|
|
| נשלח ב-17/8/2004 04:22 |
 |
| |
אחרי כל הספרים והספרות עדיין לא מוסבר דבר פשוט, אם כל כך קל לשחזר את התכלת, מדוע לא קם הרמב"ם או הרשב"א או השל"ה או חכם אחר - להמציא את התכלת? כלומר הקושיא מתחילה הרבה לפני הרודזינר? האם הנוצרים רדפו מי שלובש תכלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 07:34 |
|
| |
מסתברא,
בזמנם של הרמב"ם והרשב"א והשל"ה כבר שכחו את זיהוי החלזון, שכחת?
אולי אתה מתכוין להקשות למה לא חקרו הם על נושא החלזון, מי יודע, אולי כן עשו מה שהיה אז בכוחם לעשות.
על אחד מגדולי הראשונים הקושיא כן צריכה להשאל, אבל תשובתה בצידה. הרמב"ן כותב (פ' תצוה) "והתכלת גם היום לא ירום איש את ידו ללבשו חוץ ממלך גוים" (-אגב: רמז שקוף לאיסור של הרומיים על התכלת;וראיה נוספת לתכלת המיורקס), א"כ למה לא עשה השתדלות להשיג וללבוש תכלת? התירוץ: לא ירום איש את ידו... כן הרומיים הם האשמים בדבר...
תורה היא
וללמוד אני צריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 00:34 |
|
| |
בראש האשכול ציין ZACHIZ כי הרבנים שהתירו לשים תכלת בציצית למרות החשש של בל תוסיף, הסתמכו על כך שבעיקרון מותר לשים כל צבע בחוטי הציצית.
ואני רוצה לשאול על זה שאלה - שבעצם היא שאלה כללית על הרבה עניינים - הרי למעשה, כאשר אתה שם את התכלת, אין שום ספק שאינך עושה זאת כדי שצבעי הציצית יהיו מגוונים ויפים (אא"כ אתה אדם בעל אוריינטציה מיוחדת) אלא משום המצווה, וא"כ הדרא קושיא לדוכתא.
וזה שייך להרבה דברים, כי בכל מצוה או חומרא שאנשים עושים בהסתמכם על דעות מסויימות, השאלה עד כמה מותר להם בגלל דעה או סברא מסויימת להוסיף מצווה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 10:57 |
|
| |
מיכה
החלוקה הפורמלית היא בין הוספה פורמלית להוספה שעניינה הוא שלא להוסיף.
כאשר אתה מוסיף על המצוה, משהו שאתה מודע לכך שהוא הוספה על החיוב כפי שהתקבל במסורת, הרי הוספת. אך כאשר אתה מוסיף כדי לקיים את המסורת, אזי אינך נחשב למוסיף.
מכיון שיש לך ספק איך לקיים את המסורת, ואתה מדגיש שאינך מעוניין להוסיף אלא כדי לצאת מן הספק או כדי לעשות מה שאתה יכול למעט את הספק, אזי אינך נחשב מוסיף על המצוה.
אמנם, יש לעיתים שהתחושה היא שבסופו של דבר התורה אמרה 1 ואתה עושה 2.
דוגמא שאכן מאוד צורמת לי, היא מנהג קהילות מסוימות להניח בו זמנית שני זוגות תפילין - רש"י ור"ת. בעיני המתבונן אין לך בל תוסיף גדול מזה - התורה אמרה להניח תפילין ואתה מניח כפול.
אמנם פורמלית, הוא מניח זוג תפילין וזוג קוביות, משום שאינו יודע איזה מהן הוא התפילין, אך כאן זו נראית ממש פיקציה.
בנדוננו לעומת זאת, אדרבה. הלא המצוה נראית בדיוק כפי שהיא אמורה להראות ולא הוסף עליה כלום. אלא שיש חשש שתחת הפריט הרצוי נתתי פריט חלופי, אך לא להוסף נתכוונתי אלא שסברתי שזהו הרצוי או שאולי זהו.
למה שיהיה כאן חשש בל תוסיף?
מבחינה פורמלית, אין בעיה משום שאין כוונה להוסיף. גם מהבחינה המעשית אין בעיה, משום שהמצוה נראית בדיוק כפי שהיא צריכה.
_________________
-------
מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 11:27 |
|
| |
מיכה ומאיר
לא הבנתי מדוע לצבוע את הציצית בתכלת היא בל תוסיף? התורה ציוותה על פתיל תכלת! אי הוספת התכלת, היא בבל תגרעו!?
אולי זה ששם את התכלת מתכוון באמת למצווה של פתיל תכלת??
הכלל של ועשית ככל אשר יורוך- מדוע לא יחול גם על הוראתו של אותו רב שקבע שזו היא המצווה?
האם הוא לא בכלל חכם?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 13:10 |
|
| |
מאיר,
להזכירך, בעידנא לא צריך כוונה עדי לעבור בבל תוסיף.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 15:18 |
|
| |
מיכי
כוונה שלילית פוטרת.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2008 22:20 |
|
| |
ירוחם
שאלת אותי?
גם אני לא הבנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 23:12 |
|
| |
למען יוסר כל ספק ובלבול שהביאו לגילוי אור פנים בתורה שלא כהלכה וגורמים ממש בזמנינו לעקב קבלת פני שכינה מיהודים שבמקום זה טועים והופכים לבליעל
בס"ד
1]לפי הכתוב במסכת כלאים פרק ט' לצבע הארגמן וכל סוג של סגלגל או סגול יש מראית עין שהתורה וחז"ל אוסרים כמראה נגעים על-פי הכתוב בספר ויקרא:ד"ה:"אדמדם ירקרק"
2]לפיכך כל האמור בתוך המאמר אינו בגדר של מצווה בהיתר והוא אסור לצורך שימוש כפתיל תכלת לציצית.
3]לפיכך הינטינה של הרב הרצוג זצ"ל הציע בתור החילזון היא בגדר "פיברוק" וקוריוז היסטורי בלבד.
4]גוון הארגמן הוא בגד מצוות ההקדש לארגמן ואינו מוגדר בתורה כתכלת.
5] התכלת בתורה הוא הכחול כטהרתה של רקיע-כיוון שהכחול הוא המראה היחידי שאינו נאסר כמראה נגעים שהוא אדמדם וירקרק כלשון התורה בספר ויקרא ובמסכת נגעים בסדר טהרות.
6]גם הכוונה של רש"י היא לזוהר של התכלת שהוא ירוק[מס' ברכות בסוף יש גמרא על הבדלה ועל המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל] הוא לא התכלת של המצווה כיוון שהמראה של הירוק הוא בגד הירקרק שאסרה התורה כמראה נגעים שהמראית עין שלו נאסרה על ידי התורה וחז,ל.
7]התכלת מהדיונון הוא אכן כחול אבל חומרי הפריציאניד עלולים להזיק לבריאות[כאמור חז"ל במסכת סוכה דף מ' קבעו שכל מה שמזיק לבריאות אינו בגדר מצווה]. לכן, הוא בגדר "קוריוז"
8]אין תכלת אלא מן החילזון[תוספתא מס' מנחות, וכן, במסכת ציצית] מבחינת ההלכה מדובר רק כאשר ידוע החילזון במסורת, אבל אם החילזון אינו ידוע במסורת יוצא ידי חובת מצוות התכלת בדיעבד גם בחוטי פשתן צבועים בכחול עם קלא אילן בבגד של פשתן או בכל דג הבא מהים כמו הדיונון[עי' בפסקי הרי"ד, כך גם קבע הרבי מבריסק לאדמו"ר מרדז'ין באגרת עין התכלת על-פי הנוסח של ספר נפש הרב מאת הרב הרצל שכטר.ובשו,ת ישועות מלכו קבע שכל מי שלובש תכלת שלא במסורת אין למחות בידו].
9] נשאר הזיהוי של החילזון מהגמרא במסכת עבודה זרה דף כח', עמוד ב':ד"ה:"חלזוני" שם רש"י קובע ,נימין מ(מ)ין חילזון בלע"ז. כאמור נימין הוא מונח במשנה במסכת כלים לחוטים בקצה של אריג העשויים מצמר הצבוע בארגמן. וכאמור ידוע לנו במסורת על-פי ספר לחם לפי טל מאת הרב לוצאטו בווירונה שהארגמן או הארגוון הם בלעז ה-PORPORA, ועל-פי ספר מקור חיים לרב בכרך זצ"ל מהלכות ציצית צובעים את פתיל התכלת מדג הפורפור. אבל כבר כתבתי שמראה הארגמן הסגול הוא אסור למצווה.אם-כן ניתן לצבוע את הגוון הכחול מאותו חילזון ארגמון קהה קוצים על-פי ההגהות של הראב,ד על הרמב"ם בהלכות כלי מקדש פרק יג'-שם מביא הרמב"ם את שלושת הגוונים שהיו צובעים את הצמר לצורך הכנת בגדי כהונה והראב"ד קובע ששני הגוונים[תכלת וארגמן] צובעים ממין אחד[הוא הארגמון קהה קוצים לפי ספר לחם לפי טל מאת הרב לוצאטו, וגם על-פי הראבי,ה בפירושו על מסכת ברכות ט',ב' סי' כה'].ותלמידי תלמידיו של הרמב"ן שהיו ממגורשי ספרד באנגליה שהגיעו לאלקסנדריה לבשו פתיל תכלת בציצית מצמר רחלים מיוחד עם סימני קרנים בחז"ל וכפי שחייבו חז"ל במסכת בכורות דף יז',א'-כדי שיוכלו להקדיש התכלת למקדש וכדי שמיד תיעצר הפורענות על ידי חילולו על-ידי הסתכלות בכחול שבכוחה לבטל את הזנות אחרי הלב והעינים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2009 03:34 |
|
| |
מענין אם גם במדבר היה לבני ישראל החילזון שבמסורה(מענין מאיפה היה להם במרכז סיני כמות כה גדולה של חילזון שתספיק לשישים ריבוא), או אולי הם ובניהם ונינהם לא קיימו מעולם מצוות ציצית,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2009 13:09 |
|
| |
לא כתוב ברמב"ם בשום מקום:"אם אין חילזון יטיל לבן" כתוב ברמב"ם :"אם אין תכלת יטיל לבן"
בס"ד
1]במסכת ברכות ט',ב' בעלי התוספות מחלקים את המצווה של הלבן למצווה אחת במניין תרי"ג מצוות ואת הכחול למצווה שניה
2]בקיצור הכחול לפי פרקי דרבי אלעזר פרק יד' ד"ה :"[מלאכי] "כמרפא ללובשיה" יש בכך מצווה בלתי תלויה ממצוות ציצית הכלולה בקיום מצוות ציצית לפי דברי רבינו בחיי ובעל ספר עקידת יצחק:" הכחול בכוחו לרפא את העיניים ולבטל הזנות אחרי הלב והעיניים על ידי קיום מצוות "ולא תתרו אחרי ןכו'" שכל העובר עליה סופולעבור על עשרת הדברות.
3]כשם שאין כל קשר בין קיום מצוות השבת למצוות הסוכה כפי שהוכיחו בעלי התוספות מתוך הגמרא במסכת שבת, כך אין בהכרח קשר בין קיום מצוות ציצית עם לבן ותכלת מחילזון לכל כחול בדיעבד לפי שיטת פסקי הרי,ד עם קלא אילן-כדי שלא ירבו מקרי בליעל כמו במעשה פילגש בגבעה.
4] ועל-פי דברי חז"ל במסכת קידושין מב', ב' השאלה מה יותר גרוע:"לקיים מצוות ציצית בלי כחול שבכוחו לבטל הזנות אחרי הלב והעיניים רק עם חילזון במסורת, או לקיים מצוות ציצית עם כחול אחר בלי היכולת להקדיש את התכלת מהחילזון למקדש[פרשת תרומה כה] אבל כן לקיים המצווה לא תעשה ולבטל הזנות אחרי הלב והעיניים מכלל ישראל שמרחפת עליהם הסכנה שיצטרפו לתרבות רעה של בני בליעל וכל מיני תרבויות "גאווה"?
לכן, הקביעה שלך שאם לא היה להם מספיק חילזונות לששים ריבוא כיצד קיימו מצוות ציצית-הרי גלוי וידוע שאין הלכה כרוב הרבנים בק"ק אשכנז והכל פטפוטי דאורייתא וגילוי אור פנים בתורה שלא כהלכה. והאשמים העיקריים הם אלו שמטעים את הקונטרסים השגויים ומצרפים מכתבים מעיתון הליכות שדה תשס"ט ואמרות של בבות של רבנים שלא מבינים בזה שום דבר מבני ברק.
|
|
|
|
|
|
