אלוקים עושה סתם כך?

דברי מיימוני

ובכן, לפי חלוקה זו, התארים שאנו מייחסים לקב"ה אינם בעלי משמעות במובן הרגיל של המילה. הם אינם אומרים עליו מאומה. הם רק הופכים אותו לדגם מייצג עבור התנהגותנו. הם מראים לנו כיצד מתנהג הקב"ה בטובו וברחמיו, כדי שנלמד כיצד להתנהג בעצמנו. הם מלמדים אותנו על השכר והעונש הצפויים לנו, כדי לחזק אצלנו את הנאמנות לטוב ולאמת.

איך יכול הקל להיות דגם מייצג, אם התארים שמהם אנו למדים אינם אומרים עליו מאומה? כנראה לא הבנתי! אבל אני רוצה להבין.

הרעיון של אסא כשר היה פשוט מאד, עד כדי גאוניות. הוא אמר: כאשר אנו מייחסים לקב"ה תכונה מסויימת, איננו אומרים עליו מאומה. אנו רק באים לשלול ממנו את היפוכה של הטענה.
כך, אם אנו אומרים עליו ית' שהוא רחום וחנון, אנו בעצם אומרים שהוא אינו אכזר. כאשר אנו אומרים ש"רק לך נאה לעבוד", אנו בעצם אומרים ששום דבר בעולם אינו ראוי שיעבדוהו. כאשר אנו אומרים שאדם צריך להיות עבד ה', אנו מתכוונים לומר שאסור לו להיות משועבד, מבחינה ערכית, לשום גורם אחר במציאות.

למה האמירה שה' חנון אינו אומרת על אלוקים מאומה, ושאינו אכזר אמור כן לומר עליו משהוא? אם אין לנו הכרה בדרכי ד' אז שניהם אינם יכולים להיאמר, ואם יש לנו תפיסה, אז גם לומר עליו שהוא חנון זה לגיטימי? שוב איני מבין!

איני יכול להימנע מלטפוח על דבריך בשבח, על הדברים שכתבת על השראת שכינה וכיו"ב, יישר כוח רב לך.

טוהר, אתה עשר

אמר לי פעם מישהו מהפורום: 'אלוהים זה שם המשפחה של כל העולם'. אמירה זו כוללת וחוסכת הרבה!

תודה בוגיעלון

באופן כזה אין לך גומי יותר יעיל מאל, הוא לא יקרע כי כל שתאמר עליו יחסה בצל כנפי אבי המשפחה, שכל שתאמר יהא בן בית אצלו. ואז נוכל גם לעשות ככל העולה על רוחנו, את אשר טהרת טמאתי וגו'

טוהר, אנסה לחדד את מה שנראה לי כטענתך (עלי לציין שהעליתי את הטיעון הזה במקום אחר, ולא זכיתי לתגובה):

למעשה תורת התארים השליליים היא מעין אחיזת עיניים. שהרי, אם נטען שפשר האמירה שהא-ל 'רחום וחנון' נעדרת משמעות פוזיטיבית, וכל משמעה שהאל הוא לא 'לא חנון', אזי -

או שניתן לומר על הא-ל בו זמנית שהוא 'לא חנון' - כששוב אין המשמעות שהוא לא חנון אלא שהוא לא 'לא חנון' (בעברית חנון). כך אמנם נגיע לשלילת תארים עקבית, ואולם לרובנו ככולנו יקשה לומר על הא-ל שהוא 'לא חנון'.

האפשרות השנייה היא לומר על הא-ל שהוא 'חנון' אך לא את הטיעון השני המשמעות של זה, היא בסופו של דבר תיאור פוזיטיבי של הא-ל, גם אם באחזית עיניים עצמית אנו מתכחשים לכך.

שוללי תארים, אייכם?

ממללא,

כמדומני שלפי תורת שלילת התארים אין זה משנה אם אומרים שה' הוא "רחום" או "לא אכזר" משום שבשני המקרים מייחסים לה' תואר: שהוא בעל תכונות אופי.

הסיבה היחידה שמותר לומר שה' הוא רחום, היא משום שחז"ל התירו זאת [וחז"ל התירו מספר קצוב של שבחים ותארים חיוביים שהותר לתאר בהם את ה'] ולהדגשת העניין הרמב"ם בהלכות דעות שינה ממאמר חז"ל המקורי "מה הוא רחום אף אתה היה רחום..." ל "מה הוא נקרא רחום...".


איקה,
לכאורה בכל תורת שלילת התארים של הרמב"ם מובלעת הנחה סמוייה שהא-ל הוא "הוא" ולא "הכל", וכל אחד מהם הוא תואר חיובי. איך נדע איזה מהם להפשיט [כמדומני שזאת כוונתו של טוהר].

רוח,

שים לב להבדל:

מה הוא חנון, או כדברי הרמב"ם " מה הוא *נקרא* חנון,,,,ואידך זיל גמור.

שמתי לב, ונראה לי שגם ציינתי את ההבדל הזה בהודעתי...

תוקן על ידי - רוח_דרומית - 09/12/2003 20:59:15

נו רוח, אם שמת לב אז מה הבעיה? תסביר לי בשפה פשוטה שאני אבין פעם אחת ולתמיד את כוונתך האמיתית.זאת שמסתתרת לה בין השיטין.ואני לא מוצאת אותה.

ממללא ורו"ד
תודה, טענתכם ישירה משלי, ששלילת תיאור היא בעצם הענקת תואר נגדי.


כבוד ההנהלה

אני מבקש למחוק את הודעת איקה הראשונה בעמוד זה, שם היא *קובעת* שאני לא מאמין.
וכיון שלא נראה שזו טענה, אלא הטחה והקנטה, וגם אם נניח שזו טעות, ההאשמה היא חמורה, וכיון שאינה נכונה אני מבקש למוחקה.

תודה

איקה, אם למדת דברייך מתוך אשכולי על התפתחות המונח אלוקים, שם דיברתי על תואר מסויים של ד' ולא על ד' ככלל, וזה מבואר שם מצוין.

סליחה טוהר, פגעתי בך

ואני מצטרפת לבקשתך למחוק את דבריי

טוהר,

יהדות ללא אמונה, זה האידיאל לא?
הייתי מצפה שתראה את דבריה כמחמאה.

היות והציבור רואה היום את ידיעה ואמונה כחטיבה אחת, כלומר שמי שאינו מאמין אינו יודע, לכן התיחסתי לאמרת האומרת שאיני מאמין כאילו גם שללה את ההכרה.

אך מבחינת אמת אתה צודק... הלואי ואמריתך אינה צינית...