|
|
| נשלח ב-30/3/2004 10:37 |
 |
| |
חדש: תפילה להצלחה בפסיכומטרי
ניגשים לפסיכומטרי? הרב הראשי של צפת חיבר תפילה בשבילכם
יוסי מזרחי
בשורה לצעירים הניגשים בקרוב לבחינה הפסיכומטרית. רבה של צפת, שמואל אליהו, חיבר השבוע תפילה מיוחדת להצלחה במבחן. "אנא ה' עזרני להצליח במבחן הפסיכומטרי שאני עומד\ת לעשות. עזרני לזכור היטב את הדברים שלמדתי שייקבעו חזק במוחי, ולא אשכח אותם כלל", כך נפתחת התפילה. הרב אליהו קיבל פנייה נרגשת של צעירה מצפון הארץ: "יש לי מבחן פסיכומטרי, ואני מוכרחה להצליח בו כדי להתקבל לאוניברסיטה, וכדי שאוכל להביא פרנסה טובה לביתי, שבעלי (לעתיד) יוכל ללמוד תורה ברווחה", ביקשה הצעירה.
הרב נענה לבקשה וחיבר תפילה, אך הדגיש כי היא אינה באה במקום ההכנה והלימודים למבחן הפסיכומטרי.
(מעריב)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 16:13 |
|
| |
אבינו שבשמים
שעשית ניסים לאבותינו באש ובמים
הפכת אור כשדים לבל תשרֹף בחמה
הפכת דינה במעי אמה
הפכת המטה נחש לעיני אלפי רבבן
הפכת היד הטהורה לבן
הפכת ים הסוף ליבשה
וקרקע ארץ נגובה וקשה
ההופכי צור אגם מים
חלמיש למעינו מים
מי יתן ותהפכני מזכר לנקבה
אילו זכיתי לכך כמה חננתי טובה
גברת הבית היתי וחניתי לביתי מצבא
אבל מה אדבר ומה אֹמר
למה אבכה ולמה אתמרמר
אם אבי שבשמים גזר עלי
ונתן לי מום קבוע אי אפשר להסירו מעלי
והדאגה במה שאי אפשר כאב אנוּש וחבל
ולא יועילו בה תנחומין של הבל
אמרתי אשא ואסבֹל
עד אגוע ואבֹל
ואחר שכך למדתי מפי השמועה
שמברכין על הטובה ועל הרעה
אברך בקול נמוך בשפה חלושה
ברוך אתה יי שלא עשני אישה
כתב קלונימוס בן קלונימוס בן המאה ה 14 באשכנז בספרו 'אבן בוחן'.
תוקן על ידי - ווטו1 - 17/05/2004 16:20:12
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 17:04 |
|
| |
וטו 
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 17:11 |
|
| |
גו"ג,
הצלשים לשחרית שמרוב ענוותנותה לא חפצה שהבאת תפילה זו תיקרא על שמה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 17:13 |
|
| |
שום ענוותנות.
רק שאחרי הטיהור המגדרי והדתי שהיה פה, לא במיוחד נוח לה להופיע פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 19:06 |
|
| |
שחרית,
גם בזמן שהיו הדיונים לא מצאתי אלא העלבות שלדאבוננו מזדמנות בויכוחים אך לא שום טיהור ואם טחו עיניי מראותו אזי אני מוחה עליו בכל תוקף!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2004 19:19 |
|
| |
מה הכוונה בשורה האחרונה (כתב קלונימוס בן קלונימוס וכו') , זה חלק מהשיר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2004 09:35 |
|
| |
קלונימוס בן קלונימוס הוא זה שחיבר את השיר/תפילה, ואם יסתייע אעתיק עוד שורות מחיבורו שימחישו את דבריו.
האם מישהו יודע מי כתב את התפילה הבאה?
א-להי, לא את אשר איוותה נפשי
בעתירתי תתן לי, כי קצרה בינתי
לדעת מה ייטב לי ומה יֵרע לי.
רק אתה תִּכֶּן גורלי לבדך,
כי אתה לבדך תדע את הטוב ואת הרע
[זו לא חידה, אני באמת לא יודעת מי כתב את זה. אחת המרצות שלי באוניברסיטה נתנה לי פעם את הנוסח שאותו זכרה מימי נעוריה כנוסח שפתח סידור ישן]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 17:22 |
|
| |
לדובב שפתי שתוקות / ד"ר צביה ולדן
ספרה המגוון ורחב היריעה של עליזה לביא מביא קולות רבים מנקודת ראותה של אישה. אבל האם ייתכן ש"קולך" איננו כולל את קולן של כל הנשים היהודיות, אלא של האורתודוקסיות בלבד? צביה ולדן קראה את "תפילת נשים".
קובץ עשיר ומגוון של תפילות נשים שערכה עליזה לביא מאפשר לנשים למצוא את קולן שלהן בתפילה. זאת אחרי שנים רבות של שתיקה כפויה ומאולצת, גם כאשר היא נראתה מתוך בחירה לכאורה.
יש בספר תפילות לרגעים שרק נשים יכולות לחוות כמו תפילתה של האם רחל לזר שמדי חודש "זוכרת את טובך ואת חכמתך". וכשבתה מקבלת את המחזור בפעם הראשונה ועוברת מקהילת הבנות לקהילת הנשים, היא מודה לאל שנית על ש"צירפת אותה לאמותינו ואמהות אמותינו המוסיפות מני אז גם מכאוב וגם דעת". בקובץ מופיעה גם תפילה אמיצה שלה הנאמרת עם היפסקות המחזור. ויש בו גם תפילות למצבים שהם בעיקר לחם חוקן של נשים, על-אף שגברים היו יכולים להתנסות בהם באותה מידה, כמו זאת המנוסחת במילותיה המרגשות ורבות העצמה של חוה פנחס כהן "בשעה שאני עומדת לבשל דייסת סולת, הסר ממני כל מיני מחשבות זרות... תן בי אהבתך שיהא בי די לעמוד בפתח הבית ולחלקה בפשטות בה פורסים לחם ומורחים חמאה כל בוקר...".
כותבת נוספת בת זמננו, ד"ר יעל לוין מבר-אילן, חיברה תפילה למציאת בני זוג, והקפידה בחוכמתה להציג שני נוסחים מקבילים – לגבר ולאשה. זאת בשונה מן המקובל הרב סלמן מוצפי, שכתב תפילה רק לאשה, או מתפילת הרווקה שחיבר הרב יואל בן-נון.
עושרו של הספר בא לידי ביטוי במגוון הנושאים המובאים בו: רגעים בחיי אשה, עקרות ופוריות, מצוות מן התורה, חגים ומועדים, שלום וגאולה, ובמיוחד - תפילות לשעת משבר, שבהן גם תפילה על בנות ישראל שנרצחו בידי בני זוגן.
הקובץ גם מציג פתרונות מעשיים של נוסחים מקוצרים, שהרי נשים דעתן קצרה, וליתר דיוק זמנן דחוק, משום שהן חולקות אותו עם כל שאר בני הבית. שני נוסחים שבו את לבי במיוחד – תפילות בלאדינו שמקורן בתורכיה בראשית המאה העשרים – האחד פוטר את המתפללת מברכת המזון: "כבר אכלנו ושתינו / ואת ה' ברוך הוא ברכנו..." ואילו השני ממיר את קריאת שמע: "אשכב לישון, אגיף דלתותי / עם מפתחות מרים הנביאה / ועם המלך שלמה עליו השלום".
רוחב היריעה של הספר מתבטא בכך שנכללות בו תפילות הפרושות על כאלף שנה, ומשתרעות מבגדד ועד גרמניה, כאשר לכל תפילה נלווה הסבר קצר המציע את ההקשר
הדרוש להבנתה. עבודת שזירה זאת הופכת את הקובץ מספר פשוט למעשה תשבץ. כך מצטיירת בין דפיו יהדות איטליה כקהילה יותר שוויוניות, וכך עולות ממנו דמויות, הראויות כל אחת לשרטוט מלא ומעמיק יותר. מביניהן אזכיר שתיים בלבד: הפייטנית המרוקאית פריחא, בת המאה ה-18, והיהודיה הראשונה שכתבה תפילות בגרמנית, מחברת ספר התפילות פאני נוידא, שנולדה בצ'כיה בראשית המאה ה-19.
מבין הפיוטים של פריחא בת אברהם בחרתי שלוש שורות המגלמות את הגעגועים לארץ-ישראל: "בת-יוסף מייחלת / הטוב ממך שואלת/ מהר ארצה תהי נוחלת/ מיד הישמעאלי/ בוקר ותשמע קולי". כך פותחת פאני נוידא את תפילתה של אישה השבה לבית הכנסת לאחר לידה: "ברוכה תהיה שעתי, בשעה שתושב ותדרוך כף רגלי בקדושת ההיכל... ימים רבים נפקד מקומי מהיכלך... ימים שבהם באופן גלוי וברור לעין פרשת עלי את חסותך ואת הגנתך...".
הספר עב הכרס – 330 עמודים –מביא אמנם קולות רבים מנקודת ראותה של אישה, אולם קשה לקבל את האמירה המופיעה על גב הכריכה "הספר הראשון המכנס תפילות נשים יהודיות". תמוה ביותר הוא היעדר אזכור של עושר אדיר ורבגוני של תפילות, ולא נזכר בו כלל "ספר הברכות", אותו אוסף נפלא שתרגמה וערכה כבר לפני עשר שנים מרשה פאלק (Marcia Falk). זהו קובץ תפילות, שחוברו ברובן על-ידי נשים עבור נשים, שזכה לשבחים מופלגים מפי מבקרות ומבקרים, ורבנים ידועי-שם גמרו עליו את ההלל. מן הראוי היה שבפרסום ראשון בעברית, פורץ דרך ושואף לתת לנשים יהודיות הזדמנות להשמיע את קולן.
זאת ועוד. הרבה תמר דבדבני כתבה בשנת 2002 עבודת מאסטר, העוסקת בתפילות לעתות משבר, שהפרק הראשון שלה הוא "עת לבקש ועת לאבד": הצעה לטקס לאחר הפלה ולתפילה לאחר איבוד הריון. האם הגון כלפי הקוראות והקוראים שלא להזכיר אותה כלל?
האם ייתכן ש"קולך" איננו כולל את קולן של כל הנשים היהודיות, אלא של האורתודוקסיות בלבד? לאן נעלמו תפילות הנשים משלל הזרמים הנוספים ביהדות? האם יש תפילות נשים רצויות וכאלה שאינן מתקבלות?
אילו עליזה לביא היתה כותבת בפתח דבריה, כי מדובר בספר תפילות אורתודוקסיות בלבד, לא הייתי תמהה על בחירותיה. אולם מאחר שבשום מקום אין הצהרה כזאת, נשארת לא פתורה השאלה מדוע נשמטו ממנו תפילות מרגשות כמו אלה של לאה גולדברג "למדני אלהי ברך והתפלל" ומדוע נפקדו ממנו מילותיה של רחל "בן לו היה לי". מן הראוי היה שבמהדורה הבאה יתוקן החסר ויתוסף הסבר לכך. במהדורה המשופרת אני מציעה גם לציין מתחת כל תפילה שלא נכתבה בעברית במקורה מי תרגם אותה, ולא להסתפק בייחוס כללי כפי שנעשה במהדורה זאת. ואז ישירו בנות ישראל מלוא כבודן כל הארץ, ושפתי נשים בצער ובאושר יהמו.
[ד"ר צביה ולדן היא מרצה בבית ברל.]
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/029/222.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 18:27 |
|
| |
כדאי לראות איך חכם מחוכם כעגנון "תירץ" השמטת מקורות שאינם רצויים עבורו , מספרו "ימים נוראים" בקטע המתנוסס בראש "רשימת הספרים שנזכרו בספר ימים נוראים" שבסופו .
הכותבת הד"ר וולדן היא , אגב , בתו של שמעון פרס .
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 18:36 |
|
| |
ספרן,
לאור הדברים של המגיב מ"ס 3(צביקה), נראה לי שאפשר ללמוד על רוח התירוץ של החכם עגנון.
"אם המטרה עצמה חשובה לך (מעמד האישה ביהדות) אז את צריכה להבין שבקולך ייתנערו, ובצדק, מכל דבר הכי קטן שיקשר אותן לרפורמיות או קונסרבטיביות. כי מי שרוצה להשפיע על הציבור הדתי, יכול לעשות זאת רק מבפנים.
הרי אליבא דאמת אין הרבה הבדל מבחינה השקפתית בין קונסרבטיבים ואולי גם רפורמים לבין רבים מהציבור הדתי, ובתוכן נשות קולך. אלא שיש הבדל אחד קטן אך מכריע: אלו הראשונים בחרו לנתק עצמם מהציבור היהודי-דתי ויצרו להם מערכת משלהם, אם זה קונסרבטיביות או רפורמיות. ומשום כך הם נמצאים במעגלים אחרים ואין נגיעה בינם לבין המעגל הראשון.
והדברים שאני כותב הם גם ביקורת על הקונסרבטיבים והרפורמים: חבל שיצאתם החוצה. לו הייתם בפנים היהדות היתה משתנה יותר לכיוון שלכם, שהיא גם לדידי (שאני דתי רגיל, מה שנקרא אצלכם אורתודוקס)הכיוון הנכון.
בקיצור, קונסרבטיבים ורפורמים: חיזרו הביתה, והשפיעו מבפנים!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 21:46 |
|
| |
שלוש הערות קצרות:
1. עיקר העניין הוא שזכותה של לביא להוציא איזה ספר שיעלה על לבה, אבל ברגע שהיא מתחייבת ל"תפילת נשים" יהודיות ומציעה פסיפס של תפילות בה בשעה שהיא מדירה ממנו את חלקים חשובים מאד בעשייה הליטורגית הנשית היהודית - זה מעשה של אי צדק (ושימו לב איך אני מנסה להיות פה בריטית...).
אילו הייתה אומרת שזה ספר של נשים אורתו' המיועד לנשים אורתו' - ניחא לה וניחא לעולם, אבל כאן יש הטעיה לא קלה.
2. ריב, אפשר כמובן להתווכח מי הוא זה ש"יצא". האם אברהם אבינו, משה רבנו והרמב"ם היו דומים יותר ללובש שועלים על ראשו או לרב ליברלי.
3. ספרן, האם זהותו של אביה של כותבת המאמר חשובה להבנתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 22:18 |
|
| |
שחרית,
אחרי רבים להטות, מי שיצא הוא מי שלא קיבל את דעת הרב, אם הייתם נשארים כמו שאר אלה שאינם מקבלים ומנסים לשנות מבפנים, היהדות באמת היתה נראת הרבה יותר טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 22:22 |
|
| |
שחרית
גם לו 'חזרו' הליברלים להיות כאברהם, כמשה וכרמב"ם (מעניין ששניים האחרונים סברו לדעתך שהתורה לא ירדה 'מן השמים') עדיין 'יצאו' מהעם התורני היכן שהיה בזמנם ושעדיין נמצא בו.
האם זהותו של אביה של כותבת המאמר אמורה להפריע להבנתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 22:33 |
|
| |
בוגי,
במקרה זה, כן, זהותו של אביה של כותבת המאמר אמורה להפריע להבנתו, מפני שיש לאנשים דעות קדומות על 'אביה' "ןאפשר שיהיה מביא זיכרון שם האיש ההוא לחשוב מי שאין לו חך: שהדבר ההוא נפסד ובתוכו רע, שלא יבינהו.. ומפני זה ראיתי שלא לזכור שם האומר...
|
|
|
|
|
