|
|
| נשלח ב-29/11/2010 00:35 |
 |
| |
רדף
לדעתי אתה מציג כאן עמדה מדענית מאד נאיבית. העובדה שיש מדעים כמו פיזיקה או ביולוגיה אינה אומרת שכל דבר שמתחזה למדע בסממנים חיצוניים כמו שימוש בשפה טכנית וסטטיסטיקה הופך לאמת אובייקטיבית שיש להתייחס אליו כאל מדע. ישנן שאלות שהן חוץ לתחומו של המדע . שאלות כגון תכליתו של העולם , קיומו של הא-ל וגם האם קבוצה פלונית חכמה יפה או נחמדה יותר מקבוצה פלמונית.
היה כאן מישהו בשם אור הלבנה שטען כנגד ההשקפה שלימוד התורה מחדד את המוח , כי לא יכול להיות שהאדם ישפר את היכולת האינטלקטואלית שלו על ידי אימון ותרגול. משציינתי בפניו את העובדה שרואים שאנשים שטובים בתחום אחד נוטים להיות טובים בעוד תחומים , טען שזה בגלל הביולוגיה ולא בגלל שחידדו את המוח בתחומים אחרים . ומנין לו שזה בגלל הביולוגיה ? כי בדמיונו הדל , זהו הדבר היחיד שהוא יכול לייחס לו הבדלים בין בני אדם.
הדבר דומה למי שיטען שהדבר היחיד שמבדיל בין מדינות שונות הוא משאביהם הטבעיים ולכן הבדלי העושר ביניהם צריכים להיות מוסברים בדרך זו , תוך התעלמות מהיסטוריה, הקונפליקטים התפתחות המוסדות החברתיים , המסורות והמנהגים שיצרו את כל מה שהופך את העם לעם.
מדובר בדברים שאין להם שיעור, אף אחד אינו יכול לעמוד על יכולת האדם , אף אחד אינו יודע מה יכול לגרום לכך שהיא תתבטא , באיזה דרך היא תתבטא ומתי היא תתבטא . אדם שבא וטוען שלמדינה פלונית אף פעם לא יהיה תעשיה פלונית כי היא נעדרת משאב פלוני הוא שרלטן , כי לא המשאבים קובעים אלא התהליכים והסדרים שהחברה מגבשת לה בתהליך התפתחותה . כך גם אדם הטוען שבאוכלוסיה פלונית אנשים לעולם לא יהיו מוצלחים בתחום פלוני בגלל ציון שקיבלו במדידה פלונית הוא שרלטן.
ההתאמה בין כישורים ונתונים טבעיים לבין היכולות בפועל הוא עניין נעלם מכל נעלם , כי יש כל כך הרבה דרכים שונות ואסטרטגיות לפתרון בעיה . האדם אינו ממצה אחוז קטן מהפוטנציאל שבו , וכל תהליך התפתחותו אינו אלא מציאת איסטרטגיות לניצול יותר טוב של משאביו הטבעיים , זה בדיוק כמו בכלכלה . יכול להיות שחברה מסויימת נמצאת היום במצב מסויים , אבל בהינתן המוטיבציה הנכונה והתנאים הנכונים היא תוכל לזנק ולהקדים את כל האחרים. האם מישהו יכול לשחק עם זה ולדעת מה הדבר שיביא לכך? לפעמים כן ולפעמים לא . אבל אנשים המביעים עמדות פסימיסטיות בשם האובייקטיביות המדעית כביכול , הינם שרלטנים ותו לא.
החשיבה המדענית לא נוצרה אתמול , במאה ה-18 כבר חשבו אנשים שאפשר ליישם את שיטות המדע הניוטוני על בני אדם ועל חברות . בינתיים לא דווח על הצלחה יתירה בתחום.
ואיני אומר בזה שלא יכול להיות באופן עקרוני שיימצאו תכונות יציבות שניתן למדוד אותם ולאפיין באמצעותם אוכלוסיות שונות. אבל ההתאמה בין תכונות מדידות אלה לבין מושגים כמו חכמה יופי ותכונות אופי הוא לא עניין של מה בכך . משום מה, בעלי גישה מדענית לא חושבים שהם צריכים לעצור ולבדוק האם יש בסיס לזיהויים שהם עורכים.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 00:47 |
|
| |
אפשר להתווכח על תקפותם של המחקרים השונים העוסקים בהשפעת הגנים על האיטלגנציה אבל להשווות אנשים למדינות זו השוואה מופרכת מיסודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 00:55 |
|
| |
ולהבהיר יש לי ביקורת כזאת לא רק בתחום הפוליטיקל קורקטנס. באשכול שפתחתי על תרגום אונקלוס התייחסתי לספר שנכתב על העקיבות התרגומית של אונקלוס. יש שם הרבה ניתוחים וטענות מעניינות . אבל משום מה הוא מתעקש להפוך את זה לעניין "אובייקטיבי" , והוא שואל שאלת מחקר "מדעית", האם תרגומו של אונקלוס הוא עקיב? ולשם כך הוא משתמש במדגם מייצג כדי לבדוק את הטענה.
בעיני מדובר בקישוט מגוחך שאינו מוסיף כלום. יש תחומים שבהם לא צריך להיות אובייקטיבי ומדעי ויש קריטריונים אחרים על פיהם שופטים אם מישהו מדבר לעניין. אבל גם כאשר מישהו מדבר לעניין ומעלה סברות מעניינות , אין זה הופך להיות מדע אובייקטיבי ואין זה יוצא מכלל דעה . יש מקום לדעות , אבל צריך להבחין בין דעה למדע.
כל דבר שנאמר על חמדנות של יהודים ועל נחיתותם האינטלקטואלית של שחורים וכיוצא בזה סטיריאוטיפים , לא יצא לעולם מכלל דעה ולא יהפוך למדע אובייקטיבי . ולא יועילו כל השימושים המופרכים בסטטיסטיקה כדי לשנות זאת. הדוגמאטיות היא ההתעקשות שאפשר להפוך כל דבר לאובייקטיבי.
כאשר מדברים על דעות , יש גם כללים ונימוסים ויש מקום לנזוף במי שמביע דעה בכוונה להשפיל/לפגוע או לזלזל.
אבל בנוסף על העניין הזה יש את העובדה שאי אפשר להכיל את רוח האדם. תוקפם של דעות על אופיים של בני אדם הוא פחות לאין שיעור ולאין ערוך מאשר תוקפם לגבי שיטתו של אונקלוס.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 00:56 |
|
| |
צענע
למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 01:09 |
|
| |
פשוט מפני שאת מוח האדם אי אפשר להשוות לשום דבר דומם ואכמ"ל..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 01:54 |
|
| |
מה זאת אומרת ? בטח אפשר להשוות אם יש דמיון רלוונטי .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 08:09 |
|
| |
צענע
האם קראת את ספרו של פינקר, המוח החלק?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 09:11 |
|
| |
לא קראתי את ספרו.
אודה לך אם תפרט מה הקשר של ספרו לכאן.
לידעיה
אין שום דמיון רלוונטי.
לפי הבנתי מדבריך(ותקן אותי אם אני טועה) אתה משווה את המשאבים הטבעיים של מדינה למוח האדם רק בגלל שגם הוא משאב טבעי. אם אתה מסכים לדברי עד עכשו נוכל להמשיך מכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 11:31 |
|
| |
צענע
ראי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 11:40 |
|
| |
צענע
ההשוואה שלי היא שאין התאמה בין המשאבים הנתונים לבין התוצאה הסופית , כי היצירתיות האנושית מסוגלת להמציא תחבולות כדי להתגבר על קשיים. אי אפשר לנבא מה עם ומדינה מסוגלים להשיג , אם יודעים רק את משאביהם הטבעיים , כי אי אפשר לדעת מה יתווסף על ידי גורם היצירתיות.
באותו אופן בדיוק אי אפשר על סמך ידיעת נתוניו הגולמיים (=הביולוגיים , בהנחה הלא ברורה בכלל ואפשר בכלל למדוד דברים כאלה) של אדם , לדעת לאיזה הישגים הוא מסוגל להגיע , יכול להיות שאדם תהיינה לו חולשות טבעיות מסויימות שעשויים להפריע לו להשתמש באינטקלט לצרכים מסויימים , אבל התפתחותו במהלך חייו עשויים להביא לכך שהוא ימציא לו תהליכים מנטליים שיאפשרו לפצות על החיסרון שלו על ידי הבאה לביטוי של יתרונות שיש לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 12:12 |
|
| |
לידעיה,
העלית כמה נושאים ואני אשתדל לטפל בהם אחד לאחד -- בהתחלה על ידי כמה הערות עקרוניות ואח"כ ע"י התייחסות ישירה לדבריך.
1) נקודה אחת שאתה מעלה, אם הבנתי נכון, היא שלא ניתן להעמיד תכונות "עמומות" כמו חכמה או יופי על מאפיינים כמיתים.
אוקיי - זו נקודה שלצורך העניין אני מוכן לקבל אותה.
[אם כי כמובן ניתן עדיין לשאול -- "כתוצאה ממה אנו תופסים אדם מסויים כחכם או דבר מה כיפה?" ומאחר שאנו - כמו כל הדברים - מורכבים מיישים שמאפייניהם כמיתים, הרי שבאופן עקרוני - אם לא טכנית - לכאורה לא אמורה להיות בעיה לכמת גם יופי וחכמה.. אבל אני אעזוב את הכיוון הזה כי השאלה הזאת איננה עקרונית לדיונינו בכלל]
אז במקום לדבר על "חכמה" בסתם, ניתן לדבר על IQ, למשל.
ידוע שיש קוראלציה [סטאטיסטית כמובן] בין ה-IQ - שהוא, כמובן, כשמו כן הוא - כמית -- לכל מיני מאפיינים כמיתים אחרים -- גודל קליפת המוח מחד ומאידך מידת ההצלחה במבחני בגרות וכמות הכסף בחשבון הבנק.
עכשיו -- שים לב שמאפיינים כמיתים אלה [במיוחד השניים האחרונים] אלו דווקא מאפיינים שפעילי זכויות האדם אוהבים לנפנף בהם כדי "להוכיח" שיש אפליה נגד כל מיני קבוצות.
2) נקודה אחרת שאתה מעלה היא שאולי כל התחום הזה לא מפותח דיו כדי לקבוע מה מורש ומה נרכש וכן הלאה.
אולי.
אבל אז:
א) כדאי לעודד מחקר בתחום הזה ולא לדכא אותו, הלא כן?
או שכוונתך להגיד שאפריורי לא ייתכן מחקר פורה בתחום הזה? אם כן, אשאל: וזאת מדוע? הנחה אפריורית כזאת היא היא דוגמאטיות.. נחיה ונראה מה יצליחו לעשות.
[חוששני שמאחורי ההנחה האפריורית הזאת מסתתרת הנחה מטאפיזית שמין האדם הוא משהו ראדיקאלית שונה מכל שאר העולם.
אולי זה כך. ואולי לא.
אם יצליחו לפענח את הקונקטום, למשל, אמנם ההנחה המטאפיזית הזאת לא תופרך, כמובן, כמו ששום הנחה מטאפיזית לעולם איננה מופרכת, אבל היא תאבד הרבה מהנפקא מינות שלה - כלומר, מהאינפורמאטיביות האמפירית והפראגמאטית שלה.]
ב) אם בלתי אפשרי לדעת אם החוכמה מורשת או נרכשת [או עד כמה..] -- אז הבה לא נניח כלום בתחום הזה ונשאיר אותו בסימן שאלה.
הבעיה היא שהרבה מן המדיניות של ארצות המערב - הן באשר למיעוטים שבקרבן והן באשר לאומות אחרות - מתבססת על ההנחה שהפוטנציאל של כל האנשים שווה.
וכשמישהו מעז לפקפק בכך -- אז ברמה האינטלקטואלית, ישר תוקפים אותו ואומרים לו שזה "לא מדעי" או "לא אובייקטיבי" לטעון אחרת [כאילו מה שהם טוענים זה מדעי] -- וברמה האישית רודפים את אותם ספקנים: משמיצים אותם בתקשורת ומפטרים אותם ממקומות עבודותיהם וכן הלאה.
ואני מדגיש -- מדובר לא רק על אלו העומדים על כך שהפוטנציאל נקבע גנטית -- לא אף על ספקנים - כאלו שמעיזים לפקפק בשוויון הפוטנציאלים.
אז מי פה המטאפיזיקאי? או לחילופין, מי פה המדעניסט? מי פה הדוגמאטיקן?
מי שטוען שתוקף שכולם יכולים לעשות הכל או מי שמפקפק בכך?
[ועוד שאלה: מה יותר סביר? האם ההנחה שכולם יכולים לעשות הכל או היפכה? הרי בתכונות גופניות "רגילות" ידוע שאין זה כך: כמה כדורסלנים לבנים המצליחים ברמה עולמית יש? וכמה אצנים? למה שם אף אחד לא מתלונן על אפליה כנגד לבנים? זה פשוט -- כי ברור שהשחורים פשוט יותר טובים בתחומים אלו!
מעטים יפקפקו שלפחות יש קשר בין רמת פיתוח האיבר הזה, המוח, לבין האינטלגנציה (איך שלא נגדיר אותה). ומעטים יפקפקו שלפחות חלק מתכונות המוח הן מורשות.
ארגו...]
רדף
_________________
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 29/11/2010 12:16:37
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 12:25 |
|
| |
| ידעיהבדרשי כתב: |  | רדף
לדעתי אתה מציג כאן עמדה מדענית מאד נאיבית. העובדה שיש מדעים כמו פיזיקה או ביולוגיה אינה אומרת שכל דבר שמתחזה למדע בסממנים חיצוניים כמו שימוש בשפה טכנית וסטטיסטיקה הופך לאמת אובייקטיבית שיש להתייחס אליו כאל מדע.
איפה ראית שאני טוען דבר כזה?
ישנן שאלות שהן חוץ לתחומו של המדע . שאלות כגון תכליתו של העולם , קיומו של הא-ל וגם האם קבוצה פלונית חכמה יפה או נחמדה יותר מקבוצה פלמונית.
לגבי תכלית העולם וקיום האל - מילא. אבל לגבי חוכמה ויופי - האם אתה מניח זאת אפריורי או כעובדה שבדיעבד? כלומר, האם על סמך כל מיני שיקולים אפריוריים אתה מנבא שלא יצליחו לפענח מה במוח גורם להצלחה במבחני IQ או תחת אלו תנאים אנו תופסים דבר מה כיפה או איש כלשהו כחכם?
הרי זה דומה להגל שקבע את מספר כוכבי הלכת על פי שיקולים אפריוריים...
היה כאן מישהו בשם אור הלבנה שטען כנגד ההשקפה שלימוד התורה מחדד את המוח , כי לא יכול להיות שהאדם ישפר את היכולת האינטלקטואלית שלו על ידי אימון ותרגול. משציינתי בפניו את העובדה שרואים שאנשים שטובים בתחום אחד נוטים להיות טובים בעוד תחומים , טען שזה בגלל הביולוגיה ולא בגלל שחידדו את המוח בתחומים אחרים . ומנין לו שזה בגלל הביולוגיה ? כי בדמיונו הדל , זהו הדבר היחיד שהוא יכול לייחס לו הבדלים בין בני אדם.
זה דחליל שהוא לא אני..
הדבר דומה למי שיטען שהדבר היחיד שמבדיל בין מדינות שונות הוא משאביהם הטבעיים ולכן הבדלי העושר ביניהם צריכים להיות מוסברים בדרך זו , תוך התעלמות מהיסטוריה, הקונפליקטים התפתחות המוסדות החברתיים , המסורות והמנהגים שיצרו את כל מה שהופך את העם לעם.
שוב - זה לא אני.
מדובר בדברים שאין להם שיעור, אף אחד אינו יכול לעמוד על יכולת האדם, אף אחד אינו יודע מה יכול לגרום לכך שהיא תתבטא , באיזה דרך היא תתבטא ומתי היא תתבטא .
רק לא יכול או גם לא יוכל אף פעם? האם לא ראוי לעודד מחקר בתחומים אלו במקום לדכא אותו?
אדם שבא וטוען שלמדינה פלונית אף פעם לא יהיה תעשיה פלונית כי היא נעדרת משאב פלוני הוא שרלטן , כי לא המשאבים קובעים [לא רק המשאבים קובעים, רצונך לומר?] אלא התהליכים והסדרים שהחברה מגבשת לה בתהליך התפתחותה [וגם לא רק הם, כמובן] . כך גם אדם הטוען שבאוכלוסיה פלונית אנשים לעולם לא יהיו מוצלחים בתחום פלוני בגלל ציון שקיבלו במדידה פלונית הוא שרלטן.
אולי היום מי שטוען כאן הוא שרלטן -- אבל מי יודע לאן המדע יתפתח?
ההתאמה בין כישורים ונתונים טבעיים לבין היכולות בפועל הוא עניין נעלם מכל נעלם , כי יש כל כך הרבה דרכים שונות ואסטרטגיות לפתרון בעיה . האדם אינו ממצה אחוז קטן מהפוטנציאל שבו , וכל תהליך התפתחותו אינו אלא מציאת איסטרטגיות לניצול יותר טוב של משאביו הטבעיים , זה בדיוק כמו בכלכלה . יכול להיות שחברה מסויימת נמצאת היום במצב מסויים , אבל בהינתן המוטיבציה הנכונה והתנאים הנכונים היא תוכל לזנק ולהקדים את כל האחרים. האם מישהו יכול לשחק עם זה ולדעת מה הדבר שיביא לכך? לפעמים כן ולפעמים לא . אבל אנשים המביעים עמדות פסימיסטיות בשם האובייקטיביות המדעית כביכול , הינם שרלטנים ותו לא.
ומה על אלו שמביעים דעות אופטימיסטיות?
ומה על אלו שמביעים דעות ספקניות?
החשיבה המדענית לא נוצרה אתמול , במאה ה-18 כבר חשבו אנשים שאפשר ליישם את שיטות המדע הניוטוני על בני אדם ועל חברות . בינתיים לא דווח על הצלחה יתירה בתחום.
נכון. וגם לא בימינו. אבל מי יודע.
אביהם של האחים ראייט היה כומר שבאחת מדרשותיו אמר שכל הנסיונות של בני האדם לעוף כשלו כי התעופה שמורה למלאכים...
ואיני אומר בזה שלא יכול להיות באופן עקרוני שיימצאו תכונות יציבות שניתן למדוד אותם ולאפיין באמצעותם אוכלוסיות שונות. אבל ההתאמה בין תכונות מדידות אלה לבין מושגים כמו חכמה יופי ותכונות אופי הוא לא עניין של מה בכך . משום מה, בעלי גישה מדענית לא חושבים שהם צריכים לעצור ולבדוק האם יש בסיס לזיהויים שהם עורכים. |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 12:27 |
|
| |
רדף
אמרתי משהו פשוט מאד. הרעיון של הבנה "מדעית" של האדם , הינו רעיון עוועים , אשליה שמקורו בימים נאיביים . זהו דבר בלתי קיים וכדאי להפנים זאת.
הבעיה בכל דבריך הוא שאתה מתייחס לטענות גורפות כמו "הפוטנציאל של כל בני האדם שווה" , "הכל נרכש" , "כולם יכולים לעשות הכל". ברור שמדובר בשטויות ולא צריך שום הבנה "מדעית" כדי לדעת זאת. כל אחד יכול להגיד לך שיש הבדלים בין בני אדם וכן שההבדלים האלה נקבעים באופן חלקי על ידי גנטיקה ובאופן חלקי נרכשים . זה בערך כמו לא לומר כלום , כמו לומר שהכל בנוי מאטומים או שמחשבים פועלים על ידי מניפולציות על ביטים של מידע. אין סיבה בכלל להתפלסף אודות דברים גורפים וכוללניים , אין שום דבר בעל ערך שניתן להגיד על זה. אתה מתפלמס עם דחלילים .
מאידך , לפעמים יש שאלות מעשיות , שאלות של מדיניות ואז צריך להעלות טיעונים ספציפיים לנושא. לפעמים, לעתים רחוקות מאד , ניתן לצמצם שאלה כלשהי לכדי שאלה טכנית מדידה שניתן לבדוק אותה . בדרך כלל זה לא כך. כאשר מדובר בשאלות יותר כוללות של השקפת עולם שמרנית לעומת פרוגרסיבית , כל מי שיאמר לך שהשקפתו מבוססת על מדע אובייקטיבי הוא שרלטן. חד וחלק.
השקפות עולם הינן דעות , ערכים , שיפוטים , לא מדע . רק אנשים צרי אופק באופן מיוחד חושבים שמדע מסוגל להכריע בשאלות שכאלה.
תוקן על ידי ידעיהבדרשי ב- 29/11/2010 12:29:19
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 12:41 |
|
| |
ידעיהבדרשי"]ולהבהיר יש לי ביקורת כזאת לא רק בתחום הפוליטיקל קורקטנס. באשכול שפתחתי על תרגום אונקלוס התייחסתי לספר שנכתב על העקיבות התרגומית של אונקלוס. יש שם הרבה ניתוחים וטענות מעניינות . אבל משום מה הוא מתעקש להפוך את זה לעניין "אובייקטיבי" , והוא שואל שאלת מחקר "מדעית", האם תרגומו של אונקלוס הוא עקיב? ולשם כך הוא משתמש במדגם מייצג כדי לבדוק את הטענה. בעיני מדובר בקישוט מגוחך שאינו מוסיף כלום. אולי - צריך לבדוק כל מקרה לגופו. לעתים מדובר על לא יותר מאשר "מדעניזם" שסתם מסבך את התמונה ולעתים מתגלים דברים מעניינים מאד. [למשל - ראה כאן: ]האם אפריורי אתה רוצה להגיד שלא ייתכן באופן עקרוני שום כימות של עניינים כאלה? וזאת למה?יש תחומים שבהם לא צריך להיות אובייקטיבי ומדעי ויש קריטריונים אחרים על פיהם שופטים אם מישהו מדבר לעניין. על סמך איזה קריטריון אתה מבחין בין תחום לתחום? - לאמור: בתחום זה ייתכן מדע אובייקטיבי ובתחום זה לא.
למשל, קאנט חשב שלא תיתכן ביולוגיה לא טלאולוגית -- הוא אמר "לעולם לא יהיה ניוטון של פרחים" (או משהו כזה) -- והנה, הביולוגיה התפתחה פלאים מאז ימיו ועוד היד נטוייה...
אבל גם כאשר מישהו מדבר לעניין ומעלה סברות מעניינות , אין זה הופך להיות מדע אובייקטיבי ואין זה יוצא מכלל דעה . יש מקום לדעות , אבל צריך להבחין בין דעה למדע. זה נכון. אגב, ההבחנה החשובה פה היא בין דבר מה כמית לבין דבר מה איכותי גרידא - לא בין אובייקטיבי לסובייקטיבי [שהיא הבחנה שנעשה בה הרבה פעמים שימוש יתר ושימוש לרעה, לטעמי הסובייקטיבי :-)]. תכונה מסויימת יכולה להיות בלתי כמיתה ועם זאת אובייקטיבית.
כל דבר שנאמר על חמדנות של יהודים ועל נחיתותם האינטלקטואלית של שחורים וכיוצא בזה סטיריאוטיפים , לא יצא לעולם מכלל דעה ולא יהפוך למדע אובייקטיבי . שוב - אתה עוסק פה בנבואה? מנין לך?ולא יועילו כל השימושים המופרכים בסטטיסטיקה כדי לשנות זאת. הדוגמאטיות היא ההתעקשות שאפשר להפוך כל דבר לאובייקטיבי. נכון שזו דוגמאטיות. אך באותה מידה דוגמאטי להתעקש שדברים מסויימים לעולם לא יהפכו למושא מדעי.
הדרך הישרה אינטלקטואלית היא דרך האמצע: לנסות ולראות מה קורה.. כאשר מדברים על דעות , יש גם כללים ונימוסים ויש מקום לנזוף במי שמביע דעה בכוונה להשפיל/לפגוע או לזלזל. זה נכון. אבל גם לנימוס יש גבול. יש דברים שלא יפה להגיד בשיחת שולחן, אבל חלילה משיקולים כאלה של נימוס להמנע מלחקור אפסקטים של העולם [זה אגב מה שנטען על הסקסולוגיה בראשיתה - שלא יפה להתעסק בדברים כאלה] או לקבוע מדיניות הרת גורל או אפילו לקבל החלטות אישיות חשובות -- כמו בדוגמא של חתונה שהבאתי [שמישהו מתחתן רק כי לא נעים לו לזרוק בחורה] - או בכל נוגע לגיבוש השקפת עולם [השקפת עולם אמורה להיות אמיתית, לא "יפה כתב: | |
אבל בנוסף על העניין הזה יש את העובדה שאי אפשר להכיל את רוח האדם. תוקפם של דעות על אופיים של בני אדם הוא פחות לאין שיעור ולאין ערוך מאשר תוקפם לגבי שיטתו של אונקלוס.
טוב - אם נגדיר בצורה מספיק עמומה את "להכיל" ואת "רוח האדם" - אז אולי. אבל אז אמירה זו תהיה חפה מכל ערך אינפורמאטיבי או פראגמאטי.
|
|
_________________
|
|
|
|
|
