| נשלח ב-2/12/2003 01:52 |
|
| |
"תולדות ישו" היסטוריה או סאטירה?
במקורות היהודיים, לא מוזכר הרבה אודות ישו הנוצרי.
הצנזורה הנוצרית דאגה להשמיט קטעים רלוונטיים בכל הנושא החל מהתלמוד וכלה בספריו של יוסף בן מתתיהו.
אבל ישנו ספר אחד מחתרתי שהסתובב בקהילות היהודיות בימי הבינים המכונה תולדות ישו או תולדות ישו הנוצרי או מעשה תלוי
הספר כולל את יוחנן (המטביל?) כנואף
את ישו כמכשף שמשתמש בשם המפורש לעשות ניסים ולהתעופף,
את יהודה איש-קריות כשליח של החכמים, לבייש את ישו (להטיל עליו את מימיו בכדי לטמא אותו ולהפילו מהאויר)
סט. פול, הוא בעצם סוכן כפול של החכמים (אליהו, או שאול הטרסי, או שאול מתרשיש)
סט. פיטר "האפיפיור הראשון" הוא גם סוכן כפול (שימעון מכיפא)
ועוד פרטים רבים.
הספר נשמר באירופה על ידי כומר שתעד את "הכפירות השטניות של היהודים" ותרגם אותו ללטינית.
אבל הוא נתגלה גם במקומות אחרים למשל, קטע ממנו נמצא בגניזה של קהיר
http://www.lib.cam.ac.uk/Taylor-Schechter/GF/6/
גירסה אחת של הספר מופיעה באוצר הויכוחים, הרב יהודה דוד אייזנשטיין, ניו יורק 1922, עמודים 226-235
הנה קישור
http://www.hebrewbooks.org/pdf/ozarwik.pdf
ובמרץ השנה נכתב ספר בנושא, על ידי אחד פראנק ר. זינדלר:
The Jesus the Jews Never Knew: Sepher Toldoth Yeshu and the Quest of the Historical Jesus in Jewish Sources
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/1578849160/
האם למישהו יש מידע על רבנים או מומחים אחרים להיסטוריה יהודית שהביעו דעה על הספר, האם מדובר בהיסטוריה היהודית של ישו או שמא מדובר בסאטירה מכוונת (Jewish satirical antigospel)? בגדר "ליצנותא דעבודה זרה"?
______________________
אריה נשר
(המכונה GrifiN בלע"ז)
<תיקון: טעות כתיב>
תוקן על ידי - GrifiN - 02/12/2003 1:54:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 09:29 |
|
| |
.
תחושת הבטן שלי היא כי אין המדובר בחיבור מקורי, אלא בחיבור "ספרותי" מאוחר, חיבור הבא לשים ללעג את הנצרות ולחזק לב נדכאים.
והסיבות:
1. לשון הספר.
אם המדובר היה בחיבור מאותה התקופה, הייתי מצפה לארמית ארצ-ישראלית, או לשון הכוללת ביטויים יווניים רבים, דומה ללשון התלמוד הירושלמי. לפי הרב אייזנשטיין, הספר כתוב עברית. כידוע, האוונגליונים נכתבו ארמית ויוונית, לשון הדיבור של התקופה. לא נכתבו אז חיבורים בני התקופה בלשון עברית, ובודאי לא בלשון חיבור זה.
2. חוסר אזכור הספר במקורות רבניים – כולל בויכוחים שנערכו.
אינני יודע אם העדרות זו נובעת מאי הכרותם או מכך שלא יוחסה לו חשיבות, אלא כספר ליצנות הבא ללעוג לע"ז.
3. המצאות הספר דוקא באירופה, והעדרותו המוחלטת בארצות המזרח.
אוזכרה בהקדמת הרב אייזנשטיין הצנזורה באירופה הנוצרית. בארצות האסלאם לא היתה קיימת צנזורה כזו, ואזכורי ישו בתלמוד מצויים לא במהדורות ש"ס וילנא אלא במהדורות שנכתבו או שנדפסו בארצות האסלאם. לו היה הספר מחתרתי באירופה, כנטען, הדבר סביר. מדוע לא מצאנוהו נפוץ בארצות המזרח בהן היתה הנצרות נפוצה, אך לא שליטה? מה מנע מיהודי סוריה, תורכיה, מצרים, עיראק... ?
עוד נוסיף כאן, כי לפי הרב אייזנשטיין, הספר "צץ" ויצא לאויר העולם בזכות הדפסתו בלווית תרגום על ידי כומר אנטישמי, וד"ל.
4. אזכור דברים המוכרים ממדרשים רבים וקדומים.
למשל: שימוש בשם המפורש כדי לבצע מעשי נסים.
למשל: הטמאתו של ישו כשהוא פורח באוויר על ידי הטלת מים – מופיע כבר במדרש לגבי פנחס בן אלעזר הכהן ובלעם, כאשר גם שם הריחוף בשמיא נעשה על ידי שימוש בשם המפורש.
5. מיהו יהודה איש קריות ?
אם המדובר היה בסוכן מושתל של חז"ל, היאך הוא נעדר לחלוטין ממקורותינו ?
תוקן על ידי - מואדיב - 02/12/2003 9:32:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 10:41 |
|
| |
הספר הוא אכן חיבור מאוחר, "היסטוריה שכנגד". המעוניינים מוזמנים לפנות לקורס של האוניברסיטה הפתוחה (ספרי הקורס ניתנים להשגה באו"פ ובחנויות ספרים אוניברסיטאיות) העוסק ביחסי יהודים ונוצרים בימי הביניים, ושמו (כמדומני) "בין יהודים לנוצרים" - שם יש דיון נרחב, יחסית, בספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 10:45 |
|
| |
הערה למואדיב
סעיף 3. המצאות הספר דוקא באירופה, והעדרותו המוחלטת בארצות המזרח.
אני מציג לעיונך עובדות הפוכות.
כנראה שפיספסת את הקישור שהבאתי על קטע מהספר שנמצא בגניזה של קהיר
http://www.lib.cam.ac.uk/Taylor-Schechter/GF/6/
הנה הקטע הרלוונטי
'Toledoth Yeshu' updated through new discovery
In the Middle Ages, a rather uncomplimentary and folkloristic account of the life of Jesus and the origins of Christianity, known as the Toledoth Yeshu, circulated among the Jews.
In this polemical account, the New Testament versions of a virgin birth, the working of miracles, the refutation of the Pharisees and the crucifixion were presented as illegitimacy, sorcery, heresy and shameful death.
Various parts of this work have been discovered in Genizah texts over the years and some new fragments have just been identified in the Unit.
A similar Jewish narrative was already reported by the Church Fathers in the second century, and Genizah discoveries have shown that it was later expanded and made its appearance in a variety of languages, including Hebrew, Aramaic, Judaeo-Arabic and Judaeo-Persian. Ashkenazi Jews, of course, translated it into Yiddish.
A Cambridge don, Dr William Horbury, now Dean of Corpus Christi College, took the Toledoth Yeshu as the topic of his doctoral dissertation in 1971 and detailed all the scholarly work done and the manus located up to that date.
Dr Horbury and Dr Riccardo Di Segni, of Rome, who are each preparing books on the subject, will now have to take account not only of the work done over the past decade by Ernst Bammel in Cambridge, Ze'ev Falk in Jerusalem and Daniel Boyarin in Beersheba, but also of some discoveries made a few weeks ago in the Unit.
While working on the medical manus in the Collection, Dr Haskell Isaacs, newly appointed Research Associate, funded by the Wellcome Trust, noticed some fragments that mentioned Jesus. With a little help from Dr Stefan Reif, he identified these as additional fragments of Toledoth Yeshu, as well as a leaf of a polemical work quoting the New Testament, all of them in Judaeo-Arabic.
The texts are important for the history of Jewish-Christian relations, the type of literature they represent, and the reconstruction of the early forms of the narrative that they make possible. Dr Isaacs and Dr Horbury are now working together on them and are planning a joint publication in the near future.
אני יודע שאתה מבין אנגלית ובכל זאת אני מתרגם קטעים להדגשה
"חלקים שונים מיצירה זו (תולדות ישו) נתגלו בטקסטים של הגניזה במשך השנים ושברים חדשים נתגלו זה עתה ביחידה"
"נרטיב יהודי דומה כבר דווח על ידי אבות הכנסיה במאה השניה, והתגליות בגניזה מראים שהיא הורחבה והופיעה במגוון שפות כולל עברית, ארמית, יהודו-ערבית, יהודו-פרסית. יהודי אשכנז, כמובן, תרגמו אותו ליידיש."
הרב אייזנשטיין הוציא את ספרו ב-1922, הגילויים של גרסאות חוץ-ארופאיות כנראה לא היו ידועים לו. והגילויים של שברי "תולדות ישו" בגניזה של קהיר באו מאוחר יותר.
______________________
אריה נשר
(המכונה GrifiN בלע"ז)
תוקן על ידי - GrifiN - 02/12/2003 10:52:20
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 10:53 |
|
| |
מצורף קובץ
One of the newly discovered fragments, T-S NS 164.26, describes how Queen Helen, prompted by the Sages, sent horsemen to arrest Jesus in Galilee. With the people's support, he resisted them and demonstrated miraculous powers by reviving the dead through the illicit pronunciation of the Tetragrammaton (Divine Name of four letters). The Queen was convinced and rejected the charge of witchcraft being made by the Sages.
On the tenth line of the side reproduced above appears Jesus' alleged statement, "I am the Messiah and revive the dead".
______________________
אריה נשר
(המכונה GrifiN בלע"ז)

|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 10:54 |
|
| |
.
גריפין - צר לי, אך ממציאת שניים-שלושה פרגמנטים בגניזה, אינני יכול להתלהב.
אינני יודע מה מקור פרגמנטים אלו, ואיך הגיעו לפסטאט שבמצרים, וביחוד - מהיכן ומתי.
מה שכתבתי עוסק בהמצאות החיבור כולו, ולא עמוד מכאן או מכאן, שאף אינני יודע אם הוא מעיד על קיום ספר או שמא הוא קטע מאסופת מדרשים, שמאן דהו השתמש בה כמקורותיו לחיבור כזה או אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 11:02 |
|
| |
.
גריפין:
שמת לב כי הצילום שהבאת עתה כתוב בערבית ?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 11:10 |
|
| |
הנקודה שלי היא כזו: אין העדרות מוחלטת בארצות המזרח, ישנם קטעים ואיזכורים חוץ-אירופיים של "תולדות ישו".
אתה הערת על שפת הספר, די ברור שהנוסח של הרב אייזנשטיין, הוא תרגום ולא מקורי.
אבל ישנם בנמצא גרסאות (או קטעי גרסאות) בארמית. אם נצליב עובדה זו לדיווחים של אבות הכנסייה מהמאה השני, על נראטיב מסוג זה, הרי שמדובר ביצירה בעלת היסטוריה ותיקה ולא משהו שהומצא out of the blue בימי הביניים.
ייתכן שהסיפור עצמו עבר בעל פה בגילגולים שונים, מאות שנים לפני שמאן דהו העלה אותו על הכתב.
______________________
אריה נשר
(המכונה GrifiN בלע"ז)
תוקן על ידי - GrifiN - 02/12/2003 11:12:41
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 11:16 |
|
| |
מואדיב,
תודה בדיוק התכוונתי לשאול אותך אם אתה מזהה את השפה.
דרך אגב: גם אני נוטה כמוך לסברה שמדובר בסאטירה מהסיבות האחרות שמנית, אבל יש לי הרגשה שהיא לא הומצאה בימי הביניים אלא מדובר בסיפור (סאטירי) שהועבר בעל פה מתקופות עתיקות הרבה לפני שהועלה על הכתב.
______________________
אריה נשר
(המכונה GrifiN בלע"ז)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 11:21 |
|
| |
.
ועוד הערה אחת לגבי כתב היד שצורף לעיל:
אין לי הזמן כרגע (צריך להתפרנס... ) והמומחה שלי לכתבי יד מצוי בעיר אחרת ועסוק עד למעלה מראשו בכתבי היד של רבי יוסף ראש הסדר, אולם על פניו, את העמוד הזה אינני בטוח שהייתי משייך לספר יהודי דוקא, אם כי צריך לוודא זאת.
גם לפני השורה העשירית בה אומר האיש "אנא אלמסיח" = אני המשיח (ובערבית, נוצריים נקראים מסיחיון = משיחיים) , הרי שלמעלה המספר, בגוף שלישי, קורא לו "אלמסיח" , ואינני בטוח כי כך היה כותב יהודי, אם כי הדבר טעון בדיקה מדוקדקת יותר מאשר מבט חטוף שלי כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 18:48 |
|
| |
מואדיב
"...והמומחה שלי לכתבי יד מצוי בעיר אחרת ועסוק עד למעלה מראשו בכתבי היד של רבי יוסף ראש הסדר...".
מי זה, אולי ליפא גינת?
על "תולדות ישו", ראו עוד:
י' דויטש, "עדויות על נוסח קדום של "תולדות ישו"", תרביץ, סט (תש"ס), עמ' 177-197; ז' פלק, "קטע חדש מ"תולדות ישו"", שם, מו (תשל"ז), עמ' 319-322; ד' בויארין, "קריאה מתוקנת של הקטע החדש של "תולדות ישו"", שם, מז (תשל"ח), עמ' 249-252; ד"י לסקר, "הפולמוס היהודי האנטי-נוצרי לדורותיו", פעמים, 75 (תשנ"ח), עמ' 94-96.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2006 16:33 |
|
| |
מציאת הסיפור גם בגניזה הקהירית לא יכול ללמד שום דבר, מכיון שבגניזה נמצאו מאות רבות של כתבי יד של חיבורים אירופיים (דוגמה: פירוש רגמ"ה לבבא-בתרא שרד רק בגניזה).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2018 07:16 |
|
| |
מי בן של בתולה? הספר היהודי המסתורי שעשה צחוק מישובשנת 1979 יצא לקולנוע הסרט "בריאן כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון ומיד עורר סערה – פארודיה פרועה על חייו של ישו הנוצרי אשר במקום קדוש שנולד לבתולה, הוא הוצג כלוזר שנקלע לסיטואציה מטופשת שגרמה ללא מעט יהודים להאמין שהוא המשיח בלי שעשה שום נס. הלעג של מונטי פייתון לא היה באמת כלפי ישו וכוון בעיקר כנגד קיצוניות דתית ופוליטית. אבל החבורה הבריטית לא הייתה הראשונה שיצרה פארודיה על חייו של ישו. לסרט קדם בלפחות אלף שנים חיבור יהודי אנונימי בשם "ספר תולדות ישו". כפי שניתן לנחש משמו, החיבור בא לתאר את חייו ומותו של ישו הנוצרי. אלא שהוא עושה זאת באופן פארודי ונלעג. הבסיס לסיפור הוא לכאורה הסיפור המוכר מהברית החדשה, אלא שהיהודים שערכו את החיבור בחרו להפוך את היוצרות ולהציג את ישו כרמאי מתוחכם וחצוף. הפרטים על החיבור עצמו עד היום לא ברורים לגמרי. לא ידוע מי חיבר אותו, לא בטוח לגמרי מתי הוא נכתב, אם כי ישנן השערות כי יש לו שורשים כבר במאה ה-3 לספירה. ככל הנראה, החל מהמאה ה-9 החיבור כבר היה מגובש ומוכר – ואף היו לו כמה גרסאות שנפוצו בארמית ובעברית. סביר להניח שהוא התבסס על גרסאות יהודיות עממיות שבחרו ללעוג לברית החדשה ועד היום קיימים כמה נוסחים עם הבדלים ביניהם.  ישו נושא את הצלב. הכובע היהודי על סמל האבירים (מאחור, ימין) בא להדגיש את אחריותם של היהודים למותו של ישו (ציור, מבצר דרסקוביץ, גוסינג, אוסטריה 1469. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות) בחיבור עצמו, ישו מוצג באופן הפוך לגמרי מהברית החדשה. הוא לא נולד כתוצאה מלידה נסית של מרים הבתולה שהייתה נשואה ליוסף הנגר. במקום, מתואר שם כי מרים בכלל הייתה נשואה לאדם אחר, ויוסף פיתה אותה ואז אנס אותה בזמן שהיא בנידה, וכתוצאה מכך נולד ישו – שהיה למעשה ממזר. כשישו מתבגר הוא אמנם מוזכר כחכם מאוד אבל גם חצוף לא פחות – הוא גונב פתק עם שם האל המפורש, ובעזרתו הוא מצליח לעשות כשפים שונים. לכן, לפי החיבור, ישו כלל לא עשה ניסים משום שהיה בן האל, אלא השתמש באמצעים מאגיים והיה מכשף לכל דבר ועניין. מעניין לשים לב שבחיבור היהודי לא נטען כי ישו ביצע אחיזת עיניים, אלא פשוט רתם לעצמו את הכוח האלוהי באופן לא חוקי. לא פעם, החיבור מציג גרסה לועגת לסיפורים מפורסמים מהברית החדשה. נס הלחם, למשל, הופך לסיפור שבו ישו מתחנן בפני אדם מסוים שיביא לו לחם ואותו אדם עונה לישו שאם ירקוד בפניו, יקבל את הלחם. ישו משפיל את עצמו, רוקד ואכן מקבל את הלחם. החיבור גם טוען כי ישו הוא שהמציא את השקר על בתוליה של אמו – הוא התבייש בעובדה שהיה ממזר, והעדיף להפיץ את הסיפור שהנוצרים מאמינים בו עד היום. אם בברית החדשה יהודה איש קריות נחשב לבוגד, הרי שבחיבור "תולדות ישו" הוא הופך לגיבור של הסיפור. הוא אכן מסגיר את ישו לחכמים היהודים – אבל רק משום שישו גנב את הפתק עם השם המפורש. עלייתו של ישו לשמיים מתוארת כמו אי הבנה בסיטקום: לאחר שישו נצלב, יהודה לוקח את גופתו לקבורה נאותה בארון אך תלמידי ישו שמגיעים לאתר הצליבה לא רואים את גופתו של ישו ובטוחים כי ארע נס וישו עלה לשמיים. אפילו כשיהודה לוקח אותם לארון הקבורה ומראה להם את גופתו של ישו (שמתוארת כמכוסה בצואה) הם לא מתרצים.  פסל של ישו על גשר קרל עם כיתוב בעברית באותיות זהב. פראג, צ'כוסלובקיה, 1987 (צילום: ד"ר תיאודור כהן, ארה"ב. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות) אבל "ספר תולדות ישו" הוא חיבור מיוחד לא רק בגלל האופן שבו הוא תיאר את חייו ומותו של ישו, אלא גם בגלל החלק האחרון שלו, שבו בעצם היהודים מנסים להסביר מדוע הנצרות המשיכה להתקיים אחרי מותו של ישו: תלמידיו הפכו לאלימים כלפי היהודים, והרומאים חששו מהמרדנות שלהם. לכן הרומאים והיהודים החליטו לעשות מתיחה שיצאה מכלל שליטה. הם פנו לפטרוס (שעבור הנוצרים הוא האפיפיור הראשון) בבקשה לסיוע, והוא החליט לפנות לכל המאמינים בישו, ולזייף להם את האוונגליונים של הברית החדשה ואת חזון יוחנן. הוא המציא לתלמידים תורה שלמה על כך שישו היה מבקש מהם לגלות סלחנות, להמתין לשובו באחרית הימים, ובינתיים לא לפגוע ביהודים אשר הנקמה בהם תהיה בעתיד הרחוק. פטרוס מוצג פה בעצם באופן חיובי לגמרי בעיני היהודים: הוא חלק מהמנגנון הרומי-יהודי שאפשר לטפל בתלמידים הסוררים של ישו, להוציא אותם החוצה מתוך היהדות, ולהמשיך להבטיח את הקיום היהודי. במחקרה על החיבור, הראתה פרופ' אורה לימור שעבור המחברים היהודים, ישו אמנם היה דמות מבוזה אבל הוא לא הוצג בהכרח כרשע. הדמות של ישו בחיבור מזכירה גיבורים של טרגדיה יוונית: המוצא שלו כממזר ומעמדו הנמוך בחברה גזר במידה רבה את גורלו ואת סופו העגום. דווקא פטרוס הקדוש בעיני הנוצרים הופך לפתע לגיבור יהודי ולמרות שהחיבור מלעיג את הנוצרים – הוא גם מבטא השלמה מסוימת עם עצם קיומם. 
אחת הסיבות שעד היום יש פרטים רבים שלא ידועים על החיבור נובע מאופיו הבעייתי. זה לא מפתיע לגלות שלאורך ההיסטוריה, יהודים כמעט שלא כתבו על החיבור שמלעיג נוצרים ומבזה אותם, בעיקר מתוך החשש שאם הנוצרים יגלו, הם ישתמשו בו כנשק נגד היהודים. החל מהמאה ה-12 החלו הנוצרים לחפש בדקדקנות קטעים בספרות התלמודית שמבזים את ישו, כדי לקעקע את מעמד היהודים כמיעוט שיש לשמור עליו – ובמקום זה להציג אותם כמיעוט חצוף שיש לטפל בו ביד קשה. החשש היהודי הברור היה שאם "ספר תולדות ישו" יהיה גלוי לנוצרים, יהיה זה רק תירוץ נוסף לפגוע בהם. הם צדקו. החל מסוף ימי הביניים הספר התגלה לנוצרים רבים, ובעיני הוגים כמו מרטין לותר הוא היווה הוכחה לשפל ולבוגדנות של היהודים. בעת החדשה היו אפילו הוגים יהודים שהסתייגו מאד מהחיבור וטענו שעדיף שפארודיה גסה כזו לא הייתה רואה אור. אבל אפשר לראות את החיבור הזה גם מנקודת מבט נוספת. הוויכוח היהודי-נוצרי בספרות היה פעמים רבות בעל אופי אינטלקטואלי וגרר ויכוחים פילוסופיים עמוקים של אליטות. "ספר תולדות ישו" מראה שהפולמוס לא היה שמור רק לאליטות – אלא גם פארודיות עממיות גסות רוח שההנהגה העדיפה להסתיר, לקחו חלק חשוב ומשמעותי בוויכוח. לקריאה נוספת: יהדות מתבוננת בנצרות: פולמוס נסתור הכומר וספר תולדות ישו / אורה לימור *************** id="f2b11ad81cb10a" name="fdf5e8767a9aa" scrolling="no" title="Facebook Social Plugin" src="https://www.facebook.com/plugins/comments.php?api_key=666465286777871&channel_url=https%3A%2F%2Fstaticxx.facebook.com%2Fconnect%2Fxd_arbiter%2Fr%2FjeGFvz3E6vx.js%3Fversion%3D42%23cb%3Df35d8291f15cd24%26domain%3Dwww.bh.org.il%26origin%3Dhttps%253A%252F%252Fwww.bh.org.il%252Ff133d68bce28a84%26relation%3Dparent.parent&colorscheme=light&href=https%3A%2F%2Fwww.bh.org.il%2Fhe%2F%25d7%2591%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2592-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25aa%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%25aa%2F%25d7%259e%25d7%2599-%25d7%2591%25d7%259f-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a8-%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2594%25d7%2595%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%25a9%25d7%25a2%25d7%25a9%25d7%2594%2F&locale=en_US&numposts=5&sdk=joey&skin=light&version=v2.0&width=100%25" data-userway-font-size="16" style="box-sizing: border-box; margin: 0px; padding: 0px; border-width: initial; border-style: none; outline: none; position: absolute; width: 720px; overflow: hidden; height: 179px;"><*
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2018 03:03 |
|
| |
אותה שאלה יש לשאול על תולדות ישו המסופרות אצל הנוצרים, האם מדובר בהסטוריה או סאטירה ?! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2018 11:51 |
|
| |
"מעשה יש"ו" או "תולדות יש"ו" העליתי לכאן: https://bit.ly/2OHyicTראו ש ראו שם ראש עמ' 229 ותחליטו לעצמכם
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/10/2018 11:58:52
|
|
|
|
|