| נשלח ב-23/11/2003 19:43 |
|
| |
היחס הראוי לסימנים
ישנה מחלוקת חריפה בין הפוסקים, ששרשה בין הרמב"ם לראב"ד, לגבי מעשה הסימנים של אליעזר. האם הוא עבר על איסור ניחוש?
אלו שמצדדים באליעזר, טוענים שמותר לעשות סימנים שמגדירים מראש, ואילו סימנים (צירופי מקרים נדירים) שבאים לאדם מבלי שביקש אותם , יש להתייחס אליהם רק עם הדבר נשנה שלוש פעמים.
האם משהו מכיר מאמר טוב שעוסק בנושא באופן מעמיק?
צירופי מקרים שנשנים לאדם מספר רב של פעמים, ואף באותו עניין, כיצד יש להתייחס אליהם?
פרט למעשה אליעזר ויונתן האם ישנם סיפורים נוספים בתנ"ך שאפשר ללמוד מהם על הנושא?
תוקן על ידי - zachiz - 23/11/2003 19:46:00
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2003 00:41 |
|
| |
אין לי מקורות עבורך, אבל יש לי וורט ידוע.
מסופר שכאשר באה רבקה, עלתה הבאר לקראתה. ובכן, שואלים, מדוע היה צריך אלעזר את כל ה"תרגיל" של בקשת השתייה וכו'? אלא יש לתרץ, שמעשה חסד מלמד על הבנאדם יותר ממעשה ניסים.
מובא גם אצל הרב שך, בשם חמיו, ב'מראש אמנה'.
זאב טורף, גרררר...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2003 08:54 |
|
| |
" ארבעה הם שתבעו שלא כהוגן, לשלושה ניתן כהוגן ולאחד ניתן שלא כהוגן, ואלו הם: אליעזר עבד אברהם, כלב, שאול, יפתח. אליעזר אמר ' והיה הנערה אשר אמר אליה וגו' הא אילו יצאת אמה אחת והשקתהו היה משיאה לבן אדונו? בתמיה. וזימן לו הקב"ה כהוגן (כד,טו) 'והנה רבקה יוצאת' " (ב"ר ס,ג)"
מדוע נענה אליעזר אף על פי שלא ביקש כהוגן? בזה מצטרף אליעזר לכלב ושאול שגם הם בנסיבותיהם (עיין פירוט המדרש) נענו כהוגן אף על פי שלא ביקשו כהוגן, ואילו יפתח שנדר ( שופטים י"א) ' אשר יצאה מביתי והיה לה' להעליתיהו עולה', נענה שלא כהוגן, שהרי בתו יצתה לקראתו.
לדעתי המפתח להבנת עניין זה הוא בהבנה המעמיקה של מהות מידת הביטחון של אליעזר ,והנענים כהוגן כמוהו, לעומת מהות מידת הביטחון של מי שלא נענה כהוגן.
ואנסה להסביר:
בתהילם (ל"ג, א) כתוב: "יהי חסדך עלינו – כאשר יחלנו לך" – שני חלקים בפסוק
בחלק הראשון – בקשת האדם להשפיע עליו חסד ה'. האדם זקוק לסייעתא דשמיא, האדם הוא המבקש.
בחלק השני—נקבע תנאי למילוי הבקשה "כאשר יחלנו לך" כמידת יחולו לה', כמידת קיוויו לה', כך יהיה החסד
מי ששם כל מבטחו בה' והוא מנוער מכל תפיסת עצמו כ"ישות", והוא ראוי למידת הביטחון הזאת- הוא זוכה שתמלא בקשתו כהוגן
באותה המידה שאול, וכלב שמידת הביטחון שלהם היתה מזוקקת, זכו לשפע של חסד ה' ונענו כהוגן. יפתח שלא היה בעל מידת ביטחון מזוקקת לא נענה.
אליעזר לא הלך לביתו של בתואל, אלא ביקש שהקב"ה יכוון אותו אל המטרה, ומתוך בטחון בה' והיסמכות על צדקתו של אברהם והבטחתו כי ה' יסייענו – זכה ונענה.
והוא נמנה עם ה"שלושה שנענו במענה פיהם" (ב"ר ס,ד) בטרם כילה לדבר "והנה רבקה יוצאת..."
תוקן על ידי - איקה - 26/11/2003 9:05:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2003 13:11 |
|
| |
איקה:
נהדר !
(מצטער לא מצאתי איקון מתאים)
הירוק כבר נדוש, האדום יותר מידי רומנטי, הצהוב הימני יותר מידי אקרובטי, וכל האחרים מסובכים מידי.
|
|
|
|
|