|
|
| נשלח ב-4/12/2003 09:05 |
 |
| |
נישטאיך
לגבי הרמ"ע מפאנו, אולי כדאי לבדוק מה המקור של הציור.
לגבי הבבא סאלי, לא ירדתי לסוף דעת חריפותך. מה הקשר בין הבבא סאלי, הרמח"ל ומזוזות?
וביתר רצינות
לא עיינתי, אך אני משער שאלו שטענו שיש בגילוח זקן "לא ילבש" סברו שגבר מגולח נראה כמו אשה... אי נמי (=או) שלמדו מגילוח שאר שער שבגוף שאסרו משום "לא ילבש" (במקומות שנהגו איסור).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 09:47 |
|
| |
נישטאייך
איזה זרים מאיזה תקופה?
ראיתי בטור שהוא הביא בספרו את המקור הזה מהירושלמי.
מפאת כבוד המקום אני אמנע מלהביע את דעתי על החסידה הזה.אבל מעניין אם הוא היה מעיז לומר את אותו דבר על הבבלי(שאם כבר הוא זה שנגעו בו ידיים ששינו ותיקנו וטיפלו בו)?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 10:34 |
|
| |
שאלה ללמדנים שבחבורה,
שמעתי פעם שיש שיטה בפוסקים לפיה הלאו של השחתה הוא רק בגילוח שערות שיש בהן שיעור 'כדי לכוף ראשו'. ולכן, לפי שיטה זו, אדם המתגלח יום יום, לכאורה אפילו בתער, לא עובר על הלאו מדאורייתא (וא"כ בודאי שכך במכונה למ"ד שהיא בספק איסור תורה).
שמעתי שעל שיטה זו נסמך הנודע-ביהודה ביחס לגילוח בחוה"מ, באמרו לגבי אלו שמגלחים בכל יום במשך השנה שמוטב ויגלחו בכל יום מאשר ימתינו כל ימי החג ואז יתגלחו ויעברו על חשש איסור דאורייתא, כיוון ששערות הזקן יגדלו.
מאידך, אני מכיר מנהג של בני תורה רבים להישאר כל הזמן עם זיפים ולקצר אותם אך לא לגמרי.
האם יש יסוד לדעות הללו? ואם כן, אשמח לדעת את המקורות הרלבנטיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 10:40 |
|
| |
לא אתה,
לא חשבתי שזה שהוא במקרה חסיד חב"ד אמור להיות רלוונטי לענין. את המכתבים שהוא מביא שם היה כדאי לקרוא.
לא ידעתי גם על מה ולמה אתה מלגלג על הצ"צ שאסר גילוח מטעם לא ילבש, וחזקה שודאי עיינת בפנים לראות את ההסבר.
בן יוסף,
הטור מביא זאת בהקדמה להלכות ר"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2003 23:17 |
|
| |
לגבי הרמ"ע מפאנו, זה ויכוח עתיק יומין על מהמנות הציור שבו הוא מופיע מגולח.
היו על כך סדרת מאמרים מלומדים בעלון "עולם החסידות".
לגבי ה"איסור":
מטעמים הלכתיים, אם אין חשש תער אין איסור.
ע"פ הקבלה, ניצוצות הקדושה מתרכזים ב"דיקנא קדישא". והמגלח פוגם עולמית!
אם חדל מלהתגלח עם נישואיו, יחזרו לו כל ניצוצותיו וי"א אף ה"מוחין".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 09:06 |
|
| |
למיימוני,
תודה,
שאלת: מה הקשר בין הבבא סאלי הרמח"ל והמזוזת.
מה הקשר בין הרמח"ל והבאבא סאלי.
אודות תמונתו של הרמ"ע מפאנו:
חבל על הזמן, לאו מר בר בריה חתום על תמונת חתימת הזקן.
טענת: אלו שטענו שיש בגילוח זקן "לא ילבש" סברו שגבר מגולח נראה כמו אשה.
ייתכן, אם הם לא ראו נשים מעולם. או שהנשים שבמקומם היו מגלחות זקנן.
אם כדבריך, טענתם דומה לטענה שטענה ע"י הרוצים לאסור גילוח שער ראש האשה, ראה שו"ת שואל ומשיב מהדורה א ח"א סימן סה, "גם מ"ש שאסר שם להנשים לגלח הראש משום לא יהי' כלי גבר כמבואר בש"ע יו"ד סי' קפ"ב וביש"ש פ' מצות חליצה סי' ט"ז כתב שלוקה וע"ז כתב שהרב ר' שמחה יואל עת היה שם בקיץ העבר שחק ע"ז שלא אסרו רק גלוח המיוחד לאיש הנה לא ידעתי שמחה מה זו עושה וכל שמנהג אנשים הוא לגלח בודאי אסור וע"ז אני קורא ויספר המן לזרש אשתו שאסור ליהודי לספר אשתו בגלוח וז"פ". אך ראה בענין זה את דברי הרב ע.יוסף, שו"ת יביע אומר חלק ד - יו"ד סימן א ד"ה (ב).
לידידי הצמח.
לא חשבת שמה שהוא במקרה חסיד חב"ד אמור להיות רלוונטי לענין.
מה חשבת על ספר ה"עליהום" נגד הגילוח.
לבן יוסף
שאלת: איזה זרים, מאיזה תקופה?
הדברים אינם מדברי, אלא מדברי הגאון בעל המחבר ספר "הדרת פנים זקן", שהמציא את הזרים כדי לענות על השאלה: הכיצד התיר הירושלמי את גילוח הזקן.
כתבת: הטור הביא את המקור הזה מהירושלמי.
לא רק הטור הביאו, אלא גם ראשונים רבים אחרים ראה תורתן של ראשונים על הירושלמי מסכת ר"ה (לעמ' 14 שורה 25),
"החסיד" הזה. גם טוען שדברי החתם סופר אינם אלא לימוד זכות על מנהג בני אשכנז, אבל המעיין בדברי החתם סופר במקומות אחרים (לדוגמא שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן שמז), יראה שהוא מתייחס לגילוח הזקן באשכנז כמנהג כשר ומקובל.
לממללא
לפניך תשובת משו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן קיג אות ה':
"והנה מה דשמע מינה מדברי הרמב"ם, דכל שלא הניח כדי לכוף ראשו לעיקרו, נכנס בכלל כעין תער, נפ"מ גדולה, גם לענין פאות הראש והזקן, למאן דמחמיר כעין תער, כמבואר בש"ע ופוסקים שם (ביו"ד), דאז צריך להשאיר כדי לכוף ראשן לעיקרן, וכשעיינתי בספרים מצאתי בתשו' רעק"א (מכת"י, נדפס בירושלים תשכ"ה, סי' ס"ג), שכתב שם בזה"ל, דכמו דאמרינן לפי האמת, דבמניח כדי לכוף ראשן לעיקרן, לא מקרי הקפת הראש, דאינו משוה צדעיו לאחוריו, כיון דנשאר השער בגידול לכוף ראשן לעיקרן עכ"ל, ועכ"ח כוונתו, דכדי שלא יהי' מספרים כעין תער, צריך כדי לכוף ראשן לעיקרן, - וכן ראיתי בדרכי תשובה שם (סי' קפ"א ס"ק מ"ז) בשם הכת"ס דנוהגין ומניחין לגדל כל השערות באורך כדי לכוף ראשו לעיקרו כל שער ושער וכו' עיי"ש, - ולהנ"ל מצאנו מקור נכון לזה בדברי הרמב"ם הנ"ל, דרק אם הניח כדי לכוף ראשו לעיקרו, יוצא מכדי מספרים כעין תער כנז', - ועי' ביש"ש שם (יבמות פי"ב - י"ח), שהחמיר מאוד בענין פאות הראש עיי"ש".
שבת שלום.
.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 21:27 |
|
| |
שמעתי פעם מהאדמו"ר רבי ינקל'ה מפשעווארסק סיפור חסידי אודות הצדיק ר' מנדלי מרימנוב איך שנגלה לו בחלום אברהם אבינו חבוש בשטריימל. הוסיף ר' ינקל'ה בבדיחה שאם החתם סופר היה בעל החלום אז היה אברהם אבינו חבוש צילינדער.
הצמח צדק שהיה אדמו"ר לחסידים מגודלי זקן ראה בגילוח הזקן שאלה דלא תלבש. החתם סופר שהיה רב ליהודים אשכנזים ברובם מגולחים לא ראה שום בעיה בלאו דלא תלבש.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 12:59 |
|
| |
לאריה שאג,
הסבר דומה לשלך אצל אליקים ג' אלינסון בספרו "הצנע לכת" עמ' 172 הערה 43 "נראה שהוראתו זאת (של הצמח צדק) הושפעה במידה מסויימת מהשקפותיו ומשיקולים שיסודם בקבלה ובחסידות".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 13:18 |
|
| |
נישטאיך, תודה ויישר כוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 08:31 |
|
| |
ממללא
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 14:42 |
|
| |
יש שתי שיטות של המקובלים, בענין הנגיעה בזקן.
שיטה א' גורסת שקללת הזוהר, ווי מאן דאושיט וכו'... מכוונת שאסור לנגוע בזקן כלל ואפי' לא לסרקו מחשש לתלישת שיער, כך נהגו בן איש חי, בבא סאלי ועוד
מאידך , יש מקובלים שהסבירו, שעיקר הקפידא של זוהר היא שלא לתלוש השערות משורשם, (צינורות השפע...) ואין מניעה לסדר את הזקן, ולכך העדיפו, לקצץ את זקנם, בכדי להימנע מתלישת שערות ארוכות מהשורש.
וזה ההסבר, שכמה מגדולי חכמי הספרדים בני זמננו, שכל הנהגותיהם היו ע"פ הקבלה, נראים בתמונות כמעט עם זיפים...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 14:48 |
|
| |
בס"ד
מקובל בישיבות משם אחד מגדולי המקובלים בדורות האחרונים (אולי ה"לשם", ואולי מישהו מאבותיו של הרב קוק) כי במקור המדובר בזוהר היתה הגהה, המוסיפה מילה אחת בלבד. בתער,
אחרי זה לא נותר מקום לספק לגבי המקור הזה בכל אופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 14:54 |
|
| |
באבא זוטא
"וזה ההסבר, שכמה מגדולי חכמי הספרדים בני זמננו, שכל הנהגותיהם היו ע"פ הקבלה, נראים בתמונות כמעט עם זיפים..."
אפשר דוגמא?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 18:44 |
|
| |
לדעתי זה מאוד מוזר שאנשים מחמירים לא לגלח את הזקן מפני חומרת "תורת האמת" (הקבלה).
בסופו של דבר, על פי השולחן-ערוך ונושאי כליו אין בכך שום איסור כל עוד לא משתמשמים בתער. ורוב מכונות הגילוח היום כשירות לכך.
אמנם, ישנם קצת פוסקים שמחמירים בכך, אבל תמה אני כיצד אפשר לטעון שמי שלא חושש להם אינו נחשב ל "ירא שמים" ?
עצוב לראות כיצד הקבלה השתלטה על עולם ההלכה, עד שאנשים לא יודעים להבדיל בין מותר לאסור. יתירה מזו, אנשים מעניקים לחומרות של הקבלה חשיבות רבה יותר מאשר לדינים שנובעים מהתלמוד.
|
|
|
|
|
