|
|
| נשלח ב-10/11/2003 16:36 |
 |
| |
.
מעשה היה לפני שנים, שראש ממשלת צרפת דאז, הגב' אדית קרסון, ביקרה בלונדון.
בחזרתה, כשהתראיינה לכלי התקשורת בצרפת, יצאה בהכרזה כי "רוב הגברים הבריטים הומואים". גם הסבר לטענתה היה לה, כי בפריז, כשהיא עוברת ברחוב, כולם מביטים לעברה, ואילו הגברים האנגלים - לא.
עיתוני אנגליה הגיבו יום לאחר מכן. תגובות רבות היו, אולם אחת מהן זכורה לי היטב. וכך אמר עורך העיתון בכותרת המשנה:
"תמהני כיצד, ובאיזה אופן בדיוק, אספה ראש ממשלת צרפת את המידע שלה אודות הרגליהם המיניים של גברי בריטניה."
אנא, בוגיעלון, השכילני:
מהיכן אספת את המידע שלך אודות זהותם של המציצים בחופי הנודיסטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 20:24 |
|
| |
Meitzitz and Bugi,
You may both be right about the Charedi approach to the other sex, but you are looking at it from two different perspectives. There is no doubt that living in a society where the slightest reference to sex is frowned upon, creates a natural curiosity about the other sex. In that sense, Charedim are probably more aware of their sexual feelings when in company of someone of the other sex, regardless of the reason of their companionship. But that does in no way mean that should theses Charedim be faced with making an actual decision about crossing the line that they would in fact cross that line.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 23:13 |
|
| |
טאטע זיסר מציץ
העיקר שהבנת את המסר. את הגחמות האידיאולוגיות של משל ונמשל מציאות מוצקה ורעיונית תשאיר לדור הצעיר 
מואדיב, נזכרתי במי שסיפר לי את הסיפור ושלחתי לו מייל:
השאלה
>From: ">
>To:
>Date: Mon, 10 Nov 2003 08:13:00 -0500
>
>Hi Martin
>
>How r u?
>
>Lets hear from u!
>
>I think I remember you told me once that in the public nudist beaches there
>are those who come to have some peeks and that they are dominantly
>religious.
>
>A guy here in Israel asked me about it. Do you remember the exact
>location of that beach?
>
>
>Bugi
התשובה
Lol Bugi,
The peepers I was probably talking about were the muslims HAHAHA!!
they are easily recognized on a beach, all dressed and so on!
Martin
אריה, הערה מעניינת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 23:36 |
|
| |
אריה שאג
אני חושב שהגדרת את זה בצורה יותר מדוייקת (אם כי אני עדיין לא מסכים עם מה שאתה אומר על sexual feelings) . אצל חרדים כל מגע ומשא עם בני המין השני הוא משהו בלתי רגיל ואף אסור . באופן בלתי נמנע הרי שלחרדי שבכל זאת בא במגע עם אשה בצורה כלשהי, אפילו אם בעיני חילוני זה משהו שגרתי ונדוש , הרי שלחרדי זה יכול להיות ריגוש לא נורמלי . בוגי חושב משום מה שהריגוש הזה חייב להיות בעל אופי רומנטי ואף אמור לגלוש לכיוון של התאהבות רומנטית . אני חושב שזה פשטני .אני חולק עליו בשני דברים :
א. לריגוש הזה לא חייבים להילוות בהכרח תחושות רומנטיות . להיפך , התחושות הראשוניות הם מן הסתם ביישנות ואולי אף אשמה . יתכן שאדם מוציא הנאה מסויימת ממשהו חדש שיש בו טעם איסור כמש"כ מים גנובים ימתקו אבל אין לבלבל את זה עם רומנטיקה .
ב.גם הריגוש הזה מתלווה רק לפעמים הראשונות שבו זה קורה ואחרי כמה פעמים זה כבר הופך למשהו נדוש שכבר לא מרגש . אדם שבמקום עבודתו או במסגרות אחרות בא במגע עם נשים באופן שגרתי הרי שכעבור שבוע או שבועיים אין הבדל בינו לבין חילוני שרגיל בכך .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 01:12 |
|
| |
תראו כמה ארוטיקה האנשים האלה מוצאים במציאות תמימה של אישה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 01:31 |
|
| |
Meitzitz,
It's difficult to apply an exact term on the emotions felt by a Charedi person upon encountering a person of the opposite sex in a neutral setting, such as in a place-of-work. Some call it sexual tension, while others will describe it as feelings of sexual inhibition, or guilt. But even guilt has a sexual component. I would still argue that when a Charedi man has any kind of personal relationship with a woman in a workplace you could sense that the encounter is not your typical good morning/good day chitchat that's so prevalent in any workplace. There is definitely a sexual awareness that I believe comes from being raised in a sheltered society.
In addition, when a secular person flirts with an amorous thought he might be compelled to verbalize his thoughts, whereupon a Charedi has to internalize it, which helps keep the tension at a simmer, but also perpetuates the feelings.
I would have to disagree with your final point that once it gets into the normal routine there is no difference between a secular person and a Charedi. Although the original tension diminishes, a Charedi will always have this awareness when encountering a person of the opposite sex, call it guilt, inhibition, curiosity, etc. But again, as I said before, being aware does not necessarily mean taking it to the edge.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 01:21 |
|
| |
"החרדי הממוצע" עלק.....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 22:38 |
|
| |
פוטר, תודה.
הענין הוא שישנם כמה תחומי חברות בין בני אדם.
1. יש חברות של חיים משותפים ברמה של שכנות טובה ואפילו קרובה. זאת אומרת השתמשות משותפת של סיפוקי החיים כמו בית ומזון ושאר הנאות החיים הנקראות בילויים.
2. יש חברות של הבנה הדדית וגישה לחיים. זו הרמה הגבוהה של חברות ואני חושב שעליה נאמר 'אהבה שאינה תלויה בדבר'.
3. החברות של קיום יחסים אמורה בעיקרון להשתייך לשני הסוגים הנ"ל. אבל הרבה בני אדם פיתחו לעצמם (מאיזו סיבה שהיא: תרבותית, תסכולית או סתם תאוונית) ציפיות מקיומי יחסי גוף עד שזה הפך לחלק נכבד בחיים 'חיי מין'.
מי ששלושת החברויות מתאחדות בפונדק אחד, 'זכה לו' ולא מחפש אפלאטוניה. אבל בדרך כלל זה לא ככה ואז מחפשים השלמה.
כאן ההבדל בין החינוך המחלק בין שלושת סוגי החברות לזה המקשר אותם. מי שלמד לחיות עם חברות 1, 2 ו-3 בנפרד לא חייב להתרגש מ-1 ו-2 אבל מי שמחשבתו תוכנתה כך שאין 1 ו-2 בלי 3 משחר נעוריו, קשה יהיה לו לשנות את הרגלי האסוסיאציה.
לא חידשתי אלא הסברתי את הבסיס העובדתי המופשט אמנם!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 23:20 |
|
| |
As an aside to Bugi's point…
I once heard a saying: if you have a great relationship with your wife, then you are content. If not, then you become a philosopher…
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 01:13 |
|
| |
אבות דרבי נתן מגדיר מהו חבר, או מה שהיינו מכנים היום ידיד נפש. האם שייכת חברות כזו בין איש ואישה?
וקנה לך חבר
כיצד?
מלמד שיקנה אדם חבר לעצמו
שיאכל עמו
וישתה עמו
ויקרא עמו
וישנה עמו
ויישן עמו
ויגלה לו כל סתריו
סתרי תורה וסתרי דרך ארץ.
(אדר"ן פ"ח)
מה אתם אומרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 05:36 |
|
| |
ראביי פוטר
למעלה הבדלת בין קשר אפלאטוני-וירטואלי לאפלאטוני-ממשי. אתה תפרש לפי זה את ה'יאכל', 'ישתה' ו'יישן' לכל אחד/ת ליד המחשב שלו/ה 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 09:43 |
|
| |
חסתבר ש"וקנה לך חבר" לפי אדר"נ אינו שייך באדם נשוי.
אתמהא.
ואולי הכוונה בדיוק לבן זוג!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2003 11:17 |
|
| |
קיבלתי פנייה באישי [ביחס לנאמר כאן] וז"ל:
אני דווקא תוהה מכיוון הפוך לגבי המאמר באבות דרבי נתן.
האם נישואין שאינם מתקדמים לקראת חברות כזו המתוארת באבות דרבי נתן, האם יש להם תוקף תוכני? (לא מדובר מבחינה הלכתית רגילה)
עכ"ל
אבל זה שייך לאשכול אחר,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=179491.
|
|
|
|
|
