מיהו בלעם הרשע? נביא או קוסם

איקה

העלית כמה שאלות:

א. מדוע הגדירו חז"ל את בלעם כנביא?

ב. האם הגדרת חז"ל את הנביא חופפת להגדרות ולאיפיונים שמצויים אצל הרמב"ם - הגלוי והנסתר - ואצל ריה"ל?

ג. איך הרמב"ם התייחס לבלעם בתור נביא אם לא היה ראוי לנבואה לפי רשימת התנאים שלו?

הקדמה לתשובות:

התורה והנ"ך אינם מציעים לנו הגדרה לשימוש הלשון "נביא" - פרט אולי לרעיון היסודי שנביא הוא שליח מה'.
מצד שני, אנו נפגשים במעשים רבים על כאלו שזכו להתגלות או לדבר עם מלאכים. אבימלך לא היה שליח (למרות שאפשר לטעון שהגר נקראה לשוב לבית אברהם כדי לגדל את ישמעאל כדי שתתמלא ברכתו של אותו צדיק לגבי בנו הבכור).
יש גם מושג של "נביא שקר" שטעון בירור.

איני בא להציע הסבר שיענה על כל השאלות המתבקשות, אלא רק להראות שניתן להציע כיווני פרשנות רבים למשמעות "נבואה" על פי קריאת התנ"ך לפי ה"פשט" שלו (בהנחה שאינה מקובלת על הכל שיש כזה דבר...).

ולכל הפחות, יש שתי רמות של נבואה. כפי שציינת, לא הרי דרגתם של הגר ואבימלך כשל ירמיהו וישעיהו.

לאחר הקדמה זו, אנסה להציע תשובות:

א. יש כמה אפשרויות תשובה לשאלה מדוע הוגדר בלעם כנביא:

1. בשימוש לשוני גורף, הוא נחשב לנביא מפני שהוא זכה להתגלות.

2. בסופו של דבר, הוא שימש כלי להעברת נבואות לישראל, ועובדה היא שהן נרשמו בתורה.

3. יתכן שחז"ל באו לתרץ קושי ערכי ומוסרי, אולי מתוך דיון פנימי, אולי מתוך פולמוס חיצוני, כיצד ניתן נביא לעם ישראל ולא לאומות העולם. זה מזכיר יותר דיונים מודרניים נוסח הרמח"ל, אבל זה יכול היה להתרחש מן הסתם גם בימי חז"ל.

4. סגולותיו האישיות יכלו לסייע לו להפוך לנביא, אך הוא ביזבז אותן בשל מידות רעות, אהבת השפל, ניצול תכונותיו לרעה וכיו"ב. זה נראה בעיני הפירוש הקרוב ביותר לפשט במאמר זה של חכמינו .

ב. הגדרת חז"ל אינה חופפת בהכרח לאיפיונים שיציעו הרמב"ם וריה"ל. ומדוע שיחפפו? חז"ל לא הכירו את מה שעתיד היה הרמב"ם לכתוב...

ג. הרמב"ם הציע הגדרת נבואה לפי הכללים הפילוסופיים שלו. הרמב"ם גם לא ראה עצמו מחוייב לניסוחים של חז"ל שלא עלו בקנה אחד עם הבנתו המדעית והפילוסופית. כפי שכתב בעצמו, הוא הניח שהדברים ניתנים לפירוש מחדש, או שהם טעות נדירה שיכולה לקרות גם אצל חכמים.
אין בדברי כוונה לומר שהרמב"ם זלזל חלילה בחז"ל. להפך. הוא לא היה מסוגל להאמין שהם יסברו סברות שהן נגד המדע והפילוסופיה - פרט למקרים יוצאי דופן, באשר האדם הוא אדם - והנחת יסוד זו עומדת ביסוד פירושיו וביסוד הפילוסופיה שלו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

זה לגבי שהמעלות בהן חייב הנביא הם לא יחסיים:

"וזאת התורה התמימה המשלמת אותנו, כמו שהעיד עליה יודעה: תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי "(תהלים יט/ח)

הגדרת : "גיבור" ועשיר" מתוך שמונה פרקים פ"ד

המסירה לסכנות----------גבורה-----------רך הלבב

אהבת הממון----------ההסתפקות----------עצלות

"והרבה פעמים יטעו בני אדם באלו הפעולות ויחשבו אחד מהקצוות טוב ומעלה ממעלות הנפש. פעמים יחשבו הקצה הראשון טוב, כמו שיחשבו המסירה לסכנות – מעלה, ויקראו המוסרים עצמם לסכנות : גבורים. וכשיראו מי שהוא בתכלית זאת המידה, רצוני לומר : שמוסר עצמו לסכנות ומוסר עצמו למיתה בכוונה, ופעמים ינצל במקרה – יחשיבוהו בזה ויאמרו עליו שהוא גבור. ופעמים יחשבו הקצה האחרון שהוא טוב, ויאמרו על פחות הנפש – שהוא סבלן, ועל העצל שהוא שמח בחלקו...........ודע, שאלו המעלות והפחיתויות אשר למידות לא יגיעו ולא יתיישבו בנפש, רק בכפול הפעולות הבאות מן המידה ההיא פעמים רבות ובזמן ארוך והרגילות בהן......"

אפשר להביא עוד רק אם תבקש!

הגדרת ה"חכם" מתוך שמונה פרקים פ"ב

"אמנם מעלות שיכליות הן ימצאו לחלק השכלי. מהן – החכמה, והיא ידיעת הסבות הרחוקות והקרובות, אחר ידיעת מציאות הדבר אשר יחקרו סיבותיו,ומהן – השכל, אשר ממנו השכל העיוני, והוא הנמצא לנו בטבע, רצוני לומר : המושכלות הראשונות. וממנו שכל נקנה, ,ומהן- זכות התבונה, וטוב ההבנה, והוא: לעמוד על דבר ולהבינו מהרה ללא זמן, או בזמן קרוב, ופחיתות זה הכוח – היפך אלו, או שכנגדם"

"מורה נבוכים" חלק שלישי פרק נד

"שם חכמה נאמר בעברית על ארבעה ענינים, והם, שהוא נאמר על השגת האמתיות אשר תכליתן השגתו יתעלה.............ונאמר על העיצה והתחבולה הבה נתחכמה לו < אולי לחכמה זו נתכוונו חז"ל כשאמרו על בלעם שהוא חכם?> ,,,,, הנה התבאר כי חכם יאמר לבעל המעלות ההגיוניות, ולבעל המעלות המידותיות, ולפי הבאור הזה הרי היודע את כל התורה כפי אמיתתה נקרא חכם משני הצדדים, מצד מה שכללה אותו התורה מן המעלות ההגיוניות, ומצד מה שכללה אותו מן המעלות המידותיות, אבל כיון שההגיוניות שבתורה מקובלות ואינן מוכחות בדרכי העיון, לפיכך בספרי הנביאים ודברי החכמים עושים ידיעת התורה מין והחכמה בסתם מין אחר, אותה החכמה בסתם היא אשר הוכח בה מה שלמדנו מן התורה מאותם ההגיוניות על ידי הקבלה מפי משה. וכל מה שתמצא בספרים מרוממות החכמה ופלאיותה ומיעוט יודעיה לא רבים יחכמו, והחכמה מאין תמצאו גו'...

וזה לשונם ז"ל במה שהאדם נתבע על שלושה ענינים הללו כפי הסדר הזה, אמרו: כשאדם נכנס לדין תחילה אומרים לו קבעת עיתים לתורה? פלפלת בחוכמה? הבינות דבר מתוך דבר, הנה נתבאר לך..."

קאפיש? או רוצה עוד?

מיימוני? הויכוח ביני לבין יוסיפון התחיל באשכול "איתו נשארו ואת תורתו עזבו" כדי לדעת במה המדובר בבקשה תקרא אותו מתחילתו עד סופו. אני האחרונה שאומר על הרמב"ם שזלזל בחז"ל הדברים האלה נאמרו מפני תשובתו של הרמב"ם לעובדיה הגר....ולאט לאט תקבלו את כל התשובות גם לשאלותיך שלך

יוסיפון אין צורך להתרגז ידידי , תרגע! לא להשתגע!

איוב הוא דוגמא לאדם שאין עליו שום פרטים! נאמר עליו רק שהוא מארץ עוץ! איפה נאמר לך שהוא התגייר? כתוב שהיה "ירא ה' "- ואתה בעצמך הבאת מדברי הרמב"ם שהוא אינו מישראל! נכון שריה"ל אמר שאפילו גר איננו יכול להיות נביא , וזה בדיוק מה שאמרתי: שבלעם לא עומד בתנאים של ריה"ל, וגם לא של הרמב"ם!-

לפי ריה"ל, נביא חייב להיות מזרע אברהם יצחק ויעקב. עיין ערך הכוזרי! הוא אינו יכול להיות אפילו גר!

אתה לא תקבע בשרירות לבך שאין התנאי שנביא יהיה שומר תורה ומצוות! כי הרמב"ם מציב את זה התנאי!

צמח – על דבריי בנתיים לא הגבת ענינית , חבל שאתה עושה צחוק מעצמך, חבל.אתה אינך קורא את הודעותיי שעונות על טענותיך! ומוכיחות את היפך דבריך!

כיצד אומרים שאברהם אבינו היה "ירא ה'" הרי עוד לא ניתנה תורה בזמנו, והוא היה מוקף בעובדי עבודה זרה, ו"לא היה לו מלמד ומודיע"-
ובגלל עובדה זו, שאברהם אבינו הגיע להכרת ה'-שזו מהותו של הנביא,בשל כך אני מעדיפה את גישתו של הרמב"ם, על פני גישתו של ריה"ל, שאין הנביא חייב להיות מישראל

ועכשיו נביא לך מדברי הרמב"ם ב"מורה" על דבר היות איוב משל וכו'...




תוקן על ידי - איקה - 06/11/2003 20:43:02

שווה לבדוק לדעתי בנושא זה את "חוק הנביא" המופיע בדברים יח'.
שני עניינים חשובים עולים תוך עיון נוסף בו בהקשר לבלעם:

1. אדם המוגדר כנביא אלוהים הוא זה שדבריו מתגשמים לבסוף :

כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא. כא וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ: אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה. כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא--הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה: בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. {ס}

2. חוק זה "מתכתב" עם סיפור בלעם במספר רמזים ואציין רק את עובדת היות בלעם "קוסם" עפ' במדבר כב-כג. בחוק נאמר במפורש :"כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.." . ניתן לראות פה כי לא רק המלכים הזרים משמשים כלי שרת ביד האל להענשת\ הצלת עמו (ועל כך קיימות דוגמאות אין ספור במקרא, כמו למשל פרעה, הדד האדומי, כורש ועוד), אלא גם נביאים. כמו ידידנו בלעם.

ומכאן שחז"ל לא טעו בהרבה.

"מורה נבוכים" פרק כב חלק שלישי "איוב משל היה"

פרשת איוב המופלאה והנפלאה הוא משל לבאור השקפות בני אדם בהשגחה, וכבר ידעת מאמר אחד מהם בפירוש, איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה (בבא בתרא טו א) ואשר חשב שהוא היה ונברא ושהוא מעשה שהיה לא ידע לו לא בזמן ולא מקום, אלא אחד החכמים אמר שהיה בימי האבות, ואחד אמר שהיה בימי משה, ואחד אמר שהיה בימי דוד, ואחד אמר שהוא מעולי בבל, וזה מה שמחזק דברי מי שאמר שהוא לא היה ולא נברא........והנה מה שתתבונן בו, אמרו, איש היה בארץ עוץ, החל בשם משותף והוא עוץ לפי שהוא שם אדם את עוץ בכורו והוא ציווי בחשיבה ובהתבוננות עצו עיצה, וכאילו אמר לך חשוב במשל זה והתבונן בו ודע עניינו והבן ההשקפה הנכונה איזו היא....."

לדברי צמח "היו זמנים בהם שרתה על בלעם רוח הקודש, והיו זמנים שלא שרתה עליו רוח ה'. גם באותם זמנים שכן שרתה בו רוח ה', הדבר לא היה במדרגה גבוהה של הנבואה, כי אם במדרגה נמוכה"

ואני טוענת שבלעם נקרא רק נביא על דרך ההכללה, על פי הרמב"ם- והוא לא היה נביא אלא קוסם. וצמח מערבב את המדרגה הראשונה שהיא רוח ה' והמדרגה השניה שהיא רוח הקודש- והם שתיהן אינן: הנבואה!

ואתחיל להוכיח את דברי ולסתור דברי צמח- שעומד על דעתו שהרמב"ם מחשיב את בלעם כנביא – והוא לא! הוא היה כמו הרבה אחרים שנגלה אליהם "מלאך" ,אבימלך, הגר, פרעה, לבן, קין,מנוח , ובכל זאת לא נחשבו לנביאים, ולא היו בהם מינימום המידות הנדרשות להיות נביאים.

תלמוד תורה הוא תנאי- להשגת המידות השכליות, וקיום מצוות התורה הם תנאי לשמירה על מעלות המידות, כפי שהבאתי מדברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים" וב"שמונה פרקים" כך שהנביא חייב להיות שומר תורה ומצוות ולא כפי שצמח טען שאין מתנאי הנביא שיהיה "ירא חטא" ושומר תורה ומצוות.

המדרגה הראשונה שעליה מדבר הרמב"ם בפרק מה היא רוח ה' –"וימצא מעצמו לזה מניע ומביא לעשות וזאת תקרא רוח ה'"

רוח ה' היא המעוררת את האדם המכשיר עצמו לנבואה *בתחילת דרכו* לעשות מעשה הצלה גדול, או מעשה גבורה כגון מה שמסופר על יפתח הגלעדי, או על שמשון וכו', במה מתבטאת אותה רוח ה'? בכך שאנשים אלה וכמותם אחרים, מגיעים מעצמם להחלטה לעשות את אותם מעשי גבורה – והם כמו כל אותם שופטי ישראל המוזכרים בספר "שופטים".גם משה רבנו מוזכר במדרגה הראשונה וזאת ההוכחה לכך שאין רוח ה' היא נבואה ממש אלא זאת דרגה שלפני הנבואה בה היו שופטי ישראל, ובתקופה מסוימת גם משה היה במדרגה זו, אך הוא הלך והתפתח לדרגת נבואה! והסיפור שמספר הרמב"ם על משה כשרוח ה' שרתה עליו הוא סיפור הגעתו למדין, כפליט זר, גר, בודד וחסר ישע המבוקש על ידי המלכות, ולמרות מצבו הנפשי הזה, בראותו את העול הנעשה לבנות יתרו על ידי הרועים, אין הוא נמנע מלהתערב ולהגיב נגד אנשי המקום. וזה מה שהרמב"ם מכנה רוח ה' ואין לרוח ה' משמעות נבואית המביאה לראות חזונות ומראות, אולם כוח זה יש בו כדי להביאו לפעולה הדורשת תעוזה, כדי לעזור לעשוקים וחסרי ישע, וכל זאת בארץ זרה ולמרות היותו נרדף . ועל זה אמרו רבותינו "הוה עז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים" ולבלעם לא היתה מדרגה זו של רוח ה' – ולא שרתה עליו רוח ה' בשום אופן ומקרה!

וחס וחלילה נשווה את משה רבנו ליפתח הגלעדי? או לשמשון? הרי הם אמרו "ראוי שתשרה שכינה לא שהישוום חלילה אלא רק מצד הדמיון" וצמח משווה את דוד המלך , הצדיק, לבלעם הרשע!

המדרגה הבאה עליה מדבר הרמב"ם בפרק מה – היא מדרגת רוח הקודש וזו המדרגה בה היה בלעם ועליה אכתוב בתגובה הבאה!




תוקן על ידי - איקה - 07/11/2003 0:26:53

שאלת תם.
מהו קוסם לפי הרמב"ם? הרי לדעתו כישוף הוא הבל מוחלט, ואילו לבלעם, עם כל חסרונותיו, התורה וחז"ל התיחסו בכובד ראש.

את אומרת ש"לא שרתה עליו רוח ה' בשום אופן ומקרה", אך מה לעשות והפסוק בתורה אומר ש"ותהי עליו רוח אלקים".

נו, אבל אין מביאים ראיה מהפסוקים.

(וגם לא מהתלמוד, כאמור, וגם לא מהרמב"ם עצמו הקורא לדברי בלעם "נבואת בלעם", והוא הוא הרמב"ם שמסביר את ההפרש בין בלעם לבין לבן ואבימלך כמו שכתבתי).

אין פה מה להתווכח אתך, כי ננעלת על העץ ללא יכולת לרדת ממנו. וחבל.

תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 07/11/2003 1:29:23

אני ננעלתי על עץ? זה מה שיש לך להגיד על כל מה שהבאתי?

אולי תסביר מה הרמב"ם אומר? במקום לציין את מראה המקום? ועל זה שהנביא חייב להיות שומר תורה ומצוות אתה מסכים צמח? והתנאים שהזכרתי מקובלים עליך, או שזה לא מספיק טוב?

ומה עם איוב? גם על זה ננעלתי? הבאתי לך מהמורה נבוכים, אמרת שמהתלמוד סגרנו שזה לא ראיה! אז עכשיו זה גם לא טוב? ואני זו שננעלתי?



תחש, אני אגיע לזה.




תוקן על ידי - איקה - 07/11/2003 1:05:25