מעשה מחכם ומתם / רבי נחמן מברסלב

א. תתחיל מהתחלה ולא מהאמצע, ב. תגיע לסוף:

"בני אם תקח אמרי ומצוותי תצפון אתך" - זו האמונה בדברי חכמים

ומה משמעות האמונה הזאת - "להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה"

במילים אחרות - "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך"

אבל אל תחשוב שדי בשמיעה בעלמא, אלא צריך לחשוב טוב כדי להבין את הדברים - "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" - וכתב בביאור הגר"א שלבקש זה על אבידה ולחפש זה על דבר טמון וביאר שמיירי על חיפוש תורה ומצוות - עכ"פ זה לחפש את התורה והמצוות עצמם ולא לבדוק עוד אפשרויות.

"אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא"

..."מגן להולכי תֹם" הולכי תום ולא חוקרים

הואיל והגענו לכאן אחזור על דברי שלהבנתי גם שלמה שאל שאלות והוא לא אסר על שאילת שאלות, רק לימד את מה שכן היה יכול ללמד לכולם.

וגם כתוב באגדה על המשיח שהוא עתיד לחקור ולחפש כעכו"ם וגם אברהם אבינו עשה זאת, ו"מי אנו" שנהרהר אחר דרכיהם.

תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 06/12/2007 22:25:10

"אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" - הפסוק לא מדבר על תורה ומצוות אלא על התבונה (שנזכרה בפסוק קודם "לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך"). "תבונה", לפי כל המפרשים, היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות, והחכם מלמד את תלמידיו לפתח כישרון זה בהעמקה רבה, כלומר, לחשוב באופן עצמאי ולא רק לשמוע.

אכן, התנאי המקדים לכך הוא "להקשיב לחכמה אזנך", כלומר, קודם כל יש להקשיב לחכמתם של אחרים, ורק אחר-כך לחשוב באופן עצמאי. ועדיין, זה שונה מהגישה של ברסלב, השוללת לחלוטין את המחשבה העצמאית.

אמנם תבונה היא לחשוב ולהסיק מסקנות באופן עצמאי, אבל - לחשוב על מה - האם לחשוב על מה שבא לך או על מה שאמרו לך? 

בביאור הגר"א כתוב:

"כי אם לבינה תקרא -...לכן על ידי קריאה יבין הדבר מתוך הדבר של החכמה....
לתבונה תתן קולך - כי כמו שיש תבונה בחכמה כנזכר לעיל, דהיינו להבין החכמה על בוריה כלומר איך תלויה זו הבינה בזה הדקדוק של החכמה כמו 'ומן הצאן' למעט את הנוגח - מן הו"ו יתירה. זה המיעוט הוא נקרא "בינה" והיא נכללת בחכמה ו"תבונה" היא לידע מפני מה הו"ו יתירה ממעט הנוגח דווקא.....
וזהו אם תבקשנה ככסף היינו לתורה וכמטמונים תחפשנה היינו מצוות..."

כלומר לדעת הגר"א מדובר פה על חשיבה באופן עצמאי - על מה שלמדו אותך ב"חכמה" ולא על "מה שבא לך".