פני היהדות המסורתית (קונסרווטיבים)

גם אני לא התכוונתי לכך שאמרת שאינני מבין בהלכה. איפה ראית זאת?

ר' מיכי, למיטב ידיעתי (מכלי שני) שמא פרידמן קונסרבטיבי בהשקפתו ושיוכו הקהילתי. הוא גם יהודי שומר מצוות והלכה, אבל כנראה שזה לא ממש סותר. אני מכיר בי"כ קונסרבטיבי במנהטן שמדי בוקר מתקבצים בו יהודים חובשי כיפות לתפילה במניין. כאמור, עיין בפסקים של הרבנים הקונסרבטיביים ותראה שהם לא שונים במידה ניכרת מפסקים של רבנים ד"ל ואין בהם פריצות גדר משמעותיות, אם בכלל. ודאי שהוא לא למד בישיבה אורתודוכסית אלא קנה את תורתו במוסדות קונסרבטיביים ו/או אקדמיים (ובזה הוא שונה מר' שאול ליברמן). השאלה אם פרידמן רב או מו"צ קונסרבטיבי חסרת משמעות, אלא אם כן הטענה שלך היא שכל הרבנים הקונסרבטיביים לא יודעים ללמוד לאפוקי ממורי התלמוד שלהם, שלגביהם לדעתי קשה לומר בהכללה שהם לא יודעים ללמוד, בין אם מדובר בדור הנפילים של כאלו שצמחו בבתי מדרש 'שלנו' (כאמור ליברמן, הלבני לפני שפרש, ר"ל גינזבורג, דמיטרובזקי וכיו"ב) לבין הצעירים יותר שכבר גדלו שם כמו פרידמן. גם אם הטענה שלך מצטמצמת לפוסקי ההלכה, כאמור לפחות מעיון שטחי שלי בלינק שהבאתי למעלה, אני לא חושב פסקים כאלו נופלים באופן מהותי ממה שמפרסמים ב'תחומין' או 'עלון שבות'. יכול להיות שבעלונים של מאמרים שנכתבים ע"י יוצאי ישיבות חרדיות הרמה גבוהה יותר, אבל לרוב אני מתקשה להבין את שפת הדקדוק שבה הם נכתבים, אז אישית קשה לי להשוות. ודאי שהם מכילים ידע מקיף ורחב יותר (אם כי ברור לי שהיכולת של הרבנים הקונסרבטיביים להיעזר בנפלאות הטכנולוגי"ע, בניגוד לאברכים רבים, תורמת לכך). בעלבעמיו, את ההבדל בין מה שמעניין את פרידמן למה שמעניין ראששיבע מצוי אני יודע. השאלה אם 'לדעת ללמוד' זה להעביר שיעור כללי כמו בישיבה ליטאית (גם אם כולו נעדר חדשנות וממחזר חילוקים וחידושים שאמרו כבר מזמן ר' שמואל או ר' ברוך בער). בזמן שלמדתי בבר-אילן הקורס של פרידמן היה שיעורים על הדף (כל שנה מסכת אחרת) לסגנון של השיעור דלעיל והיו מגיעים לשם חוץ מהסטודנטים שלו (כמעט כולם יוצאי ישיבות) גם לא מעט שומעים חופשיים שמאוד העריכו אותו, חלקם כבר משמשים כיום בתפקידי חינוך ורבנות. לסיכום - יש לבחון את הרמה הלימודית בפני עצמה ולא לזלזל בה מלכתחילה רק בגלל שמישהו מוגדר קונסרבטיבי, כמו שבפורום הסמוך יזלזלו במישהו רק בגלל שהוא סרוג כיפה, כלומר כל ציבור צריך שיהיה לו איזה מישהו קצת פחות 'דתי' לידו כדי לדרוך עליו (אא"ס...). כנ"ל להיפך - הנטייה להפוך לאורתודוכסי כל מי שהוא כן למדן (ע"ע ליברמן) אתם לא שונים מחרדי שמנסה 'להחריד' את השרידי אש, הרב סולוביצ'יק או הרב קוק אחרי שהם כבר לא פה, שהרי לא יכול להיות שיש משהו רציני וטוב מחוץ לערוגה שלי....

עד כמה שהבנתי, ההבדל בין פסיקת הלכה אורתודוקסית לזו הקונסרבטיבית, היא בשאלת הפסיקה על פי "כללים" וניסיון להבין מה היא דעת הגמרא (ו/או ראשונים ו/או אחרונים), לבין ראיית כל החומר שהצטבר עד היום כחומר רלוונטי, שממנו ניתן לקחת תקדימים והכרעה ביניהם על פי שיקולים שאפשר היה לקרוא להם "חוץ הלכתיים" (מוסריות אנושית מודרנית, וכיוצא בזה). לא שאצל אורתודוקסים אין סוג כזה של שיקול (שעת הדחק, וכו') אבל הוא יותר בשוליים, והוא (לפחות ברמת התיאוריה) מוגדר ומוצהר, כחלק מן השיקולים שחז"ל נתנו.

ההתרשמות שלי היא שאצל הקונסרבטיבים המשקל הדומיננטי הוא הכרעה לפי שיקולים שכל אורתודוקס (למעט בשוליים) היה רואה בהם "חוץ הלכתיים". כך בעצם ניתן לבחון האם אדם שייך לסוג הראשון, לשני, או איפשהו בקו התפר (שגם הייתי משייך אליו כמה וכמה מן הקיבוץ הדתי, שבאופן מפתיע אכן עוסקים לא מעט בשאלות ההבדל בינם לבין הקונסרבטיבים, ועיין בכל גיליון של "עמודים" וכיו"ב שתחפוץ).

ממללא,
יש לדון מה נקרא לדעת ללמוד, אך נראה לי ששיעור כזה היה קצת משעמם אותי.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/11/2006 17:41:59

[בע"ב,

האם שיעמום הוא קריטריון לרמת השיעור ועומק למדנותו של המורה?]

ממללא,
אתה מחזיר אותנו להגדרות הראשוניות. אכן יש טשטוש (מבורך בעיניי) בין הקבוצות. קודם מישהו כתב שעוד מעט קט החלוקה תשתנה לשלוש קבוצות עיקריות: חרדי. מודרן אורתודוכס (+קונסרבטיבי שמרן). רפורמי (+קונסרבטיבי לייט).

כשאני מדבר על קונסרבטיבי, לענייננו, אני מתכוין למי שמבחינתו אם תהיה החלטה של ועד הרבנים/יות להשיא לסביות זה יחייב אותו, או לפחות ייראה לו לגיטימי. לגבי שאול ליברמן אני מטיל ספק גדול, ולגבי הלבני משהו הרבה פחות מהפכני העיף אותו החוצה (ועד היום אני לא מבין למה. נדמה לי שגם הוא לא. אני לא הייתי יוצא בגלל שאלת הרבנות לנשים). השיוך הקהילתי בעיניי הוא כמעט חסר משמעות.

הפרעתוני, אכן הגדרת זאת יפה. ראיתי גם באחד הפסקים רב שכתב שלשיטתו יש לקיים את כל המצוות וההלכות חוץ מאלו שנוגדות את המוסר, או משהו כזה. אני כאמור גם מכיר קהילה שמתנהגת כקהילה מזרחניקית רגילה, לרבות תפילו במניין מדי יום, אבל הם דוגלים בשויון מוחלט בין המינים בדברים שבקדושה. ר' מיכי, אמר לי פה קונסרבטיבי הלכתי שלצערו התנועה היום מורכבת מרבנים אורתודוכסיים ומציבור רפורמי.

ניסוי:
באיזשהו מקום נכתבו הדברים האלה: (בערך), "ההלכה לא מהווה שיקול אובייקטיבי, היא נקבעת לפי מכלול השיקולים החיצוניים הקיימים",
האם מישהו רואה בזה משפט קונסרווטיבי? מי שרואה בזה משפט קונסרווטיבי אנא ממנו שיסביר את עמדת האורתודוקסיה,
בקיצור מה שאני רוצה לומר אחרי כל הקשקושים שההבדל בין אורתודוקסיות לקונסרווטיביות הוא לא מהותי, השאלה היא עד כמה להתיחס לשיקולים שלי בפסיקה ולהגמיש אותה או שההלכה אמורה להיעשות ככתבה ורק לעיתים רחוקות יכול לבוא פוסק בשיעור קומה ולהסביר שפה הכוונה כך ולא כך, נכון שההבדלים הם קוטביים למדי במקרים רבים אבל עדיין הם אינם מהותיים,
כל זה נאמר כמובן בהכללה גסה למדי, תלוי בכל הלכה, בכל בעיה ובאיזה חלק בה וכדו',
(כמובן רפורמה היא סיפור אחר),