| נשלח ב-18/12/2003 14:46 |
 |
| |
אמא של ר ?
מחכים לאיזה דבר תורה ממך, שתחזירי לנו את הרגישות היתרה שניחנת בה, תני לנו קצת ממך?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 15:30 |
|
| |
לא נראה שהפורום הזה הוא מקום למי שאינו יודע להעריך יופיה של אומנות והרואה בכל חתיכת בשר הנחשפת בדיעבד בעיה של צניעות! 
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 21:27 |
|
| |
אוח,,,איפה מוישל'ה שיראה את זה!
נהדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2003 23:15 |
|
| |
רעיון פרוע -
אנחנו [המשפחה] מתכננים ללכת לתערוכה.
רוצים להתארגן וללכת יחד, מי שמעוניין?
אנא פנו בפרטי
תוקן על ידי - שחרית - 22/12/2003 23:17:32
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 08:21 |
|
| |
בחנוכה צפוף שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 10:02 |
|
| |
ועוד איך צפוף, הייתי שם אתמול.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 10:53 |
|
| |
איך רבקה חשופת זרועות?
זה לא צנוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 11:14 |
|
| |
אקדמאי
מכל התמונות, תמונת העקדה היא באמת המרשימה ביותר.
אולי גם בגלל שאני מגיע אליה עם תחושות מוקדמות, מחשבות מוקדמות.
תמיד עומדת לנגד עיני תמונתו של האב שקיבל את היקר לו ביותר, ועכשו הוא נדרש להקריבו בחזרה, והוא עומד בכך בגבורה עילאית.
איך רוצים למתוח את הרגע הזה של הפרידה, שיימשך עד אינסוף, אבל אנו בני אדם.
ובעצם, האם כולנו איננו חווים רגעים כאלו של פרידה? אמנם שם לא אנו היוזמים... אך עלינו לקבלם באהבה. כאבינו אברהם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 11:19 |
|
| |
אמא של ר
ברוכה הבאה אל הפורום.
אני מקווה שתגיעי לקרוא את התשובה הזו.
אני משער שצערך ואולי גם חמתך נובעים לא מהעובדה שלרבקה ידים חשופות, אלא מכך שמנסים לצייר במראה אנושי דמויות הוד.
אבל שתי תשובות בדבר.
א. הם היו בני אדם.
ב. האם הגדלות שלהם נמדדת במראה החיצוני?
כמדומה שנקודת אי ההבנה היא א'. אנו רוצים כל כך לרומם את האבות, עד שאיננו מרשים לעצמנו לראותם כבני אדם, לזכור שלאה סבלה מהעדפתו של יעקב לרחל, שאברהם ושרה חיו עשרות שנים עם תיסכול של חוסר ילדים, ושהאחים היו מסוגלים למכור את יוסף ולהניח לאביהם להתאבל על בן שכאילו נטרף, ועוד.
אולי אין אנו מסוגלים לשפוט אותם, אך כפי שאנו מבקשים להעריך אותם, ולא להפחית בערכם, כמדומה שאסור לנו גם להאליה אותם לאלילים. בציבור שלנו, החרדי, יש נטיה להתעלם מן הצד האנושי שלהם, ולטשטש את החלקים שלהם שדווקא בהם אנו עשויים להתחבר אליהם וללמוד מהם.
וכפי שציינתי בתגובתי הקודמת, הפרידה של אברהם מיצחק מאד מדברת אלי אישית. ואפשר שלכולנו.
אשמח על תגובתך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
