|
|
| נשלח ב-30/12/2007 11:29 |
 |
| |
עורך
אנא הדגם את טענותיך.
אולם אדרבא, האם היינו מספיקים ללמוד את הכל?
עם איזה היקף חומר התמודד הרמב"ם ( כדוגמא קיצונית למי שהקיף את כל החומר עד זמנו) ועם איזה היקף צריך להתמודד כל למדן מתחיל בזמננו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 13:56 |
|
| |
מיימוני
אני מגיב רק על הקטע האחרון בדבריך אלי, משום שאת כל היתר לא הבנתי כלל.
כאשר רבא מפרש את דברי רב ולך יש הוכחה שרב לא התכוון לזה, (רבדים? אני לא מכיר מקרה כזה, אולי תביא דוגמא) אזי אין ההלכה כך משום שרב אמר אותה, אלא משום שרבא כך סובר.
בעל
דברי הרב ישראלי נכונים כאשר הוא רוצה באמת לדון על סברתו של המפרש, לא על הרמב"ם. מותר להגיד שיעור על דעת ר"ח, זה לא קשור לרמב"ם. נסיון ליישב את הרמב"ם הוא מיותר.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 19:59 |
|
| |
מיימוני,
ציטוט ודיון ביקורתי על טיעונו של ניוזנר, ראה אצל מנחם פיש במבואו לספר לדעת חכמה,הקיבוץ המאוחד, 1994.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 22:27 |
|
| |
מיימוני
אני מאמין שהעמדת כל סברה ודין ב"היכי תמצי" הוא אכן מונע מהאדם לברר את האמת כמו שהיא. אלא שאני חושב שכיוון שחז"ל למדו בע"פ, עברו אצלם כל מיני פסקים במסורת בקיצור רב, ולא העבירו במסורת את כל ההיכי תמצי או שהוא נשכח וכדומה, ולכן האמוראים ידעו שלפעמים עליהם לחפש היכי תמצי - ולא כדי לברר את האמת, אלא כדי לברר את הצדק ולהרחיב את התורה למקרים נוספים
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 00:16 |
|
| |
מיימוני
אני רוצה להשלים את דברי. העמדת כל סברה ודין בהיכי תמצי יכולה לברר את הצדק תמיד, ואת האמת רק במצבים מסויימים. למשל כאשר יש לך ביטחון גדול מראש שתגיע לאמת. למשל אתה מנסה להבין למה אחיך לא עונה לטלפון - מסתבר שהוא לא נמצא בבית למשל. וגם אז אינך יכול לדעת בבירור. לא מסתבר שהטלפון נשרף. כלומר זה תלוי הרבה בהכרת האמת הקודמת שלך - שאחיך אמור לענות לטלפון אם הוא בבית, ולפי זה תהיה ידיעת האמת לאחר העמדת ההיכי תמצי.
הגמרא כמו שאמרתי עשתה זאת מכיוון שלא היתה לה ברירה אחרת.
מבחינה מסויימת זאת צורה של חקירה פילוסופית. כמו למשל שפילוסופים ניסו להגיע לאמת בדבר היווצרותו של העולם - אבל מכיוון שהם היה רחוק מהיווצרותו של העולם, וחסרי מידע על ההיווצרות - הם הגיעו לאמת שטותית, לדעתי לפחות, בדבר קדמוניותו של העולם.
תא חזי, שאותו הגר"א מווילנא שהתנגד לפילוסופיה התנגד גם לפלפולי יתר בגמרא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2010 12:03 |
|
| |
ואולי דווקא אי ההבנה של מה שנאמר יוצרת את תחושת העמקות.
הרי בשכלנו אנחנו לא מבינים את האוקימתות, לעתים גם לא את הסברא.
ולכן אנו תולים את הבעיה בעומק המושג.
תוקן על ידי צעג ב- 06/12/2010 12:08:41
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 08:36 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 08:51 |
|
| |
בע"ב,
כמדומה שכוונתו בעיקר להבדל בדיוק והכרח הדברים. וכדברי הרמב"ן הידועים בהקדמת מלחמות ה' שלו. ב'עומק', הכוונה שונה לכאורה, הגעה לרבדים שאינם נחשפים בד"כ במחשבה ראשונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 08:57 |
|
| |
ספרן
מהקשר הדברים נראה לי יותר כדברי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 08:58 |
|
| |
כדאי א"כ להביאו. (הקישורים להיברובוקס, מובילים אצלי זה זמן, משום מה, לדף שחור)
תוקן על ידי ספרן ב- 13/09/2011 09:02:30
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 10:27 |
|
| |
לבע"ב
האם תוכל לציין באיזה עמוד מובא הקטע שציטטת?
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 11:44 |
|
| |
ב EXPLORER אכן יש בעיה, פתחתי אותו בכרום ורואים מצויין
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 11:53 |
|
| |
אני ראיתי מצוין באקספלורר. עמוד 23.
אגב-ספר מדהים בסגנונו .
מבחינת סגנון-ללא ספק יש תופעה של ירידת דורות במידה שלא תאמן.
תוקן על ידי צענערענע ב- 13/09/2011 12:30:24
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 12:26 |
|
| |
צענע
הרי מדובר בבנו של הרמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 12:40 |
|
| |
כן. אבל זה לא מובן מאליו שהרי לא כל התפוחים נופלים קרוב לעץ ולא כל יין מוליד יין.
|
|
|
|
|
