לשחרית.
כתבת: <''בכתב יד אחר (אנטונין 993,אשר אותו פרסם אסף), נאמר: "שעשני... איש ולא אישה, זכר ולא נקבה". איך נסביר את הכפילות פה? אין זו לדעתי אלא חזרה לצורך הדגשה''<
לפנייך ממה שהיה כתוב לפני, בהערה שכתבתי לתפילת בית המדרש, שגם בה אנו מוצאים כפילות דומה, של הודיה על החיוב, והודיה על שלילת השלילה, בתפילה אחת:
"הודיה על החיוב: ("ש*שמת* חלקי ביושבי בית המדרש"), והודיה על שלילת השלילי: ("ש*לא שמת* חלקי בין יושבי קרנות"), בתפילה אחת, הוא נוסח תפילה לא מקובל, שדוגמתו מצאנו גם בברכת האירוסין: (ו*אסר* לנו את הארוסות, ו*התיר* לנו את הנשואות), שהוא נוסח ברכה שלא מצאנוהו במקום אחר, שהרי אין אנו מברכים, ש*ציונו* על השחיטה, ו*אסר* לנו אבר מן החי.
וייתכן, שהבאת השלילה בברכה זו, ובתפילת בית המדרש, לא הובאו ל"עצמם", והיינו, להודיה על שלילת השלילי, אלא כדי להבליט (ע"י הניגוד) את הטוב שבחיובי, (וראה אנציקלופדיה תלמודית ערך ברכת אירוסין עמודה תכה).
כפילות כזו מצאנו גם בברכות השחר מן הגניזה, "ברוך אתה .... אשר קראת אותי אדם ולא בהמה, איש ולא אשה, ישראל ולא גוי, מל ולא ערל, חפשי ולא עבד, (טהור ולא טמא")
נוסח ברכה זו מובא באנציקלופדי' התלמודית, (חלק ד' עמ' שעא, הערה 112 בסופה), כ"נוסח מבני ארץ ישראל", שמקורו ר"ל גינבורג, בפירושים וחידושים לירושלמי, ח"ג עמ' 229.
גם ר"ש ליברמן, ("תוספתא כפשוטה", למסכת ברכות, פ"ו עמ' 38, הערה 71), מתייחס לנוסח ברכה זו, וכותב: "זה לא שינוי בסדר הברכות גרידא, אלא ניסוח חדש לגמרי, במקום הברכה על שלילת הרע, יש כאן ברכה, על החסד שעשה אתנו בפועל, דוגמת שאר ברכות השחר, יחד עם שלילת הרע, דבר והיפוכו, וכ"ז חשוד בעיני כניסוח מאוחר", וראה שם, בהערות 68-77, שהוא דוחה את דברי הטוענים, שמקור התפילה, הוא בדברי פילוסופים יווניים, שנהגו לומר, "אני נותן הודאה, שנולדתי אדם ולא בהמה, איש ולא אשה, הלני ולא ברברי".
אלבוגן, (התפילה בישראל, עמ' 70), מציין לתפילה פרסית דומה: "כאיראניים ובני הדת הטובה, כבני חורין ולא כעבדים, כגברים ולא כנשים".
*******
על הברכה "שלא עשני בהמה": יש הגורסים כן בגמ', ר"ל גינצבורג (פירושים וחידושים לירושלמי, ח"ג עמ' 229) מקיים גירסא זו, תלמידו של התרומת הדשן, (לקט יושר או"ח סימן ז), מספר, שכך היתה מברכת אשת רבו.
******
על תפילות "מי שברך", ראי את מאמרו של מ. יערי: "תפילות מי שברך, השתלשלותן, מנהגיהן ונוסחיהן", קרית ספר כרך לג, ובמאמרו של דניאל ד. כהן: "הערות ומילואים למחקרו של מ. יערי על תפילות מי שברך", קרית ספר, כרך מ.
 |
|
|
