"מותר לאכול חיות משובטות" ?

מיימוני,

אחר העיון שלא כה"צ נראב כי לדחות קושייתי בקל, שעד כאן לא אמרו במשנה אלא בנפל, ושכיח הדבר שצורת העובר תתעוות, עד שידמה לכל מיני דברים (ומסתבר שלכן הופל). אבל שיוולד וולד בר קיימא הדומה למין אחר לא אמרו אלא ע"י הרבעה.

אמנם, כל זה לדחות הקושיא, אבל למה להניח הנחתך ולעשות קושיא לא ראיתי עדיין. ממילא, עדיין אין משם ראיה לענ"ד.

אין התנגשות בין שיבוט תאי גזע להלכה.

כך הרב יגאל שפרן .


אין התנגשות בין שיבוט תאי גזע להלכה.



ח"כ פולישוק בלוך: "לא סומכת על הגזע הישראלי"
23:43, 13 נובמבר 2003 / י"ח בחשון תשס"ד


בינואר 04 יפוג החוק האוסר שיבוט בבני אדם. לדיון בנושא התכנסה היום ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.


החוק האוסר שיבוט בני אדם בישראל - חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), 1999 – עומד לפוג בחודש ינואר 04 ובשל כך התכנסה היום ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לבחון את הצורך בהארכת תוקפו.

החוק קבע תקופה קצובה של חמש שנים שבה לא יתבצעו סוגים של התערבות גנטית בבני אדם, מתוך מחשבה כי הדיון הציבורי נמצא עדיין בראשיתו וטרם גובשה עמדה אחידה מבחינה רפואית, משפטית מוסרית ועוד.

העולם המדעי והרפואי עושה הבחנה ברורה בין שיבוט לרבייה, אשר נועד ליצור טרום עובר שיושתל ברחם האישה, הזהה לחלוטין מבחינה גנטית לאדם אחר, לבין שיבוט למטרות מחקר בסיסי ומחקר רפואי-יישומי, בו אין השרשה של העוברים ברחם.

באמצעות טכניקה השיבוט ניתן להפיק תאי גזע עובריים למחקר, תאי גזע בעלי פוטנציאל להתפתחות כרקמות ואיברים להשתלה – ''מחקר טרפויטי''. היתרון הגדול של תאי גזע שהופקו משיבוט, להבדיל מהפקתם מביציות מופרות שהוקפאו, נעוץ באפשרות לגדל רקמות שמותאמות גנטית לאדם שנזקק להן, לצרכי השתלה למשל כשבמקרה זה לא יהיה צורך להתמודד עם תופעת דחיית איברים.

לקראת סיומו של תוקף החוק, דנה היום הוועדה בשאלה האם יש להאריך את תוקפו לתקופה קצובה נוספת, אולי בתיקונים מסוימים, או שמא יש לחוקק חוק שלא יהיה מוגבל בזמן.

עו''ד גלי בן אור ממשרד המשפטים, ציינה כי דווקא הגבלתו לתקופה מסוימת יש בה כוח רב. ''עובדה זו מכריחה אותנו לבדוק עצמנו מחדש כל כמה זמן'', אמרה.

הרב ד''ר יגאל שפרן ראש המחלקה לרפואה והלכה ברבנות ירושלים, אמר כי ''מבחינת ההלכה אין שום התנגשות בין שיבוט תאי הגזע לכלל הלכתי כלשהו''.

ח"כ פולישוק –בלוך, יו"ר הועדה אמרה כי ''בחוק כפי שהוא היום יש יותר מדי פרצות, ועל כן יש להכניס בו תיקונים. יש לעשות הבחנה בחוק בין שיבוט תאי גזע לשיבוט לצורך רבייה''. עוד אמרה פולישוק בלוך כי אמנם כל מחקר רפואי אמור להיות מאושר על ידי ועדת הלסינקי, אך לאחר אישורו לא קיים מעקב אחריו. "תראו למשל מה קרה בפרשת רמדיה", ציינה והוסיפה כי "סמכנו על אחרים, על היושר שלהם, ושני תינוקות מתו. אנו חייבים לסמוך רק על עצמנו ועלינו לשאוף ליותר טוב, גם בחוק הזה".

פרופ' אסא כשר, ציין כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר הכניסה את עקרונות הלסינקי לתוך הדין. "הספרות הפילוסופית מתכנסת לתוך עמדה אשר אינה רואה פגם מוסרי בטכנולוגיה הזו. כל הנימוקים המוסריים לא חזקים מספיק כדי לשכנע אותנו שצריך לעצור את המחקר. העמדה הישראלית ייחודית והתפתחה הסכמה רחבה, אם כי לא כללית, אך אין לכפוף את הגב לעמדה יותר רווחת באירופה", אמר פרופ' כשר והוסיף: ''אני מסתכל בתימהון על משרד החוץ שאינו מייצג באו"ם את ההסכמה הרווחת הזו. אני בעד המורטוריום ובעד ההבחנה בין הולדה לבין פיתוח תאי גזע. אסור להפריע למחקר הרפואי בשאלות שאין להן שום פתרון אחר".

ד"ר כרמל שלו, מנהלת היחידה לאתיקה ולזכויות בריאות במכון ''גרטנר'' בבי''ח תל השומר ציינה כי "החוק מאוד עמום. אין בו איסור על מחקר בסיסי, על מחקר יישומי, אין איסור להשתלת עובר ועוד". לדבריה יש לקבוע איסור זמני גם על המחקר לשיבוט.

ח"כ פולישוק-בלוך אמרה עוד כי ''יש לעשות הבחנה בתוך החוק בין חלק שיהיה קבוע לבין חלק שיהיה לזמן קצוב בלבד. יש כאן פתח להליכה למקומות שאף אחד מאתנו לא רוצה להגיע אליהם, מחקרים שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם לאחר אישורם. כשאנחנו רואים לאיזה שפל מדרגה התדרדרה החברה הישראלית מבחינה מוסרית, כאשר יש בינינו אנשים שפלים שמוכרים נשים לשפחות מין, סוחרים בבני אדם בוגרים ולא בעוברים חסרי דעה, אני אומרת בפה מלא שאני לא סומכת על הגזע הישראלי. ובכל מקרה גם חוק ניתן לשנות, אפילו את חוקי היסוד''.

הוועדה החליטה כי תתכנס בקרוב לדיון נוסף בנושא, אחרי שכל אחד מן המומחים יגבש את הצעותיו לגבי התיקונים הרצויים בחוק, ותקבל החלטה.



http://www.a7.org/news.php?id=64884