|
|
| נשלח ב-5/11/2003 19:20 |
 |
| |
.
שחרית:
הניחי לנו לנוע במבוכה על הכסא, ולא לענות על כל שאלה נשאלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2003 20:40 |
|
| |
ובכל זאת לשאלה השלישית,
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד ב
"...דחזיא ביה איהו דבר ערוה. רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו, שנאמר (משלי ח) יראת ה' [שנאת] רע. אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מהו למימרא ליה לרביה למשנייה? אמר ליה: אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי - לימא ליה, ואי לא - לא לימא ליה."
וכן בערכין דף טז עמוד ב
"ואמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן [גמליאל] וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר: (משלי ט') אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך."
והובאו הדברים בתניא פרק לב ובחפץ חיים כלל ד' סעיף ה'.
תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 05/11/2003 20:42:15
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2003 21:23 |
|
| |
ממדבש
סוכ"ס הצליחו להוציא ממך משהו אישי. חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2003 21:24 |
|
| |
I agree with Shacrit that not allowing a youngster to participate in a Minyan is a form of excommunication. Let's not forget that we are talking here about a young person who hasn't yet developed the confidence in himself to deal with such a matter. Plus, his whole life is centered only around his Chaveirim and Yeshiva. Being labeled an Apikores in that vulnerable time in life is indeed a form of excommunication.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2003 21:35 |
|
| |
צמח ,
השאלה היא מה זה דבר ערוה ???
ובכלל בהנחה שרובינו יודעים שחלק גדול
מעם ישראל כיום אינו שומר תומ"צ , תמיה
לי , איך אפשר לכנות , אדם שבא ללמוד בישיבה כנגוע בדבר ערוה , נשמע לי סביר , שאנחנו לא יודעים את כל הנתונים בשטח , ומוטב שלא נרבה דברים , לא ראויים .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2003 00:44 |
|
| |
זה כבר נשמע יותר טוב ... (לצמח)
שבוע טוב . (-:
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 14:02 |
|
| |
הנה מקור נוסף של מי שאומר שמי שאינו מאמין בקבלה אינו מצטרף למנין.
הספר נקרא "יפה תואר". המחבר הוא יוסף פנחסי. נושא הספר הוא תשובות בעניני אמונות ודעות, וכמובן אמונת הקבלה.
בסימן ה' מציע המחבר את השתלשלות תורת הקבלה. (בדיקה מינימלית מראה כי התיאור גדוש טעויות, מציג חצאי אמיתות, ומתעלם מכל מה שלא נוח לו -או מה שפשוט לא ידוע לו, למחבר).
ובכל זאת, בעמ' קיז הוא מסיק:
"ומכיון שתורת הקבלה מסורה לנו מדור דור, כל הכופר בה ככופר בחלק תורה שבעל פה, וכפי שאמרו 'כל האומר כל התורה מן השמים חוץ מדבר אחד, והלכה אחת, וגזרה שוה אחת, בכלל אפיקורוס ייחשב, ונכלל בכלל האומר 'אין תורה מן השמים'."
והנה עוד מקורות (שם):
"הרמ"ק כתב, דמשי שלא נתגלו לו שערי אורה, לא ייקרא מפני זה כופר בתורה, אבל אותם האנשים שנתגלה להם חכמה זו, ומכחישים אותם מצד רוע תכונתם, כי הורגלו בחוכמות חיצוניות, אלו ייקראו כופרים ומכחישים חלק א' מחלקי התורה שבעל פה, ע"כ".
מעתה יש, לשיטה זו, לבדוק ולדון כל מי שבא להצטרף למניין, אם הוא נכלל באותם שלא נתגלה להם אור זה, או שהם מכחישים מתוך אהבתם לחכמות חיצוניות.
קביעה זו של הרמ"ק ראויה לדיון בפני עצמו, לפי הטיפולוגיה שהוא מציע. האם חלוקה זו ממצה את כל אלו שאינם מודים שהקבלה היא חלק מהתורה?
המחבר מפנה למראה מקום בפרדס רימונים, אך אינו מציין יותר מכך וחבל.
עוד הוא מוסיף שאף הרב קוק, בהסכמתו לספר "אמונת ד'", כתב "שיש להבדילם מקהל ישראל" (עמ' קיח הערה 27).
מסתבר שמשפט חריף זה היה צריך להיכלל בגוף הספר אילולא בעליו היה הרב קוק, דמות קונטרוברסיאלית בציבור החרדי שהמחבר משתייך אליו.
ועל סמך כל הראיות האלו, מסיק המחבר:
"ולכן נראה שבסוג כזה, שכופרים מכל וכל, יתכן שאין לצרפם למנין ולהבדילם מקהל ישראל".
ובנוגע לדרדעים, הוא מוצא צד להקל:
"הם בגדר שלא נגלו להם שערי אורה, ולא נקראים כופרים. ומה עוד שביסוד הסוד הם מאמינים, אלא שלא מייחסים חלקים בזוהר לרשב"י, עם כל זה מהיות טוב להוסיף אחרים למנין אם אפשר".
יש לתהות במקצת באיזו סכין חריפה המחבר מחלק ומזהה מי נקראים אלו שלא זכו לאור הקבלה לבין אלו שמרדו בה בשל רוע תכונותם וחכמות חיצוניות (אולי כתיבה בע"ח היא סימן מובהק לסוג האחרון?).
עדיין נשאר לברר היכן נאמר שאפיקורס אינו מצטרף למנין, כיון שבעניותי הלכה זו אינה זכורה לי. אך לפחות מצאנו חבר לאותו רב וגדול שאסר לצרף למנין את מי שמייחס את הזוהר למשה די ליאון.
***
שאלות לעיון:
א. מהי שלשלת הקבלה מדור לדור שמוכיחה כי הקבלה, הזוהר וקבלת האר"י אמת שאין לחלוק עליה? (נושא לאשכול נפרד).
ב. מהי התפיסה הפסיכולוגית - שמיוחסת כאן לרמ"ק - שמסבירה את ה"כפירה" בקבלה בתכונות אופי או בהיתפסות לחכמות חיצוניות.
ג. מה המקור ההלכתי לפסילת אפיקורס למנין. גם זה נושא לאשכול נפרד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 14:42 |
|
| |
מיימוני
לעתים רחוקות משקף סיפור את שהיה במדויק. לכן אין להסיק שכך בדיוק היה. גם יכול להיות שאם הבחור היה אומר שאינו יודע מי חיבר את הזוהר זה היה אחרת מאשר קביעה 'לא רשב"י'. בקביעה כזו הוא הצהיר שרוצה לפרוש מכלל שלומי אמוני ישראל ולכן ייתכן שהרחיקו אותו ממנין.
בנוגע לשאלה אם יש לעצם דברי הזוהר אחיזה במציאות, אני חושב שכבר לימדו אותנו כאן בפורום מספיק שאם יורדים לסוף דעתם של בני אדם, תמיד ניתן למצוא אחיזה והשאלה היא רק הפרופורציה.
אבל, מיימוני, עדיין לא ענית למה שנשאלת באשכול על קדמות הזוהר. איך אתה מכיר כל כך טוב את רשב"י ואת ר"מ די ליאון עד כדי הכשרת כל דבר שיאמר הראשון ופסילת כל דבר שיאמר השני?
תוקן על ידי - קונילמל7 - 12/11/2003 14:45:00
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 15:08 |
|
| |
לשאלה השלישית של מיימוני (לא בדקתי את המקור):
שולחן ערוך אורח חיים סימן נה סעיף יא: "עבריין שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה, אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה". ומסביר המשנה ברורה בסעיפים מו-מז: "או שעבר עבירה - כתב הפמ"ג דוקא עבירה שעבר לתיאבון אבל להכעיס אפילו בדבר אחד או שהוא מומר לעבודת גלולים או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם ואינו מצטרף... וכת הנקרא קראים אינם מצטרפין לעשרה, שאינם מודים בתורה שבעל פה. וכל שהוא כופר בתורה שבעל פה אין מצטרף לכל דבר שבקדושה".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 17:39 |
|
| |
קוני
דווקא בגלל שאני מכיר את רשב"י של הגמרא אני יודע שלא הוא כתב את הזוהר!
לגבי משה די ליאון, השוו בין כתביו לבין הזוהר. יש דברים דומים ביותר, לא רק בניסוח אלא בסברה - אך תמיד ניתן לטעון שאם הזוהר היה בידיו, הוא לקח ממנו. ויש גם סתירות, ששיכנעו רבים מחוקרי הזוהר שיש לחפש את מחבריו בקבוצה אחרת, אם גם בספרד של התקופה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 17:57 |
|
| |
בנוגע להשתלשלות תורת הקבלה וקדמות הזוהר הנה 6 ראיות המוכיחות שטענת המסורת ושלשלת הקבלה מופרכת מיסודה [ הראיות לא שלי אבל אינני יודע מי בדיוק כתב אותם ]:
1.אף אחד מחכמי ישראל לא ראה או מזכיר בכתביו את הזוהר כחיבור, או כספר בשם זה, לפני 1286
2. אף אחד מחכמי ישראל לא העיד שראה את כתב-יד הזוהר אחרי 1286
3. אין הסבר לאיזכור עשרות מנהגים של ימי הביניים בזוהר
4. אין הסבר לעקבות ברורים של תחביר ספרדי, ותחביר ארמי לקוי בזוהר
5. תאור ארץ ישראל בזוהר אינו תואם את המציאות, אלא תואם תאורים מספרים רבניים בבליים שמצויים בהם תאורים אידיליים וסמבוליים של ארץ-ישראל. מחבר הזוהר לא ישב בארץ-ישראל.
6.אין שרשרת מסירה של הזוהר מרשב"י ועד ר' משה דה לאון
תוקן על ידי - Motech - 12/11/2003 17:59:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 18:58 |
|
| |
הערה בקשר לסעיף 4 בהערה של מותק
באחד הפורומים השכנים ראיתי אשכול בנושא.
אחד החברים שם(ורדון שמשום מה נעלם)העיר
שבזוהר מופיעה מילה שמשמעה בית כנסת בספרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 19:08 |
|
| |
בן יוסף
מילה זו, ועוד ראיות נגד קדמות הזוהר, נאספו במהדורת תשבי, עיין בהקדמה.
סיכומים של הנושא הופיעו באהלה של יהדות וכאן באשכול על קדמות הזוהר.
אני מבקש להבהיר כי אשכול זו אינו מיועד לביקורת הזוהר, אלא רק לשאלה אם מוכנות לביקורת הזוהר הופכת את האדם לבלתי ראוי להצטרף למנין.
הערות נוספות יימחקו או יועברו לאשכול על קדמות הזוהר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 20:42 |
|
| |
בן_יוסף תודה לך, אבל נדמה לי שראיתי את הראיות האלה בתפוז ומשם העתקתי אותם לארכיון שלי.
ר' מיימוני היקר,
אינני מבין כיצד אפשר לדון בתוצאה בלי לסבור את הסיבה! מה שאמרתי לא היה נימוק הבא לאשש את קדמות הזוהר, אלא בבחינת "יהיב חכמתא לחכימין ומנדע לידעי בינה". כלומר להראות שמבחינה רציונלית-ביקורתית כל המנהג של אי צירוף למניין בגין סברת-כרס מופרכת פסול ומתועב לדעתי.
הגם שהמושג מאמין בזוהר כאן הוא עמום (במחבר? בספר עצמו [קדושה,כביכול] ? ברעיונותיו ? ) .
תוקן על ידי - Motech - 12/11/2003 20:43:22
|
|
|
|
|
