העשרה - גישה וטיפול בילדים

(נכתב ע"י שמעון ב. חובש בכיר. מתוך אתר 101)

גישה כללית לתינוקות וילדים קטנים

לפעמים בלי לשים לב אנו מתייחסים לילדים הנזקקים לטיפול בגישה אשר לא תמיד מתאימה.

עלינו להבין דבר חשוב...

1.ילדים אינם מבוגרים שלא התפתחו עדיין מבחינה גופנית.
2.הם שונים בגודל, בתהליכי חשיבה, ביכולתם להשתלב ולהבין את סביבתם חברתית
3.הם שונים בבגרותם הגופנית והנפשית.

תגובה למחלה/פציעה:

ייצוב וטיפולים מצילי חיים של החולה/נפגע - בעדיפות ראשונה.
אין להתעלם ממתחים נפשיים והשפעת הסביבה על הילד.
ניתן בהחלט לעשות שימוש בטכניקות פשוטות להפגת חרדות:
( בלון מכפפה ... משקף ממסכת פנים ... בובת יד משקית הקאה וכדומה)
תגובות הילד עלולות להיות שונות ממה שאנו רגילים אליו בהתאם לדרגת התפתחות של הילד, לתרבות/מרקם החברתי ממנו הגיע , ניסיון קודם עם צוותים רפואיים, ואופי המצב הנפשי).

מאוד חשוב להבין את המחלה/פציעה, חשוב להבין את הצורך ומהות הפעילות והבנת הצורך באשפוז אשר תלויים בבגרות הנפשית.

חשוב שהמטפל יבין מה קורה לילד ואיך צריך לטפל בו.

הגדרות:

פדיאטריה- מדע העוסק בהתפתחות וטיפול בילדים

טווחי גילאים משוערים לשינוי בתפיסה והתנהגות הילד:
0-2
2--4
6-4
6-8
8-10
10-12
12-16
16-18


גישה התפתחותית לטיפול בחולה הפדיאטרי:

יש לספק טיפול המבוסס על ההבנה והידע של דרגת ההתפתחות של החולה על מנת להקטין מתחים וחרדות למינימום ולהגדיל למירב את התוצאות החיוביות של הטיפול.


גישה כללית לתינוקות וילדים קטנים:

יש לאפשר ככל הניתן את הישארות הילד עם הוריו.
רכוש את אמון הילד וההורה:
1.התקרב לאט ורגוע.

2.השתמש בקול שקט ומרגיע.
3.השאר בגובה העיניים של הילד וההורה - אל תתכופף כלפי הילד - רד ע"י כיפוף ברכיים.
הערכת מצב הילד בהסתכלות לפני יצירת מגע ראשוני.
השוואה בין הערכתנו להערכת ההורה.
לפעמים הרגעת ההורה עצמו תסייע בטיפול עם הילד.
צור אמינות עם הילד וההורה – אם זה כואב תגידו אל תשקרו... אך יש להדגיש כי זו פעולה חיונית בפשטות על מנת שהילד יבין.
יש לאפשר לילד להיצמד לחפץ שאיתו החולה חש בנוח.
רצוי להסיח את דעת הילד בדיבור במשחקים וכדומה.
החלקים הפחות נעימים בבדיקה תשאירו לסוף.
תנו חיזוק חיובי לילד, כולל פרסים.


גישה כללית לילדים גדולים ובני נוער:
תשאול גם של הילד וגם של המלווה.
בדיקה מראש עד כף רגל, מסודר ושיטתי.
שמרו על פרטיות ככל שניתן.
הסבירו בפשטות כל פעולה ונחיצותה.
תנו מידע על הבעיה ועל ההבדל לתפקוד תקין למבוגרים יותר.
תנו מידע על תכנית הטיפול ובדיקות שיצטרכו לעבור בהמשך.
עודדו סקרנות ושיתוף פעולה איתכם.
הדרך הפשוטה ביותר לקבל שיתוף פעולה הינה לבקש אישור מהילד על כל פעולה ... אפשר אולי .. אני יכול וכדומה.


טראומה בילדים

מנגנונים אופייניים: נפילות, תאונות דרכים, פציעות חודרות

דגשים כלליים:
-כתוצאה מגמישות העצמות וללא סימנים חיצונים ניכרים
אנרגיית הפגיעה תיספג במלואה באיברים הפנימיים
-קשיי תקשורת (פחד, חרדה) כתוצאה מאי בשלות נפשית אצל הילד
-יש לדבר אל הילד בגובה העיניים ולהרגיע אותו במהלך כל הטיפול

טיפול:
A - קיבוע ראש במצב ניטרלי
מנתב אוויר יוחדר ישר או במקביל ללשון ( º90)
צווארון + קיבוע ידני לאורך כל הטיפול ( לא לשכוח מנייח ראש )

B - סימן עיקרי להפרעה נשימתית תהייה נשימה מואצת ומאומצת
ציאנוסיס וצבע אפור יופיעו כתוצאה מההפרעה נשימתית כבר בשלב הראשון
יש לתת חמצן בריכוז גבוה בהקדם האפשרי, הנשמה של ילד תהייה עד לעליית בית החזה

C - סימני הלם יופיעו כנראה רק לאחר אובדן נפח של כ 25% מהנפח הכללי
פינוי מהיר של ילד בחשד להלם , מעקב צמוד לאורך כל הפינוי

פגיעות ראש:
-קיימת חשיבות רבה לסיפור המקרה – ממד עיקרי (הילד יכול להיות אפאטי או ישנוני ולא יוכל לתת את כל הסיפור או אנו עלולים לייחס תשובות שגויות לשאלות רלונטיות ללחץ סביבתי או היסטריה זמנית של הילד!!!)

פגיעות חזה:
שבר בצלע יגרום מוות כתוצאה מפגיעה באיברי החזה

פגיעות עמ"ש:
-ריפוד רציף תחת הגב לשמירת ראש ניטרלי
שברים:
-עצמות הילד גמישות לכן סימני השבר יעידו על עוצמת הפגיעה
-שברים נפוצים: שבר ענף ירוק – שבר שאינו עד הסוף

הבהרות :
כל פניה בלשון זכר מתייחסת גם לנקבה.
דגש חשוב ביותר לגישה לילדים ותינוקות הינו מעקב , מעקב ומעקב
יש להתייחס ברצינות לכל תלונה של הילד גם אם היא נראית לא הגיונית.

מקווה שהייתי לעזר

שלכם
שמעון