לא מאמין בזוהר? לא מצטרף למנין!

האסופי

כתבת עיקרים גדולים וחשובים.
אני מאד חפץ לדון בהם בהרחבה.
זו תגובה זמנית כדי להאריך לי את הזמן לדון בהם כראוי.
אנא המתן ותודה מראש.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האסופי,

הביקורת על הקבלה מורכבת מכדי געירה בגשמיות שלה ובתפיסות התיאוסופיות שלעצמן. יש בזוהר תיאורים של אלוהים שלעומתם שיר השירים נראה כפיוט תמים, וכבר נאמר "מי שלא חס על כבודו קונו וגו'". כבר נכתב רבות אודות הדרכים והמכשלות בקבלה בפורום הזה. הביקורת מתמקדת :

1. סטייה מעבודת ה' לשמה.
2. טיפוש ההמון ע"י הזיות ושטויות [תמונה של רב נגד עכברים עד כוונות משונות על כל מצווה].
3. שלילת תוקף הקדושה של הזוהר וכתבי תלמידי האר"י מתוך ניתוח היסטורי.
4. ניכוס מעמד של אמת אבסלוטית, ומי שלא לומד אותה מתגלגל בחזרה [עוד אמונה ממקור אלילי מובהק שדבקה בכמה מהמקובלים].
5. החזרת האלילות והגשמיות לתוך התורה.

פעם אמר לי ת"ח ומוערך שככל שהוא מתעמק בלימוד בתורה הוא מבין עד כמה היא שונה ומרוחקת ["נטע זר" בציטוט שלו] מהתורה.

אתה דובר דברי טעם, אבל הייתי מעוניין יותר שתתייחס למכלול הביקורת נגד הקבלה ולא תיתפס לסעיף האחרון בלבד. אנחנו מעוניינים ללמוד את הצד השני כי האמת היא המחויבות היחידה שלנו [ויש שיוסיפו י"ש, לדעתי חד הם].

האסופי,
שוב טעות טעות טעות, אינני טוענת שאינני צריכה לדימויים ואינני מזלזלת בחשיבותן כשלעצמן, כל שאני אומרת שאת הספרים/ החיבורים שחכמינו כתבו ברוח הקודש אין ללמד אותם לכל העם, ואין ללמד אותם כלל, אלא לרמוז על הכיוון שממנו ממשיך התלמיד החכם ומגלה את האמת בעצמו.

זה מה שאני אומרת שיכול ויבוא ויהיה זמן בו אהיה מוכנה להבין מתוך שכלי את הדימויים אותם ראו חכמינו כאמת! אני עוד לא ברמה/מעלה שארשה לעצמי לחשוב כי השגתי את כל המעלות השיכליות ורב המידות המוסריות שלהן אני צריכה כדי להיות מורשת!

ומאחר ואת כל התיאוריה שלך בנית על הנחת יסוד מוטעת, זה על כל פנים לגבי, ואנא אין פה שום קואליציה מכוונת.



תוקן על ידי - איקה - 19/11/2003 14:46:47

מימוני

שמחתי למקרא תגובתך,
אני בהחלט מצפה להתפתחות דיון מענין , לגבי תורת ההכרה של עמנואל קנט וקירבתה לעולמה של היהדות.

איקה

שמחתי גם כן לקרוא את הודעתך האחרונה ,בה את מסבירה שאת רואה את חכמת הקבלה כתיאורים מכוונים, ולא מכוננים.
אגב דבריך על כך שאין ללמד את תורת הנסתר אלא רק להדריך בה את התלמיד ,ומשם הוא יתקדם בעצמו,
הם הם דברי הרמב"ם ביסודי התורה המבוססים על המשנה בחגיגה :
"יז [יב] ציוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד, והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו. ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים, ומודיעין אותו שמץ מן הדבר; והוא מבין מדעתו, ויודע סוף הדבר ועומקו"

MOTECH

לגבי השגותיך שכתבת :

על השגה 1 בדבר סטיה מעבודה לשמה ,אין זו שאלה על הקבלה ,אלא על התורה הנגלית עצמה המציבה ייעודים מוגדרים לעובד ה . תשובות על כך ישנם למכביר ואכמ"ל.
על השגה 2 בדבר טפוש ההמון - אכן אתה צודק שכיום הקבלה והיהדות בכלל נתפסת ע"י ההמון הנבער (והם הרוב , בעיקר בקרב הציבור שאיננו מוגדר כשומר מצוות) כיהדות של כספומט בה האלמנט התועלתני הוא כל עיקרה של היהדות. אבל זוהי בעייה עם ה"מקובלים" ולא עם הקבלה עצמה. בדבר ההשגה ה 3 על המחקר - כבר כתבתי שאינני בקי בנושא זה , ורק כתבתי על הקבלה מן הנושא העקרוני.

המשך ההודעה הקודמת:

אבל, מאידך זה גם אינו סותר שאני מוצאת טעם רב בדברי מוטכ, שכן הוא התבסס על עיקרון השלילה, שגם הוא נמצא ביסודי התורה
-
ובדברי עכנאי שהיו משכנעים ביותר!

אסופי,

בעניין ההגשמה :דעת הרמב"ם ב"מורה נבוכים" בפרק ל"ו ח"א, על ככל שהרעיון נעלה יותר כך הגשמתו חמורה יותר :

"ודע - שאתה, כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה 'מקנא ומכעיס וקודח אש חמה ושונא ואויב וצר', יותר קשה מ'עובד עבודה זרה' במאוד. ואם יעלה בדעתך, שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות - בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו - כן ראוי שתאמין ב'עובד עבודה זרה', שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה - 'מנהג אבותיהם בידיהם'. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע ש'עובד עבודה זרה' אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים. אין התנצלות, אם כן, למי שלא יקבל מן המאמתים המעינים, אם יהיה מקצר מן העיון, שאני לא אחשוב לכופר מי שלא יביא מופת על הרחקת הגשמות אבל אחשוב לכופר מי שלא יאמין הרחקתה; וכל שכן במצוא פרוש אונקלוס ופרוש יונתן בן עוזיאל עליהם השלום, ירחקו מן ההגשמה כל מה שאפשר"