| נשלח ב-17/1/2004 23:20 |
 |
| |
לענין החשבון,
יוסף נולד בסוף 7 השנים השניות, מכך שנאמר: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי. תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי, אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן--וְאֵלֵכָה: כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ."
ברור שיעקב לא ביקש לצאת לפני הזמן.
לענין לידת שבעה ילדים בשבע שנים עם "ותעמוד מלדת".
גמרא מפורשת שהשבטים נולדו לששה.
היינו לאחר עיבור של ששה חודשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2004 23:41 |
|
| |
שחרית
התורה והיהדות רחבים מיני ים ויש מקום לכל מיני התעסקויות תחביביות.
חקר גילים, תאריכים, מקומות, ניסוחים ועוד ועוד...
נראה שזו ממעלות היהדות שתורתה יכולה להיות במרכז גם לנתפסים לטפילות!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2004 08:07 |
|
| |
בוגי,
הפסקה הראשונה - שפתיים תישק, ואכן נראה שלכך התכוון השכן, אבל הסיפא?
מואדיב,
תודה על דבריך. אני מוכרחה לומר בעניין שבעבורי השארת הדברים הללו בערפל מסוים תורמת להבנת רוח הדברים. סיפורי התורה ובעיקר סיפורי בראשית הם בעלי אופי מיתולוגי במידה רבה (אנא לא לקפוץ - מיתולוגי במובן המקורי של המילה, ואיני נכנסת לשאלת אמיתותם של הסיפורים ברגע זה). אי לכך דווקא שמירת האופי המעורפל והמאפשר ריבוי פרשנויות (וגילו של יצחק בעת העקידה הוא אכן דוגמה טובה) וריבוי מדרשים - הן במלל והן במכחול, כפי שהטיב לעשות אבל פן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2004 01:22 |
|
| |
על זה בדיוק אמרו חז"ל שכל נשיקה היא של תפלות חוץ מנשיקה של קריבות (בין השאר).
לקחת את הנשיקה של קריבות, שחז"ל מעידים עליה שאינה תיפלות (יצר הרע) ולהפוך אותה לתיפלות, זו פרשנות אנטי חז"לית בעליל, שדגל שחור מתנוסס עליה...
*פניקס* - כינוי במיתולוגיה היונית לעוף מדברי אגדי החי 500שנה, אחר כך הוא שורף את עצמו וחוזר לתחיה מתוך אפרו"
נורמלים, תתעוררו מהחול!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 23:16 |
|
| |
בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב מוצגת בימים אלו התערוכה "סיפורי התנ"ך", של עדי נס. נס מציג 14 תצלומים היוצרים דיאלוג עם גדולי הציירים הקלאסיים - קרוואג'יו, רובנס, רמברנט ואחרים. הסדרה, פרי עבודה של ארבע שנים, הוצגה לא מכבר בתערוכת יחיד בגלריה ג'ק שיינמן בניו יורק.
גיבורי הסדר הם אנשי הרחוב, הומלסים, אנשים שמצאו את מקומם בשולי החברה, במציאות עלובה, חסרת תוחלת וחסרת עתיד. הסיטואציות בתמונות מבוימות, והמצולמים בהן אינם דרי רחוב אמיתיים. הם מייצגים את גיבורי התנ"ך בתקופות השפל של חייהם.
הבל
נח
אברהם ויצחק
הגר
יעקב ועשיו
יוסף
דוד ויהונתן
אליהו
רות ונעמי
רות ונעמי
איוב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 00:02 |
|
| |
נו נו...
ראיתי את זה לפני חודשיים במוזיאון ישראל.
לא אהבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 09:03 |
|
| |
אחרי ששלויימלע הביע דעתו אז גם אני מרשה לעצמי לומר.
לא אהבתי.
הביקורת שרציתי לכתוב לפני ששלויימלע נתן לי אומץ היא בת מילה אחת.
"אנכרוניזם".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 09:27 |
|
| |
מיימוני,
אני לא מבינה את הביקורת "אנכרוניזם". זו אמנות (אולי אינה טובה, ובאופן אישי אני מודה שהיא אינה טובה בעיני מסיבות שונות), ולכן הביטוי הזה אינו רלוונטי לגביה. הרי האמן מודע לאנכרוניזם ומשחק איתו כדי להעביר מסר. אתה יכול להתווכח עם המסר (או עם המתודה, כמוני), אבל איני מצליחה להבין כיצד "אנכרוניזם" הוא ביקורת כאן. מקסימום זה תיאור של מעשי האמן, שגם הוא (כך אני מניחה) היה חותם עליו.
[אגב, גם ציורי אבל פן הם אנכרוניסטים, כיוון שגם הם - אם כי, אולי בניגוד ליצירות של עדי נס, אינם מודעים לעצמם ככאלה - מטילים על העבר את השקפות ההווה של היוצר (למשל, שהשחור, הבדואי, האיכר וכו' הם "אותנטיים" ומלאי אצילות והוד יותר מהלבן והעירוני וכו' - זו תפיסה מודרניסטית לחלוטין).]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 11:54 |
|
| |
הנה הפרוייקט שלי:
מהשבוע האחרון בלבד!
יעל אשת חבר הקיני (זכתה בפרס פוליצר השבוע)
תוקן על ידי שלויימלע ב- 20/04/2007 12:03:25
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 12:01 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 12:02 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 12:06 |
|
| |
|
|
|
|
|
