כתבתי בנימה של בדיחה אך דבר רציני.
עד כמה שאני מבין את הקטע מהזוהר, ההתייחסות לזקן אינה לזקן של פלוני אלמוני האדם, אלא לזקן של "עתיקא קדישא", כלומר לפן מסויים של אחת הספירות. וההזהרה שלא לפגוע בה היא ההזהרה הרגילה שלא להזיק להתחברות הנכונה של הספירות, באשר תפקידו של האדם הוא לחבר ביניהם ולא להפך.
מה שכתבתי על הבבא סאלי ודאי היתה הערה מבודחת, כיון שמפורסם בשמו שדגל בגידול זקן, ואילו הרמח"ל היה מגולח (כמדומה ששמעתי שטענו שלא צמח לו זקן ושמא אין זו אלא אפולוגטיקה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-26/11/2003 09:02
מיימוני
איך אתה יודע שלרמח"ל לא היה זקן?
ציירו אותו כמו שציירו את הרמב"ם?
נשלח ב-26/11/2003 09:29
לבן יוסף,
קצת על הרמח"ל בכלל, ועל הגילוח בפרט.
"ימי בחרותו של רמח"ל לא היה בהם דבר כדי להעיד על הכשרה מיוחדת ל"השגה". הוא היה צעיר לימים, בן עשרים שנה , משנגלה אליו המגיד לראשונה, ועדין לא נשא אשה. הוא היה מגלח את זקנו, לא התנזר, לא הרבה בטבילות, לא סיגף עצמו ולא ישב בתעניות, כפי שמגידו של מרן, דרך משל, ציווה עליו, ולא זו בלבד, אלא שרמח"ל הטיף לתלמידיו שאין אלה דרכי חסידות. בספרו מסילת ישרים הוא דוחה את הדעה הרווחת " שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלויה באמירת מזמורים הרבה ווידויים ארוכים מאוד, צומות קשים וטבילות קרח ושלג" (הקדמה, וגם בפרק יח) ועל דעתו זאת חוזר תלמידו ר' משה דוד ואלי בהספדו על רמח"ל : " הרבה פעמים הראה לי בראיות ברורות שיסוד החסידות אינו קיים ברבוי תעניות וטבילות. רק יום אחד בשנה מוטל עלינו להתענות...אבל אין זה יסוד העבודה"
כיון שרמח"ל לא נהג בדרכים אלו סברו רבים שאי אפשר שמגיד יתגלה אליו.בראש המתנגדים עמדו חכמי ויניציאה,...גם לרבו ר' ישעיה באסאן, היו ספקות מטעמים אלה...מתונים יותר היו חכמי ליוורנו, שתחילה לא רצו לדחותו שמא ימצאו תשובה לספקותיהם. וכך כתב ר' יוסף אירגאס מליוורנו לר' ישעיה באסאן : "הוא חכם וחריף בנגלה ובנסתר, אבל ריח של חסידות לא עבר בו כלל. ושאלתי אותם אם הוא נשוי ואם הוא נזהר בטבילה של ע"ש ושלא לספר זקנו כלל אפילו במספרים – ועל כולם השיבני שאינו מקיימם כלל" יותר מאשר סיבות אלו, עוררו את הפולמוס נגד רמח"ל תוכן הגילויים והדמויות שנתגלו אליו."
נשלח ב-26/11/2003 14:27
בקצירת האומר:
לא הובא שישנם דעות (והאחד הוא הצמח צדק) האוסרות כל גילוח ואפילו אינו בתער, ומצד הדין של "לא ילבש".
בתוספות הרא"ש להוריות יב, א שאהרן הכהן (!) היה מגלח את זקנו, וכן מרומז ברש"י כריתות ה, ב.
קיים ספר עב כרס בשם "הדרת פנים - זקן" וחיברו הרב זושא ווינר מניו יורק ובו דיונים בנושא, ומכתבים מכל גדולי ישראל שמכל החוגים (הן מר"י פונוביז והן מרבנו דליובאוויטש) האוסרים שימוש במכונות.
כל טוב.
נשלח ב-26/11/2003 15:26
איקה.תודה רבה.
צמח יוסיפון
חוץ מהצמח צדק איזה עוד רבנים התנגדו לגילוח בכל צורה שהיא?
בקשר לחוברת שהזכרת.
הספר יוצא רק נגד גילוח במכונה.או נגד כל גילוח מכל סוג שהוא?
נשלח ב-26/11/2003 18:38
להלן ציטוט מספר שו"ת לאחד מגדולי הפוסקים המקובל מאד על הציבור החרדי,
...והוא דבר שלא נמצא בש"ס ופוסקים וגם לא בשום ספר מספרים חצונים שיהיה הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן... ומה שרמז לספרי מקובלים שכתבו שלא להושיט ידי' לדיקני, כלל אין לי עסק בנסתרות, אבל מהם ומהמונם הותרה הרצועה לגמרי בכל ארץ אטליה שכל חכמיה מגולחי זקן ונתלים באילן גדול ר' מנחם עזריה בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגלח מבלי השאיר שערה אחת...ורק אך מופלגי תורה היושבים בביתם הם מגדלים אותו...ואחר שכבר נהגו ישראל לגלח תו אין בו שום נדנוד ופקפוק כלל אפי' ריח איסור אין בו...
למי שייך הציטוט?
נשלח ב-27/11/2003 05:37
I will give you a clue to the author's identity:
He lived sometime between ת"ק and ת"ר in an eastern European country, and is considered quite extreme in areas of השקפה.
נשלח ב-27/11/2003 08:52
ניחוש:
הנודע ביהודה?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-27/11/2003 08:57
ניחוש,
חת"ם סופר?
נשלח ב-27/11/2003 18:11
אריק,
שו"ת חתם סופר או"ח סי' קנ"ט (עי' שם באריכות בסוף התשובה)
נשלח ב-27/11/2003 20:15
ראיתי פעם בתשובות הרמב"ם שהוא מעיד על עצמו שהוא מגלח את הזקן במספרים.
נשלח ב-30/11/2003 20:31
א. מיימוני צודק , המקור ל"ויי למאן דאחיד בדיקניה" מתייחס דרך משל לזקנו של א"א , ומתואר שם באריכות "תיקוני דיקנא" שלו . (נמצא באידרא רבא , זוהר נשא) אבל דומני שבמקובלים (לפחות חלקם...) נעשתה השלכה משם , לכך שאסור להתגלח .
ב. הלכתית ודאי שמותר להתגלח במספרים , השאלה היא האם מכונות הגילוח של ימינו חשובות כגילוח
במספרים או כגילוח בתער .
מעבר לזה יש שיאמרו , שיש מעלה או מעין מידת חסידות בגידול זקן . (הדרת פנים וכו') ואף אני הק' סבור כן .
ערב טוב.
נשלח ב-30/11/2003 20:43
גם החפץ חיים זצ"ל דיבר בגנות גילוח הזקן. זה כתוב באחד מספריו, אינני זוכר איזהו, אבל אני זוכר בבהירות שכך כתוב.
נשלח ב-1/12/2003 00:46
מצאתי זה באישית והוא הודעה ישן נושן מאת ידידנו (שעזב אותנו לאנחות) "מסתברא"
על הזקן, ענין זה נכון הוא ויש בין אגרות רמח"ל מכתבו של המקובל הנודע רסי יוסף אירגס שכותב לו שלש טענות נגד רמח"ל א) לא נשוא ב) אין לו זקן ג) אינו טובל ערב שבת.
למעשה עונה הרמח"ל לרבו רבי ישעי' באסון שכבר תיקן ענין וצומח זקנו.
אודות רבני איטלי'.בספר באר עשק לרבי שבתי באר תלמיד חתו של הרמ"ע מפאנו כותב בתשו' ע': הרמ"ע מפאנו זצוק"ל וידעתי על נכון כי כל ע"ש הוה חייף רשיה...ומסתפר בדיקניה כמנהג איטליה ומי יאכל בשרא דשמינא אפתורא דדהבא מחכמת האר"י זצוק"ל חוץ ממנו...וכך נהג עד סוף ימיו וכל תלמידיו אחריונמי כי מורי הרב חתנו ונכדו ותלמידו היה וכן הרב בעל מעבר יבק...". הרי עדות על גדולי מנהג איטליה!
ע"כ
נשלח ב-4/12/2003 08:16
לבן יוסף.
לא שגילוח הזקן הוא ביטוי לשמחה, אלא שגידולו הוא אות לאבל.
לצמח יוסיפון
שכחת לציין שמחבר הספר עב הכרס, "הדרת פנים זקן", הוא חסיד חב"ד, ואולי לא ידעת שזכה שספרו יהיה הספר ה*יחידי*, שר' משה פיינשטיין *סירב* להעניק לו הסכמה, (מאן מלכי רבנן, מבוא לשו"ת אגרות משה או"ח חלק ה, עמ' 28),
את הירושלמי ה"לא מתאים", שהביא בן יוסף, הוא מסביר כך:
א} "שלטו בו יד זרים" (עמ' תרטו), אך שכח לציין מי הם הזרים: מזרחיסטען? ציוניסטען? או פאשיסטען?
ב) "במיוחד מודגשת חלישות הטענה לאור העובדה, שמקור האגדה הוא בתלמוד הירושלמי, והרי ידוע שהירושלמי משובש הוא".(עמ' תריז).
לא פחות ולא יותר, הירושלמי הלא "מתאים", מזוייף ומטושטש, ובעקבות הזיוף והטשטוש הלכו הראשונים שמביאים את גירסת הירושלמי.
היתפלא איש שרמ"פ סירב לתת לו הסכמה?
ידידי הרב, אסרת גילוח זקן, מדין לא ילבש גבר שמלת אשה, כנראה שהעובדה שלנשים אין זקן לגלח, ה"בעיה" שלהן.
לאריה שאג
הבאת את דברי החתם סופר, שהרמ"ע מפאנו גילח את זקנו, כנראה שבמשך הזמן למד, שעפ"י קבלה צריך לגדל זקן, וכראיה תוכל לראות את פניו מגודלי הזקן בספר גדולי הדורות.