| נשלח ב-8/11/2003 17:57 |
 |
| |
החליצה והיריקה - תרבות פנאי ?
החליצה והיריקה- תרבות הפנאי ב"עדה החרדית"
ביום שלישי בבוקר, זרמו עשרות חרדים ללשכת בית דין צדק ''העדה החרדית'', בבית זופניק, סמוך לכיכר השבת בירושלים. הם עשו את דרכם לצפות בטקס נדיר יחסית - טקס חליצה.
במהלך הטקס הם צפו באישה שהתאלמנה לאחרונה, כשהיא חולצת את נעלו של
אחי בעלה ויורקת בפניו. לדברי חלקם, נדרשה נוכחותם כדי למלא אחר הציווי
לבזות את אחי הבעל, שעל פי דין תורה אמור למלא אחר מצוות הייבום, כלומר
לשאת את אשת אחיו, שנפטר ולא הותיר אחריו בנים, אך לא עושה זאת.
אחרים דחו את טיעון הביזוי, והסבירו שהיום לא נוהגים לבצע את הייבום גם אם
אחי הבעל רוצה לייבם את גיסתו. הקהל היה נרגש. הפעם האחרונה שבה בוצע
בבד''ץ העדה החרדית טקס חליצה, שמטרתו לאפשר את עקיפת חובת הייבום,
היתה לפני כחמש שנים.
הטקס נוהל על ידי הגאב''ד החדש של העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס,
שעמד בראש הרכב של חמישה דיינים. הוא העיד על עצמו כי למרות שהוא דיין
ותיק, זו הפעם הראשונה שבה הוא משתתף בטקס מעין זה. כניסת עיתונאים
למקום לא התאפשרה, אך התיאורים, הסותרים לעתים, זרמו. על רגלו הימנית
של אחי הבעל (היבם) הונעלה נעל מיוחדת מעור קשה עם רצועות ארוכות. לפי
הוראת הרבנים התירה האישה את שרוכי נעלו, חלצה אותה מרגלו והשליכה
אותה לרצפה. מיד אחר כך ירקה על הרצפה מול פניו - לא על פניו, הדגישו
כולם. למרבה הצער, הרבנים לא הבחינו ביריקה, והרב וייס ביקש ממנה לירוק
בשנית. האישה ירקה ואמרה: ''ככה ייעשה לאיש, אשר לא יבנה את בית אחיו,
וייקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל''. הקהל ענה שלוש פעמים: ''חלוץ הנעל,
חלוץ הנעל, חלוץ הנעל''
אבישי בן חיים, מעריב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 18:59 |
|
| |
אין ספק, עליית מדרגה בביזאריזציה של המצוות.
הנחת תפילין וקריאת שמע כבר לא עושים לנו את זה.
ידעתי שזה יבוא.
אחרי שילוח הקן, ופטר חמור, הגיע תורם של בני אדם לשעשע את הקהל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 20:12 |
|
| |
בס"ד
אוי לטיפשים המושכים בעבות חבל העגלה...
וכי מיצוות התורה ניתנו לשעות הפנאי או לשעשוע?
או שמא ניתנו לצורך סיקור עיתונאי של כלבים חורצי לשון עם תעודות מהאקדמיה כדי שידעו לצחוק מהמיצוות??
זה דור שבו התקיים הנה חושך יכסה ארץ וערפל לאומים.
אוי לרשעים שעושים חוכה ואיטלולה ממיצוות ה'.
בוז לכל חורץ לשון משה ידו על מיצוות תורת משה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 20:19 |
|
| |
בס"ד
מיסתבר שלא רק אינשי דלא מעליה קמים על התורה ומיצוותיה אלא גם אנשים המתעטרים באיצטלה של דתיים חובשי כיפה (וגם אולי תלמידי חכמים)
או שמא..... זה רק עבור סקופ או תשומת לב???
מי יודע ?? רק בוחן ליבות וכליות.והוא ורק הוא
יעקור את כל הקוצים מכרמו , כרם ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 20:24 |
|
| |
אנחנו עוד נקרא על טכס אשה שנחשדה כסוטה, והביא האיש את אשתו אל הכהן, והביא קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה כי מנחת ה' הוא מנחת זכרון, מזכרת עוון.ויפרעו שערה, יקשרו חבל מצרי על צווארה, יחשפו את שדיה(כמובן רק בתנאי שתהיה נאה)ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרס\ש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים.וישקה אותה את מי המים המאררים, ותצבוט בטנה ותיפול, ותמות, וכל הקהל יהיה מבסוט, ויצעק: כיפק,כיפק,כיפק, וכשיכתבו בעיתון ויתמהו למה? הרי פסקו: שמשרבו המנאפים פסקו המים המאררים!
יהיה אדםמיוחד, שימחה,ויאמר: שה' יעקור את כל הקוצים מכרמו, ואנחנו נאמר: אמן!
ואז יהיה מי שיאמר: ידעתי שזה יבוא!
תוקן על ידי - איקה - 08/11/2003 21:16:04
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:23 |
|
| |
מהם גבולות הביזאר? מדוע חליצה יותר ביזארית ממילה? (טקס "ברברי" משהו, לא?). למה לראות טקס נדיר כחליצה זה פרמיטיבי, ואילו טקס קריעת הבגדים על המת הוא אינו כזה? כיון שאינו נדיר?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:30 |
|
| |
השכן?!
אולי נתחיל לסקול את הנואפים למוות? ונשאל מדוע הסקילה יותר ביאזרי מטכס המילה? ונאמר: זה ברברי, וזה לא?
יאאלה להקריב קורבנות!מה רע בזה?
תוקן על ידי - איקה - 08/11/2003 21:46:25
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:45 |
|
| |
איקה, לא השבת לי
במה חליצה שונה ממילה (או כל טקס אחר), מלבד נדירותה?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:51 |
|
| |
השכן
טכס המילה יכול להעשות בידי מוהל רופא!
ובל נשווה אותו לטכס בו ליריקה אפשר לקרוא : תרבות!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:51 |
|
| |
מה יש לכם?
הלכה מפורשת היא בגמרא יבמות קא עמוד ב' שחליצה צ"ל בפרסום, ובהלכות חליצה (אה"ע סי' קסט, סדר חליצה סעיף יג וברמ"א שם), שהחליצה צריכה להיות ברוב עם.
עיי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 21:54 |
|
| |
צמחיוסיפון?!
ומה עם טכס הסוטה? היא לא מסיני? היא לא הלכה מפורשת? לא פסקו חכמים מה שפסקו?
מה שהבאתי בהודעה השניה שלי הוא הסיפור כמעט מילה במילה מספר במדבר! (מזכרוני כמובן)
תוקן על ידי - איקה - 08/11/2003 22:04:12
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 22:01 |
|
| |
אכן,
כשיבנה המקדש בביאת המשיח (מהרה יגלה אכי"ר), וימעטו המנאפים, אזי ישובו להשקות את הסוטה בפני "קבוץ גדול של נשים ... וכל איש שיחפוץ לבא לראותה יבוא ויראה" (רמב"ם הלכות סוטה פרק ג' הלכה ה').
תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 08/11/2003 22:11:17
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 22:07 |
|
| |
צמח
אנו מדברים על המציאות היום, לא כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, למה חליצה כן, וסוטה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 22:12 |
|
| |
אנשי מאה שערים מאמינים שהם מקיימים את מצוות הא-ל המפורשת בתורה.
קיום הלכה כלשהי בין אדם למקום על ידי מי שאינם מאמינים בא-להיות התורה, הוא הרבה יותר ביזארי בעיני מהטקס הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 22:19 |
|
| |
החליצה היא מצות עשה מן התורה במקום בו לא מייבמים את אשת המת.
את הקשר לסוטה לא הבנתי.
חוץ מזה שה"בושה" בחליצה "שייכת" לגבר ולא לאישה, שכן היא היורקת לעבר אחי המת (גיסה) שלא רוצה להקים שם לאחיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2003 22:20 |
|
| |
מהי למעשה הסיבה לכך שפסקו המים המאררים עם רבוי המנאפים?
האם בגלל שהמים המאררים לא השפיעו, או שהיתה סיבה אחרת?
|
|
|
|
|
