|
|
| נשלח ב-3/12/2003 16:19 |
|
| |
למשה גרויס,
על דברי אבישי בן חיים, "אחד הקישורים רבי המשמעות בין החילונים בדורנו לבין המונח ''תינוק שנשבה'' ומסביר על פי קודמו בהנהגת הציבור החרדי ה''חפץ חיים'' כי עכשיו ''מצווה לאהוב את הרשעים''וכו'
כתבת: "היה ונברא? עכ"פ בחזו"א יו"ד שאצלי בבית, זה לא מופיע".
בביתי כבביתך אין הדברים מופיעים בחזון איש יורה דעה, אך בביתי הם מופיעים בחזון איש אבן העזר סימן קיח אות ו, ודבריו שם: "ועוד יש בזה תנאי שלא יהיה אנוס וכמש"כ הר"מ פ"ג מהלכות ממרים ה"ג דבניהם ותלמידיהם חשיבי כאנוסים וכתינוק שנשבה... ובסוף ספר אהבת חסד (לבעל החפץ חיים) כתב בשם הגר"י מולין דמצוה לאהוב את הרשעים, מה"ט והביא כן מתשובת מהר"מ לובלין כי אצלינו הוא קודם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח, ודיינינן להוא כאנוסין ...".
הם מופיעים בביתי, האם הם מופיעים גם בביתך?
תוקן על ידי - נישטאיך - 03/12/2003 16:32:53
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2003 16:52 |
|
| |
נישטאיך,
מוציא האמת לאור.
ובכל זאת? מה ההבדל העקרוני בין המקור שאני הבאתי, בהלכות שחיטה סימן ב' בסעיף כח, לבין המקור שאין עליו ויכוח שמוכיח את הקישור.
תוקן על ידי - איקה - 03/12/2003 16:54:11
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2003 19:09 |
|
| |
אכן נישטאייך: המקור שלך זהה לאותו המקור איקה ציינה.
מה שטענתי שם תקף גם לגביך, הוא אותו טיעון שהעליתי מתחילת האשכול ועד סופו והנני לחזור עליו שוב:
לפי החזו"א אין לחילונים הגדרה של 'תינוקות שנשבו'. ובחזו"א לא מוזכר שיש לחילונים גדר 'תינוקות שנשבו'
גם במקור שציטטת: עליך לקרוא בזהירות את דבריו: החזו"א מדבר על הלכת אנוס ומביא 2 דוגמאות לאנוס: ברישא מביא החזו"א דוגמא של אנוס בשל כך שהוא תינוק שנשבה (מהרמב"ם) ובסיפא סיבה אחרת להגדרת אנוס מצד שאין מי שיכול להוכיח בדורינו. (לא תינוקות שנשבו!) ומסתמך בכך על הח"ח.
ההבדל הוא משמעותי משום ש'תינוקות שנשבו' היא הגדרה הקשורה לחינוך וידע ולחזו"א ההגדרה רחבה הרבה יותר הכוללת גם מי שהתחנך ביהדות. כך אני חוזר על טענתי שלדעת החזוא אין כל הבדל בין חילוני שלא למד, לדתי שכן למד. מבחינת ההגדרה ההלכתית ע"פ החזו"א, לכולם אותה הגדרה מקלה.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 03/12/2003 22:21:27
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 08:14 |
|
| |
למשה הגדול,
צדקת, ;הדברים שהבאתי זהים לדברים שהביאה איקה, אך מקורה היה החזון איש ליו"ד, ושלי החזון איש לאבהע"ז, וכנראה ששניהם ממקור אחד באו.
אולם ברצוני להעיר לדבריך: "אני חוזר על טענתי שלדעת החזו"א אין כל הבדל בין חילוני שלא למד, לדתי שכן למד. מבחינת ההגדרה ההלכתית ע"פ החזו"א, לכולם אותה הגדרה מקלה",
לפניך הסבר דברי החזון איש בשם הסטייפעלער, מתוך הספר מעשה איש חלק א, עמ' רלח הערה 8 המסביר את דברי החזו"א שלא כדבריך, (אם כי אין לקבל דברים "בשם", כבאים מפי הגבורה), "גיסו בעל הקה"י (הסטייפעלער) זצ"ל אמר, שככל הידוע לו אמר כן רבנו רק על אלו שגדלו כן מקטנותם, ולא ידעו אחרת, ולא דיבר על אלו שידעו שיש מנהיג לבירה ותורה מסיני, וכמה תהא ידיעתם לא ברור לנו. ונראה שמי שלמד בחדר מסתמא נקרא שיש לו ידיעה".
כשלעצמי, דברי החזון איש לא ידענא מה אדון בהם, שבמקמות שונים הוא מדבר על "חסרון" במוכיח, מאחר שאין אנו יודעים כיצד להוכיח, אך במקומות האחרים (ראה לדוגמא או"ח פז, יד, יו"ד א, ו, ועוד) שכשהוא דן בהגדרתו של התינוק שנשבה, הוא תולה את הגדרת ה"מומר", ברמת ה"ידיעה", (אינפורמציה), ש"יודיעוהו", והוא כותב: "ותינוק שנשבה בין העכו"ם דינו כישראל ושחיטתו מותרת שהוא בחזקת שאם יודיעוהו וישתדלו עמו כשיעור ההשתדלות שהוא ראוי לשוב לא יזיד לבלתי שב, אמנם לאחר שהשתדלו עמו והוא ממאן לשוב דינו כמומר. ומה שנחלקו אחרונים ז"ל בצדוקים בדורות האחרונים אי חשיבי כאנוסים, היינו בהכרעת שיעור הידיעה שיודעים ממציאות ישראל ושאבותיהם פירשו מהם ונותנים כתף סוררת, אי דיינינן להו כשיעור ידיעה למיחשב מזיד או לא".
ולכן ברור לי אם דבריו הם כדבריך, "ההבדל הוא משמעותי משום ש'תינוקות שנשבו' היא הגדרה הקשורה לחינוך וידע ולחזו"א ההגדרה רחבה הרבה יותר הכוללת גם מי שהתחנך ביהדות".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 09:15 |
|
| |
עמוק עמוק מי ימצאנו?
נישטאיך
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 00:12 |
|
| |
הבה אבהיר מעט את הדברים:
1. מעיקר הדין אדם ה'אנוס' שלא לשמור מצוות אינו כמומר.
2. הגמ' קובעת ש'תינוק שנשבה' ולא התחנך במצוות ולא ידוע לו על התורה נחשב אנוס. אין מחלוקת בפרט הזה. בשו"ע ובנו"כ נחלקו מה הדין ב'צדוקי' (כנראה הכוונה לקראים וכיתות שונות מתקופתם) ולכך מתייחס החזו"א שהבאת. ובנושא הזו הוא דן שם. אבל אינו קובע קטיגורית שהלכה זו חלה על רשעי זמננו שלנו. (הוא רק מצטט מחלו' אחרונים שבודאי אינן מתייחסים לזמנינו)
3. יש עוד הלכה: גם אדם שהתחנך במצות והרשיע אבל לא הוכיחו אותו, הוא עדיין בגדר אנוס עד שיוכיחו אותו.
ההגדרה הראשונה מתייחסת לידע של החוטא ולכן יש לבדוק את חינוכו ורקעו האישי. ההגדרה השנייה כלל אינה קשורה לו אלא יש לבדוק את יכולתנו להוכיח (או את המטען האידיאולוגי שאיתו אנו מנסים לשכנע אותו ובזאת אני יוצר קישור בין 2 החזו"א בהל' שחיטה ב' )
החזו"א באופן ברור משייך את רשעי זמנינו לקטיגוריה השניה. אך עדיין לא מצאתי כל חזון אי"ש המשייך את החילונים לקטגוריה הראשונה של תינוקות שנשבו.
היות ויש בכך נפקא מינה ברורה להלכה הרי שאין להסתמך בעניין על סיפורים מפוקפקים. ולו אכן דעת החזו"א שההגדרה הנכונה היא תינוקות שנשבו (ועל כן ההלכה אחרת) לא היה עליו להשמיט זאת.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 07/12/2003 12:54:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 06:55 |
|
| |
מה ההגדרה של אנוס? האם כל יהודי בדורנו שלא מקבל עליו עול תורה ומצוות הוא אנוס?
מה הכוונה לרקע של אותו יהודי: אם הוא נולד וגדל בבית דתי/חרדי, יש לו את כל הכלים לשמור תורה ומצוות. אם הוא נולד בבית חילוני הרי שיש לו כביכול "תירוץ טוב" לא לשמור תורה ומצוות. ומה אם הוא מאמין בבורא עולם, ואפילו בקדושת התורה, אך לא משכיל לראות בחוקיה חוקים אבסולוטיים. הדברים הללו לא נכתבים מתוך מינות גרידא, ובוודאי של כדי להתריס, אלא כדי לנסות להבין מעמד הלכתי מסוים. מן הראוי לציין כי כיום יש בין אלה המוגדרים כחילונים (לא מסורתיים), שאם תשאל אותם בנידון, הם יענו לך כי הם מאמינים באלוקים,ובכל זאת הם אינם מקיימים את מצוות התורה. אני שואל בעצם אם הפוסקים התייחסו למצב מורכב שלדעתי קיים בזמננו אנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 07:28 |
|
| |
אולי עדיף שחילונים יימנעו מלהתקרב לתורה. עדיף לא לדעת ולהשאר תינוק שנשבה מאשר להיות כופר!
תוקן על ידי - עכנאי - 07/12/2003 7:29:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 07:59 |
|
| |
עכנאי,
הגדרתו של ה"אנוס" על פי הרב קוק האב – אברהם יצחק הכהן (הראיי"ה) הוא דווקא לאדם שנולד וגדל בבית חרדי ובכל זאת פרק מעצמו עול תורה ומצוות, וכביכול אין לו "תירוץ טוב".
ומתוך תשובתו של הרב בשנת 1923 מתוך "איגרות הראי"ה, לאב הפונה אליו בשאלה כיצד לנהוג עם בנו שיצא לתרבות רעה, כלומר האב מתלבט כיצד לנהוג בו, האם עליו לדחות את הבן או לא לדחותו.
התשובה ארוכה ומתוכה אביא שתי שורות הקשורות לשאלתך, וזו לשון הרב:
"זרם הזמן היא שיפחה בישא שהיא משדלת בכל כשפיה הרבים את בינינו הצעירים לזנות אחריה, *הם אנוסים גמורים*, וחלילה לנו לדון אונס כרצון".
כלומר אין לדחות את הבן מכיוון שאינו חוטא במזיד. ו'זרם הזמן' מתייחס לתקופה המודרנית.
ו' שפחא בישא' ,פירושו בארמית 'שפחה רעה' – מושג שלקוח מן המקורות, וזוהי מליצה המתייחסת ל'יצר הרע' שבאדם. ז"א שגם הם תינוקות שנישבו.
ומתוך זה אפשר להסיק גם על הגדרת החזו"א – תינוקות שנישבו.
תוקן על ידי - איקה - 07/12/2003 8:02:13
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 08:27 |
|
| |
הבנתי.
כיצד ניתן להסיק מהגדרת הראי"ה על הגדרת החזו"א?
זה מקובל לעשות היסק שכזה?
אני שואל כדי לדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 09:07 |
|
| |
עכנאי,
ראה הפסקה האחרונה בתגובתו האחרונה של נישטאיך - כך ניתן להסיק על הגדרת החזו"א.
לעצם הדיון אינני בטוחה שזה אפשרי הרי הדיון הוא על דברי החזו"א.אך לעניות דעתי היה קונצנזוס בין חכמים לגבי סוגיות "חשובות" שכאלה, ונראה לי שהיתה ביניהם איזה שהיא רמת הידברות/הסכמות גם אם לא בפגישות אישיות, זה לפעמים נעשה גם דרך הכתובים.
ואל תתנצל כל פעם שאתה שואל, אתה ראשי ורצוי שתשאל
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 10:06 |
|
| |
תודה רבה
איקה, עזרת לי מאד.

|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 13:06 |
|
| |
איקא דומני שההודעה האחרונה שלך (וגם הבנת נישטאיך את דברי החזו"א) לוקה בהטיית ההיפוך.
כל 'תינוק שנשבה' הוא אנוס אבל לא כל אנוס הוא 'תינוק שנשבה'.
בתחילה אני חושב שהשתרשה טעות כללית בנוגע לחזו"א שאינו אומר בשום מקום שהחילונים הם תינוקות שנשבו. הוא כן אומר שהם אנוסים אבל כאמור מסיבות אחרות.
אדרבה מהחזו"א (בקריאה זהירה) מסתבר שלא ייתכן כלל שחלה עליהם הקטיגוריה של תינוקות שנשבו. שכן אם כן חלה עליהם הקטיגוריה הזו נמצא שהוא סותר את עצמו להלכה ולמעשה. שבמקום אחד הוא קובע הוא כותב ש'תינוק שנשבה יש לבדוק כל מקרה לגופו' אם הוא אנוס או לאו. אבל לגבי רשעי זמנינו הוא קובע באופן קטיגורי ומפורש שכולם 'אנוסים' באופן גורף.
דומני שגם במקור שציטטת מהראי"ה לא נאמר שהם 'תינוקות שנשבו' . יש עוד קטיגוריות ל'אונס' שבהם כנראה משתמש הראי"ה. וכאמור לא כל 'אונס' זה בשל קטיגורית תינוקות שנשבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 13:34 |
|
| |
מוישה
גם אם יש הטעיית ההיפוך כמו שאתה טוען לו, אני מקווה שאתה לא חושד שהדבר מתוכנן, גם אותי זה מפליא לפעמים, איך ברב המקרים אנחנו חושבים בצורה דומה.
ולעניינינו, המושג תינוקות שנישבו נוצר עוד מימים ימימה כדי לשמש התייחסות אל ציבור מסויים, אלה שאינם מקיימים מצוות.והם צאצאים לעם היהודי.
זה שאינו שומר תורה ומצוות אצל הרב קוק - הוא תינוק שנישבה בין אם הוא נישבה בידי השפחה הרעה,(היצר הרע) ובין אם הוא נישבה בידי אלה שלא לימדו וחינכו אותו.
זה ההגדרה ל"אנוס" שאותו אתה אומר שנקבע בצורה גורפת.
האם החזון איש חשב אחרת?
ואולי נחכה לנישטאיך אני בטוחה שיהיה לו הסבר טוב משלי.
בכל אופן אחרי שעיינתי בדברי החפץ חיים שאליהם מפנה החזון איש שוכנעתי בקישור ללא כל ספק.
תוקן על ידי - איקה - 07/12/2003 13:44:30
|
|
|
|
|