בלילה נשבה רוח חזקה.
אמא הכינה לנו דייסת קוואקר,ואבא השכיב את שרי ואותי לישון.
אבא כיסה אותי בשמיכת החורף שלי שהיתה של חזקי ,ואמר לנו להגיד שמע ,וללכת לישון.
בבוקר ירד גשם חזק.
חיפשנו את המעיל שלי ומצאנו אותו בארון של אבריימי.
אמא נתנה לי תה מתוק לחיידר,ופרוסה ויצאתי.
תמיד כשאני מוציא את הפרוסה אני מגלה שזה בעצם שתי פרוסות .
אז אני לא מבין למה קוראים לזה פרוסה.
יצאתי לקרוא לשכן שלי אבנר.
הוא אמר שהם קצת מאחרים כי לא מוצאים לדיני את הגרביונים החמים שלה.
עליתי לבית של אבנר וחיכיתי להם במסדרון .
אמא של אבנר גב' ציפורה,רצה מחדר לחדר לחפש את הגרביונים של דיני.
ריבקי ביקשה מאחות שלה למצוא לה את המגפיים הצהובים שלה.
היא קיבלה אותם מאחות שלה רחלי.
רחלי הכינה לתינוק שלהם בקבוק ,ואמרה לריבקי שהיא לא מוכנה לתת לה את המגפיים שלה.
אמא שלהם גב' ציפורה ביקשה מאוד מרחלי שתיתן לה את המגפיים שלה כי הם כבר במילא קטנות עליה.
רוחי רטנה ואמרה שהם תמיד מבטיחים לה אבל לא קונים בסוף כלום.
יוסי קם ממש הרגע וחיפש את הילקוט הירוק שהוא קיבל מציקי אח שלו .
לציקי קנו תיק גדול חדש.
הוא לא מצא את התיק,ואמא הציעה לו לקחת הכל בשקית ניילון.
יוסי אמר שכל פעם הוא בא עם שקית ניילון וזה ממש נימאס לו.
דיני מצאה את הגרביונים שלה אבל היה בהם חור.
היא לא יכלה לגרוב אותם.
אמא ביקשה מרחלי לנסות לתפור לדיני את הגרביונים.
אבנר חיפש את המטריה שלו ,ולא מצא אותה בסוף הוא לקח שקית זבל ועטף בה את הילקוט שלו.
בדרך לדלת של הכניסה מצאנו את המוצץ של התינוק וסוף סוף הוא נירגע קצת.
אמא של אבנר היא מורה בכיתה א'והיא היתה ממש כבר לחוצה לצאת.
היא לא מצאה את החגורה של החליפה שלה אז היא ביקשה מרחלי הגדולה שלהם שתלווה לה את שלה.
רחלי אמרה שכל פעם שלא מוצאים משהו צריך לקחת ממנה.
רחלי היא אחות גדולה כזאת ששומרת דברים ומקפידה עליהם.
אמא של אבנר גב' ציפורה הכינה לעצמה פרוסה שהיו בה שתי פרוסות עם מרגרינה .
וחיכתה למטפלת שתבוא.
פתאום נשמע צילצול טלפון.
כן ...
לא...
אה,
אז את לא יכולה לבוא...
אה..
לא.לא .זה בסדר גמור.
העיקר שירבו שמחות בישראל...
אמא של אבנר נהייתה קצת חיורת בפנים וכססה קצת ציפורניים.
היא לקחתה את התיק שלה וישבה על כיסא של ילדים נמוך כזה.
התינוק התחיל שוב לבכות .
דיני גרבה את הגרביים שלה הפוך וביקשה מאמא שלה לעזור לה לסדר אותם.
ינקי אמר לאמא שצריך לרשום צ'ק לדמי שיכלול לתלמוד תורה שלו "שלווה וביטחון".
יצאנו אבנר ואני להסעה שלנו לחיידר.
בדרך ראינו את אבא של אבנר עומד וקורא עיתון בכניסה של הבניין שלהם.
הוא שאל לאן אנחנו הולכים ואנחנו צחקנו ואמרנו לו "בדרכיך" .
בדיחה כזאת.
התבהרות
נשלח ב-11/11/2003 10:57
כמה טוב להיות צעיר, תמים, ולהשאיר לאמא ואבא לעשות סדר בבית.
וטוב שיש אחות גדולה שיודעת להיות מסודרת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-11/11/2003 15:45
אז מה היה לנו?
אבא קורא עיתון, (בחזור מבית הכנסת כמובן, לא בהלוך), ואמא 'סופר-וומן' שהכל על הראש שלה.
נזכרתי בשיר ילדים ישן מתוך קלטת של ציפי איגל: "אמא, איך את מסתדרת?"
התבהרות,
הכותרת היא 'וכולם מקבלים'.
כולם יורשים את חפציהם ובגדיהם מאחים גדולים ומשכנים. וכולם גם מאבדים ולא מוצאים.
יש קשר?
נשלח ב-12/11/2003 09:34
לא תמיד אני יורד לסוף דעת המשורר
האם יש כאן רעיון אחד? או שכמה רעיונות?
הרעיון שבלט לעיני היה כמובן החלוקה "השווה" של המטלות
אבא שכחו להזכיר לומד בכולל למצוינים כבר 15 שנה. לא?
אולי מישהו מרמז שהבן רואה באביו אחלה מודל
