכיר לי את אמנון לוי ב"חרדים". (לדעתו גם בין גברים חרדים, ובין הורים מאמצים חרדיים לילדיהם המאומצים יש תמיד מתח מיני.)

במקום עבודתי יש יחסי ידידות יפים ואמיתיים בין העובדים והעובדות- כולם חרדיים למהדרין מן המהדרין.

יש לי גם ידידים וירטואליים רבים, ובבודאי שבקשר אנונימי אי אפשר לטעון למשיכה מינית.

בקשרי ידידות יש גם קשרים יפים בין אנשים שיש ביניהם מרחק גיל כזה שלא מאפשר כל קשר שאינו כזה.

ונקודה אחרונה- לדעתי, אם יש קשר בין גבר ואשה מבלי שבני זוגם מודעים לכך, הדבר פוגם בזוגיות הפרטית של כל אחד מהם.


אני לא כותבת בפורום. כי אני לא חושבת שהשכלתי התורנית והידע שלי במחשבת ישראל מספיקים לכך. אבל נהנית מאוד לקרוא. ישר כוח.

לדעתי, ככל שהידידות מתהדקת, היא תגלוש לבסוף לקשר מיני או לפחות לקשר בעל מתח מיני.

והשאלה היא עד כמה יכולים להיות קרובים זה לזה גבר ואישה הנשואים לבני זוג אחרים בלי לעבור את הגבול?

והתשובה היא שזה כמובן תלוי באופי שלהם, בחינוך שהם קיבלו ובגבולות ואיסורים שהם מקבלים על עצמם.

ככל שהמעורבים גדלו בחברה פתוחה יותר ומעורבת, כל יקל עליהם לקיים מערכת יחסים קרובה יותר בלי לגלוש למתח או קשר מיני. ולהיפך.

הדוגמאות על אנשים המקיימים קשרי ידידות במקום עבודה ללא גלישה לתחום המיני (בכוח או בפועל) לא מתייחסות לקירבה שבין האנשים, ואדרבה, חרדים שומרים על ריחוק גדול יותר בגלל שהם פגיעים יותר.

והגברת מהדוגמא שפתחה את השרשור מוכיחה בדיוק את זה, היא שומרת בקנאות על הגבולות כדי שלא לגלוש.