השטריימל של יעקב אבינו

לא יודע אם מערכת לגמרי קונסיסטנטית , אבל ברור שבכל דור לומדים ומבינים את התורה קצת אחרת , בעיני זה חלק מהותי ממשמעות המושג תורה שבע"פ . (ובעצם לא רק)

האם אנו מסוגלים ללמוד משהו ללא הנחות מוקדמות?

כל מה שאפשר לעשות הוא
א. לפתח מודעות להנחות המוקדמות שלנו.
ב. להשתדל למעט בהן ככל האפשר.
ג. לנטרל הנחות מוקדמות שאין להן ביסוס היסטורי או טקסטואלי.
ד. לבחון כל העת את הנחות היסוד לאור מידע מתחדש.

בנוגע לשאלה על הנחות היסוד הקבליות והפילוסופיות לדברי חז"ל, יש להעיר כי הפירוש הפילוסופי של הרמב"ם - להבדיל מהביאורים הרציונליים והפסיכולוגיים שלו - הוא ודאי כפיה של פרשנות על טקסט.
לעומת זאת, לא ברור באיזו מידה התפיסה הקבלית היא פיתוח או הרכבה על דברי חז"ל. ידוע שהיתה לחז"ל תורת סוד. אך כל עוד לא ידוע בדיוק מה טוענים המקובלים, והטקסט שבידינו מחז"ל מועט ביותר, המשימה להפריד בין מה שיתכן לייחס לחז"ל לבין מה שאי אפשר היא קשה ומורכבת.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

צודק, אין דרך להבין את חז"ל אלא בפרספקטיבה שלנו, וכל אחד לפי השקפת עולמו הוא!

ויותר מזה, חז"ל עצמם היו כך, האמוראים הבינו את המשנה בהתאם להשקפת עולמם והידע המדעי שהיה להם, כמו התנאים לפניהם שהינו ופירשו את התורה והמסורות שלהם, כל אחד לפי אופייו ונטיית ליבו.

הריני מקפיץ את האשכול הישן הזה משום שהנושא הנדון בו חשוב עד מאוד.

אם דברי רחל לאה נכונים עולה מכאן שההבדל בין הרפורמים המוצהרים ובין מה שמכונה היהדות הנאמנה אינו אלא בגישה ולאו דוווקא במהות.

יונתן,

הספריות סגורות כעת ואין לי כח לחפש במאגרי המידע. אבל מבדיקה קלה כאן בעצכ"ח מצאתי שיש אשכול שכותרתו 'מדאורייתא אבל לא בתרי"ג' וסביר ששם יש מעט חומר לענייננו.

בכל מקרה, הציטוטים המחכימים שלך אינם עונים על טענתי: פעמים הרבה אנו לומדים סוגיה שיש בה הבחנה בין דבר זה שהוא מן התורה ודבר אחר שהוא רק מדרבנן, ולא תמיד הדברים פשוטים וברורים. האם ניתן לומר שבחלק מהמקרים 'מן התורה' מסמן הלכה קדומה או נוהג רווח, ואילו 'מדרבנן' מסמן הלכה מחודשת?

תוקן על ידי אליעזרט ב- 27/11/2010 20:34:59

יונתן,

אל נא באפך! איני מכליל כתבתי במפורש 'בחלק מהמקרים'.

שוב חזרתי ועיינתי באשכול הנזכר (דאורייתא אבל לא בתרי"ג) ומצאתי שענייננו נידון מעט. אבל הוא לא זכה להתפתח משום שהוא התערבב בצדק או שלא בצדק עם שאלת מניין המצוות. בקיצור שאלה זו מה זה דאורייתא ומה זה דרבנן ראוייה לאשכול נפרד. יונתן, רוצה לפתוח אותו?
 

אליעזר, כתבת: "ולה מכאן שההבדל בין הרפורמים המוצהרים ובין מה שמכונה היהדות הנאמנה אינו אלא בגישה ולאו דוווקא במהות". הייתי מנסח זאת כך: "ההבדל בין אלה לאלה הוא בהצהרה - מה שהאורתודוכסיה עושה מאחורי הקלעים, הרפורמה מצהירה עליו כאחד מעקרונותיה". ואידך פירושא, זיל גמור הכא (אשכולו של מבחן: פני הרפורמה - http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=318803&forum_id=1364), ובאשכולות אחרים. אסב תשומת לבך גם לכמות האנרגיה שמושקעת בתירוצים השונים והמשונים לבעיה המוצגת בראש האשכול. היינו, כמה אפולוגטיקה וכמה ניפנופי-בהונות צריך, בשביל להסביר שלמרות השינויים הכבירים בטיעונים, בפרשנות, בעקרונות וכו', מדובר למעשה בהמשכיות. ומעתה, כאשר אתה משתמש בביטוי "היהדות הנאמנה", נא הסבר את המושג. מדבריך שלך עולה, שלא ברור למה נתונה הנאמנות הזו...

יונתן,

אני מעוניין לדון בעיקרון, ולאו דווקא בסגיה כזו או אחרת. 

השכן,

נדמה לי ששוררת בינינו הסכמה רחבה. עכשיו אם כבר הזכרת תירוצים הבה ונעשה מעין מרתון תירוצים. אני אביא 'תירוץ' אחד, ולאחר מכן תביא אתה 'תירוץ' אחר. עשינו עסק? 

והרי תירוץ אחד החביב עליי עד מאוד: 'אין היובל נוהג'. ירוחם ידידנו תירץ ברוח זו שאלה אחרת שהעליתי לפניו באשכול אחר: מדוע בוטל בימינו החג היפה של ט"ו באב שבנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים... אומר ירוחם שבזמן חז"ל בבבל אולי לא היו לחכמים כרמים, ושפתיים יישק.

תוקן על ידי אליעזרט ב- 27/11/2010 20:59:58

איני יודע. בעוונותי ראיתי בנות ישראל חולות, אלא שלא בכרמים. ודומני, שהרבה ט"ו באב היו באותה שנה.

זכר למנהג המחול בכרמים הוא המנהג לחולל במקום בו יש יין ושאר משקים, ודוק.

_________________