|
|
| נשלח ב-27/11/2007 09:40 |
 |
| |
בעוד שסיפורו ל רבי נחמן דן ביחס של שני טיפוסים למלך,או בקיצור נושא האמונה של החכם והתם.הרי שהבחילה של סרטר מדבר על המוסר החברתי והמוסכמות האנושיות במארג החברתי,ולא מדבר כלום על הנושא האמונתי .לחבר את "הבחילה" לסוגיה של אמונת הבורא בעיני התם והחכם זו אכן מלאכת מחשבת של אומנות ההברגה האמנותית.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 10:57 |
|
| |
קוגיטו ,
מסכים עם הערתך . כאשר מסרתי פעם שעור על המעשה בחכם ובתם , העדפתי לערוך לו כהשוואה את "מחכים לגודו" של סמואל בקט .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 11:30 |
|
| |
ספרן ,קראתי לפני שנים רבות מידי,וגם אז לא הבנתי אותו טוב חוץ מתחושת ה"תוחלת ממושכה מכלה...כל לב" ששזור בסיפור ,ואינו תחת ידי- : ) ,ואדרבה פרט בבקשה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 12:10 |
|
| |
השיעור נמסר לציבור חילוני לפני זמן רב . השומעים מצאו עניין בהשוואה המפרה , אך פרטיה אינם רעננים עוד לשם הבאתם מחדש במסגרת זו .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2007 09:18 |
|
| |
משלי ב 1-5: בְּנִי, אִם-תִּקַּח אֲמָרָי; וּמִצְוֹתַי, תִּצְפֹּן אִתָּךְ. לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ;
תַּטֶּה לִבְּךָ, לַתְּבוּנָה .
כִּי
אִם לַבִּינָה תִקְרָא; לַתְּבוּנָה, תִּתֵּן קוֹלֶךָ.
אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף; וְכַמַּטְמוֹנִים
תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז--תָּבִין, יִרְאַת ה'; וְדַעַת
אֱלֹהִים תִּמְצָא ."
לפי זה, נראה שהתבונה דווקא מסייעת לאדם להגיע ליראת ה'.
לכאורה זה הפוך משיטתו של ר' נחמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2007 21:38 |
|
| |
מצד שני, לנוכח ההסטוריה של שלמה המלך, אפשר דווקא להבין את ר' נחמן: עם כל חכמתו ותבונתו, ועם כל הפסוקים שכתב כנגד פיתויי הנשים הנכריות (ראו בספר משלי פרקים ב, ה, ו, ז ועוד הרבה), הוא נפל בפח והנשים הנכריות הטו את לבבו...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2007 22:24 |
|
| |
הראי"ה באותו עניין:
כח האמונה צריך שיהיה שלם כ"כ כאילו אין לו שום אפשריות של מחקר,ולעומת זה צריך שיהיה כח החכמה כ"כ מעולה ומזורז כמו לא היה כלל כח של אמונה בנפש.
'אדם ובהמה-ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 12:16 |
|
| |
תירץ לי פעם ברסלבר אחד שהחכמה והתבונה ששלמה המלך התכוון זו חכמת התם לדעת איך לרסן את שאיפת החקרנות ההורסת את האמונה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 21:22 |
|
| |
איך אפשר להאמין אם לא חוקרים במה שמאמינים?
האם יהודי שמאמין בישו בודה. קומוניזם. צריך גם לרסן את שאיפת החקרנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 21:43 |
|
| |
אראל
שלמה המלך לא אומר שחובה על האדם לחקור. מחקר פירושו שאילת שאלות ונסיונות לענות עליהם. לעומת זאת שלמה ממליץ להקשיב לחכמה - הוא לא ממליץ לכל אחד לשאול שאלות, אלא להשתמש בידע ובחכמה שכן יש לו ושכן בהישג ידו, הרי גם שלמה מודה ש"תחילת חכמה יראת ה'" ולא להיפך. גם שלמה אומר "אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע".
אמנם שלמה לא אוסר לשאול שאלות, ואנו רואים בקהלת שהוא עצמו שאל הרבה מאוד שאלות, אבל הוא מסכם גם שם ש - "את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".
ר' נחמן אמנם ממליץ לכולם לא לשאול שאלות. אבל מה יעשה מי שכבר שואל אותם? אינני יודע מה ר' נחמן היה אומר לו. אולי פשוט לא היה לו עצה בשביל אדם כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 22:31 |
|
| |
אני לא בקי בכתבי ר' נחמן אבל אהבתי את סיפוריו, יש לי את הרושם שר' נחמן שאף מאוד להיות בעל אמונה תמימה ולא הצליח (אולי וריאצייה של תסביך נפוץ אצל אינטלקטואלים שרוצים מאוד להתחבר לעם).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 22:46 |
|
| |
סנשו , יתכן מאד שר' נחמן התייסר עם סוג של ספקות , אבל הוא בודאי לא היה אינטלקטואל או משכיל שניסה להיות משהו אחר, הוא לא היה פילוסוף והעמדה הדתית המסורתית היתה פחות או יותר כל מה שהוא הכיר וכל מה שיכול היה לבוא בחשבון מבחינתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2007 22:58 |
|
| |
אני לא מתעקש על מה שכתבתי בסוגריים, זה פשוט האסוציאציה שעוררה אצלי.
|
|
|
|
|
