אלוקים עושה סתם כך?

מואדיב ממללא

למה יש צורך מההגשמה הזו, אדם לא יכול להישאר בעמדה שאתם מציגים, שנסתרים דרכי ד'?

מואדיב

יד, מסמל כוח, ואצבע מסמל על קשר וזיהוי מדוייק, כמו טביעות אצבע. אם אנו רואים מהלך מסויים של ד' אנו יכולים להתבטאות בהשאלה שאצבע אלוקים הופיעה לפנינו.

בקיצור, ליד ואצבע יש נמשל, מהו הנמשל לכך שאלוקים הוא טוב, אם באמת אין לנו זיהוי או אמונה על כך שהוא באמת טוב?

כל המו"נ שהבאתם, עד כמה שידוע לי אינו עניין לכאן. לומר על הקל שהוא טוב ומטיב וכיו"ב אין בזה משום הגשמה כלל, ואין שום צורך ראשוני לעוות הכתובים מידי משמעותם.

[אגב, אני בטוח שדוד המלך ראה את ד' כטוב וכ"קרוב ד' לכל אשר יקראוהו באמת", כוונתי לדוד המצוייר לנו בתנ"ך ובתהיליו, ואני מאמין שגם אתם הסכמתם כך בליבכם עד כה, לא כך? טוב זה לא כ"כ ישיר לדיון, נעזוב את זה..]

הביטוי הגשמה אינו מדוייק ואני חוזר בי. יותר מדוייק להשתמש בביטוי 'האנשה'.

הרי ברי לך שכל שימוש בביטוי כמו 'טוב' או 'קרוב' הוא ניסיון להשליך על הא-ל מושג שאנו מכירים אותו באופן שהוא חל על בני אדם, וממילא, ברור שאינו יכול לתאר את הא-ל.

באשר לשאלתך הראשונה: ראשית רוב בני האדם בכל הדורות מתקשים להגיע לרמת חשיבה כזו. בודאי שילד למשל לא יכול להגיע אליה - ולכן דיברה תורה בלשון בני אדם.

כמו כן, אין שום פסול בעיני מלהאמין שהא-ל הוא טוב. ואולם, ברמת חשיבה מסויימת אתה מבין שאליבא דאמת - אתה לא יכול לומר על הא-ל מושג כזה.

ממללא -

כתבת ש...הרי ברי לך שכל שימוש בביטוי כמו 'טוב' או 'קרוב' הוא ניסיון להשליך על הא-ל מושג שאנו מכירים אותו באופן שהוא חל על בני אדם, וממילא, ברור שאינו יכול לתאר את הא-ל.

למה *וממילא, ברור שאינו יכול לתאר את הא-ל*

וכי טוב מתאר דוקא טוב המתגלם דרך בחירת אדם? מכונה לא יכולה להיות טובה תחת אותה ההגדרה של טוב אתמהה?

וכן בסוף הודעתך קבעת כמובן מאליו שאדם אינו יכול לייחס מושגים אנושיים לקל, מניין ומדוע?

מה גורם לך לנקוט שהאל הוא למעלה מהשגתך?

אבל לא זה עיקר העניין. הנושא שוב, הוא אם אנו מכירים את מנגנון ההנהגה של האל, ואם הוא מכוון לפי סיבות ידועות או בלתי ידועות, או שהוא גם יכול להיות מקרי, וכפי ששם האשכול מתאר - האם אלוקים עושה סתם כך.

טוהר,

א. אתחיל דווקא בשאלתך לגבי הנחתי שאין לנו כבני אדם השגה בא-ל. מה גורם לי לחשוב כך? איני יודע, ואולם זו אקסיומה מבחינתי. מעצם העובדה שהא-ל יוצר את המציאות הרי שהוא 'מעבר' לה - וממילא לא ניתן להתייחס אליו בקריטריונים הלקוחים מהמציאות הזו (שאז אתה הופך אותו לחלק ממנה).

דבר זה יסודו בכתובים ('כי לא מחשבותי מחשבותיכם'), אם כי ברור לי שגדולים וטובים ממני בישראל סברו אחרת.

ב. לגבי מושגים - שוב, הרמב"ם בח"א במורה מרחיב בעניין 'שמות משתתפים' - כלומר מושגים שמתייחסים אליהם בהקשרים שונים וברור שיש להם משמעויות שונות.

המושג 'טוב' למשל, מוכר לנו מהמציאות. כלומר, ממני, ממך, משאר בני האדם, אולי גם מנבראים אחרים ובמשמעויות שונות. כל אמירה שלי על הא-ל שהוא 'טוב' היא בעצם השלכה של מושג שמוכר לי בתוך המציאות שלי על מה שמעבר לה, ולכן ברור לי שאינו קולע לאמת.

ברובד מסויים, אין לי ברירה אלא להשתמש בשפה שכוללת שימוש בביטויים כאלו, ואולם ברמה עמוקה יותר, אני מכיר בכך שאין בהם בכדי לשקף את הא-ל.

ג. לכן, ככל ששאלתך מתייחסת להנהגת הא-ל - אינני מסוגל להשיב לך. אני יכול לומר שכאדם הא-ל נתפס בעיני מטבע הדברים כטוב המוחלט, והמשמעות של זה היא שאני מכיר בערך של עבודת הא-ל כערך מחייב, ומשתדל לילך לאורו.

____________________

אגב, לביקורת מעניינת על 'שלילת התארים' הרמב"מית בימינו - ע' בספר 'שתי עגלות וכדור פורח' לר' מיכאל אברהם.

הלה טוען בין היתר שלכל מושג יש 'צורה' שהיא קבועה ו'חמור' משתנה. כלומר, כשאנו טוענים שמשהו 'טוב' - אז יש איזה רובד משותף על כולנו בהבנת המושג, גם אם בפעול כל אחד מאיתנו רואה משהו אחר כטוב. לכן, לטענתו ניתן עדיין לומר על הא-ל שהוא טוב ולא להיכנס לשיתוק טיעונים כלפיו. לפי שיטתו, אכן יש מקום לשאלתך.

טוהר - וטו 0:1

ממללא מוכיח שיש עם מי למלל!

תודה המפקד!

כל ימי חלמתי להיות גדעון רייכר...