תשובה של הרגע הלפני אחרון

מציץ וכולם,

אני ארחיב בקשר לדברי אקדמאי, (והוא יתקן אותי באם אני טועה) אינני יודעת בקשר לרב סולובייציק, אך ברור לי שגם בדרך שהרמב"ם מציע, אין לחוטא שום סיכוי לשוב לחטאו.

ב'הלכות תשובה' משתמש הרמב"ם בשלושה מושגים הקשורים בנושא התשובה, והוא מבחין בין 'תשובה' 'תשובה מעולה' ו'תשובה גמורה' (פרק ב/א). בהלכה שלאחריה הוא מגדיר 'תשובה מהי' ומפרט את כל מרכיביה: עזיבת החטא באופן מעשי, התנתקות ממנו באופן פסיכולוגי תוך החלטה לא לחזור עליו, לרבות חרטה שבלב, ועל כל אלה הוא מוסיף: 'ויעיד עליו יודע התעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'

<יש להבין את המילים 'יעיד עליו' מי יעיד על מי? מה דעתכם?

ואם תאמרו כי שום בעל תשובה אמיתי, לא תהא בו החוצפה ועזות מצח להעיד על עצמו היותו כזה,

אומר לכם, למה לא? יש לנו לפחות דוגמא אחת של בעל תשובה המעיד על עצמו בפני ה', ואני מתכוונת לדוד המלך המצהיר" "שמרה נפשי כי חסיד אני" (תהילם פו/ב)
אגב, אותו דוד המלך בעל התשובה גם אומר פסוק, שהוא הרבה יותר עמוק ומשמעותי בעניין התשובה: " כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד" (שם, נא/ד) ללמדך שבעל תשובה אמיתי, לעולם אינו מתנתק מתחושת חטאיו, ואינו סולח לעצמו גם בהיותו עומד בפני ה' הסלח והמוחל.

אני רואה אנלוגיה עם דבריו בסיום ה'פתיחה' ב"מורה נבוכים", בו הרמב"ם עצמו מעיד על עצמו את 'יודע התעלומות' באומרו בהתרגשות" 'והשם יתברך יודע שאני לא סרתי מתירא הרבה מאוד לחבר הדברים בזה המאמר'.
ועל רקע התנסחותו זו של הרמב"ם , ב "פתיחה" ב"מורה" ניכר בו שהוא מכיר את עצמו ברמה כזו שהוא מוכן אפילו להעיד עליו את ה' הבוחן לבות וכליות, שהוא (הרמב"ם) בר לבב ואיש אמת.




תוקן על ידי - איקה - 25/11/2003 21:19:26

מציץ,

קשה להעתיק כאן פרקים שלמים מספרו של הרב סולובייציק.

באמת כדאי שיהיה לך בבית ספרי "טריפה" עמוקים שכאלה.
אינטערנעט יא, און סולבייציק ניט?

אקדמואי

דאס איז דאך אבער ניט די אמת'ע סולובייציק .