| נשלח ב-9/12/2003 05:40 |
 |
| |
למה היהדות מושתתת על משפחה היהודית?
בפרשיות שנקראות בבית הכנסת בימים אלו, אנו קוראים על מעשי אבות, מעשי אברהם יצחק ויעקב. בעצם מסופר על הנחות היסודות של עם ישראל: בחירת המשפחה שאליה באופן בלעדי יימסר התורה.
כלומר, התורה אינה מתחילה עם התורה כשאלת רש"י הידוע, אלא דוקא במעשי אבות. שכן היהדות לא מתחילה בדת אלא בבחירה של משפחה מיוחסת שהורישה את הזכות לבניה לקבל את התורה.
אך אני שואל שאלה פשוטה שאני מתחבטת בה שנים רבות בלי תירץ הגיוני,, שבוודאי נשאלה צורה זו או אחרת, אך איני זוכר שהקדישו לכך אשכול בחדשים אחרונים (ואני מבקש מלינקזצר לציין רק לאשכול שממש דן בשאלה זו): למה היהדות ניתנה למשפחה אחת בלבד? אם היהדות הינה שיטת חיים מוסרית הוגנת, דרך ממוצעת (כדעת הרמב"ם במו"נ), אז למה נמנעו ביליוני גויים מללכת דרך חיים כה טובה? האם נענשו? האם יתכן כזה עונש?
דוק: איני שואל למה נבחרה אברהם ומשפחתו, זאת בוודאי קשורה לעובדה שהוא הראשון שגילה את המונתיזים, אני שואל למה בכלל יש לבחור מישהו לקבל את הדת?
אם נאמר שדת היא מוסר ביסודה, השאלה כפולה ומכופלת, מה למוסר ולמשפחה אחת בלבד? ואם דת הינה קשר לאלקים יש גם לתמוה, למה רק לאנשים אלו זכות זו?
(גם איני שואל על גזענות ומוסר, רק מבחינה דתית פנימית מה הרעיון הטמון כאן)
שאלה זו נשאלת כמובן רק לפי האסכולה השכלתנית שבה דוגלת פורום זה, שכן לפי ההשקפה הקבלית על אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולה חד, ועל נשמה אלקית קשורה אוטמטית באלקים, אין השאלה מתחילה.
אך לפי השקפה השכלתנית שאין היהודי שונה במהותו מגוי אז למה האפליה הזאת? בוודאי אם גויים היו שומרים את החוקים הטובים היו משתנים והופכים למוסריים?
נע לענות שאף אי=פילוסוף כמוני יוכל להבין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 06:08 |
|
| |
אינו דומה חינוך לאמירת אמת האומר "אין לשקר" לחינוך האומר "אצלנו הג'ונסונים לא משקרים" או כמו שאופייני ביידיש: "ביי אונז..." [תרגום: "אצלנו..."].
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 06:19 |
|
| |
נו, באמת.
בגלל החינוך ש"ביי אונז" נשללו מכל יושבי תבל המוסר של התורה? האמנם?
ועוד אם זה מטעמים פדגוגיים, שיש להרגיש שזה שייך לי, אז הי' הקב"ה בוחר משפחות רבות עבור אותה תורה?
ועוד האם המוסלמים והנוצרים והבודהיסטן והסיקים לא מרגישים את ה"ביי אונז"?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 06:22 |
|
| |
הקב"ה לא בחר במשפחה אחת, אלא משפחה אחת בחרה בקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 06:28 |
|
| |
אכן, כל עניין "עם" הוא הגברת המחויבות ואין מונע מאחרים להצטרף לקבוצה האליטיסטית על ידי גיור.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 07:25 |
|
| |
לא מונע, אבל "קשים גרים על ישראל כספחת", (תתקנו אותי אם אני טועה בציטוט).
אין ולא היה גיור המוני. כל בן דת אחרת מרגיש חזק את ה"ביי אונז" שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 09:00 |
|
| |
שקלאוור,
אה"נ ובאמת כל בסיס הגישה של הכוזרי וההולכים בעקבותיו נובע משאלתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 09:10 |
|
| |
שקלאוור
אפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.
ולגבי אברהם, נראים דברי רוח דרומית, ולגבי בחירת המשפחה, נראים דברי וטו.
ובחירה זו לא באה לשלול שאין אחרים יכולים להצטרף אליהם. להפך, האם לא מצאנו שאברהם טרח לפרסם שם ה', כעדות הכתובים, וכן אמרו חז"ל במדרש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 09:13 |
|
| |
"קשר מיוחד [שאינו מתאים לכל אחד] מתחיל לרוב עם אדם מיוחד [לפעמים גם אחד]"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 09:13 |
|
| |
מיימוני,
הרי אנחנו לא מטיפים לגיור אלא לכל היותר לשבע מצוות בני נוח והדרא קושיא לדוכתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 09:46 |
|
| |
אריק
הנושא אינו מה שאנו מטיפים או לא מטיפים לו, אלא מה האפשרויות הפתוחות לפני האדם באשר הוא אדם. כך לפחות הבנתי את השאלה. והרי לפנינו שגוי יכול להתקרב לה', וכפי שציינת, די לו בשבע מצוות בני נח.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 11:35 |
|
| |
מיימוני,
קטונתי, אך איני מבין מדוע לגוי די בשבע מצוות ואלו אנחנו צריכים תריג?
וכפי שמואדיב כתב ממנ"פ אם שבע מצוות הם דרך האמצע מדוע להוסיף לנו ואם תריג הם דרך האמצע מדוע לגרוע מהם.
ואולי התשובה היא שהואיל ועזים באומות ישראל, אזי הם צריכים תריג ולא מספיקות להם שבע מצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 11:49 |
|
| |
קראתי פעם טיעון מחקרי לפיו התנ"ך כמייצג דת שעיקר האמירות והחיובים שלה הם כלפי חיי העולם הזה, כהיהדות (שמצוותיה כבר בגלגול הכי קדום שלהן מתעסקות ברבדים הכי בסיסיים של החומריות) - התמקדה, כחלק מאותה מגמה במשפחתיות, שהרי חיי משפחה והעדריות האנושית הם בסה"כ עוד תכונה אנושית בסיסית בכל התרבויות.
מאידך, הנצרות שאכן באה במגמה לבטל את רעיון בחירת ישראל, ניסתה במקביל לדכא את החומריות ופיתחה דת שעיקרה רוחניות 'צרופה' שאינה מתעסקת בחולאי היצר. בדת כזו, גם אין מקום למשפחתיות ולקהילה.
____________________
מבלי להתעלם מהקושי המסויים שעניין ה'עם הנבחר' מעלה הרי שדומני שעניין זה יצר איכות קהילתית מסויימת ביהדות ובקהילה והמשפחה היודית שאין בדתות אחרות
_________________________
והערה לסיום,
לענ"ד, הבעיה הקשה אינה מה כתוב במקרא אלא מה חושבים יהודים בפועל. לצערי, מוחזקות אצל יהודים שומרי מצוות רבים (לרבות חרדים, ולא רק דתיים לאומיים) עמדות גזעניות פשטניות כמעין דרכה של תורה כביכול. לדעתי, עלינו להלחם בתפיסות אלו ככל שניתן (אני חושב שעניין היחס לגוי הוא אחד מנקודות המחלוקת המשמעותיות ביותר בימינו בין חכמי הקבלה לרמב"ם, ואכמ"ל).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 15:57 |
|
| |
אנוכי הקטן אנסה לענות במשל...
(קצת פשטני וכמובן כדרך המשלים הדברים אינם חופפים לגמרי ... אבל העיקרון דומה)
ובכן נמשיל את העולם כולו למחנה צבאי גדול
מטרת הצבא היא להגן\לשמור\להלחם וכו ...
אך כדי שצבא יוכל לפעול ביעילות וכדי להפיק את המיטב מהחיילים
נחוצה משמעת ועוד משמעת ועוד משמעת...
בכל מסגרת צבאית ישנו רס"ר משמעת
שתפקידו לשמור על רמת משמעת גבוהה ככל שניתן בכל רחבי המחנה
בד"כ תחת פיקודו של רס"ר זה ישנם מספר חיילים.
חיילים אלו חייבים להקפיד ביתר שאת על רמת משמעת הן בלבושם והן בהתנהגותם.
כ"כ חיילים אלו אחראים ומשתתפים בד"כ בכל מיני טכסים ות"ס תסחי"ם
(תרגילי סדר ותרגילי סדר חמושים)ץ
מטרת קבוצה זו של חיילים הקפדתם היתירה בכל ענייני המשמעת וכן כל הטכסים למינהם הינה להקרין משמעת על כל סביבתם ולהרבותה במחנה כולו.
כל חייל במחנה מלבד מילוי תפקידו האישי\מקצועי מחויב לכללי המשמעת.
אך על חיילי הרס"ר חלים כללים ודגשים נוספים,
וגם בתוך קבוצה זו ישנם הבדלים בין חוגרים וקצינים וכו...
הנמשל:
מטרת העולם היא...?????
כדי לממש אותה צריך כמה שיותר מוסר\גלוי ה בעולם\"משמעת"...
תפקיד עמ"י בנוסף להגשמת מטרת העולם (מהי???... זו כבר שאלה אחרת...)
להרבות בעולם ולהקרין לאנושות כולה הדברים הנ"ל
...
למען הסר ספק : אינני מדמה ח"ו את הקב"ה לרס"ר משמעת (מנוגד ב180 מעלות להשקפותיי)
עכ"פ עפ"י משל זה רס"ר המשמעת הם כביכול מנהיגי העם וחכמיו.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 18:34 |
|
| |
חברים חשובים,
האין לכם הסבר יותר מקיף מאשר הווערטליך החמודים, על אפשריות גיור, ואנחנו בחרנו בו וכיו"ב?
ואם הטעם הוא שהקב"ה רוצה להקשות על העובד, אז למה אנחנו לא צריכים לעשות משהו?
ממלללא כמי שסולד מגזענית, שובניזים, וזנופוביה, האם אתה מכיר כל התרביות והדתות שאין עוד איכותיים. הרבה טוענים שבמזרח מצויים בעלי דת מאד איכותיים.
ולמגיב אחרון.
משל זה שאתה מביא שאין צורך רק לחיילים מבוסס על הרעיון הקבלי מיסטי שמטרת תורה ומצוות היא לברר את העולם ולשנות את גשמיותה להופכה למקום שכינתה.
כמעט ברור שאין ברמב"ם כזאת השקפה, התורה באה לזכך את האדם וכאשר האדם יזדכך אז העולם מזדכך ממילא, השאלה למה אלגויים אין צנס כזאת, למה אינם צרייכם להזדכך? המשל שלך אינו תופס כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 19:31 |
|
| |
שקלוואר,
אני לא מבין מה הבעיה. היהדות מציעה [או יותר נכון מחייבת] דרך חיים מסויימת עבור יהודים. מי שרוצה להצטרף - מוזמן.
עכ"פ דרך החיים הזאת נועדה להשיג שלמות קבוצתית של היהודים, ולא בהכרח שלמות אישית [ראה מו"נ ח"ג פרק ל"ד]. שלמות אישית אין לה קשר הכרחי עם תורה ומצוות וראה את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל: "...כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים...".
הרמב"ם אינו מזכיר כלל את עם ישראל או את תורת ישראל, והשלמות האישית אינה תלוייה בהן כלל.
|
|
|
|
|
