|
|
| נשלח ב-13/9/2006 09:41 |
 |
| |
בעל בעמיו כתב
אני טוען שאתה מעיז לקבוע לרבונו של עולם מה מותר לו ומה אסור לו.
כלומר שלמותו של הקב"ה גורמת, שהוא יכול להיות הכל, גם גשמי וגם מוגבל, וכן על זו הדרך.
על פי הנ"ל, שלמותו של הקב"ה גורמת, שהוא יכול להיות גם 1 וגם 3, ונמצא שצדקו הנוצרים וטעו ישראל, ודבריהם עומדים במלוא תפארתם.
כיוצא בדבר, שלמותו של הקב"ה גורמת שהוא יכול ליהפך לפסל, ונמצא שצדקו עובדי האלילים וטעו ישראל.
***
כאן יבוא המתפלסף לומר, הקב"ה יכול להיות גם 1 וגם 3 , כי אצלו לא קיימות גבולות.
והתשובה: מי שטוען שאצל הקב"ה אין גבולות, בעצם לא טוען שה' הוא גם 3 וגם 1, הוא טוען שה' נמצא במושגים אחרים ושם אין 1 או 3, אין מספרים ואין כלום, אין זמן ואין מקום, ואילו אנו עוסקים בהגשמת ה', פשוטו כמשמעו, גם 1 וגם 3, ונמצא שהמתפלסף לא הפנים מה הכוונה גם 1 וגם 3, ותשובתו נאמרה שלא בדקדוק, ואילו הוא ידע מה המשמעות של הגשמה, הוא היה בורח משם כמטחוי קשת.
גם בסוגיית הפסל, המתלפמס יאמר שה' יכול להיות פסל אבל הוא עדין ה', משהו שונה במושגים שונים, וגם כאן נשיב לו, שאם הפסל הפך להיות ה', אין כאן התייחסות לה' במושגים שונים, אלא הפיכת מהות ה' לפסל, פשוטו כמשמעו.
סוף דבר
לפעמים האדם מדמה בשכלו שהוא מייחס לה' שלמות, אבל אילו הוא הבין מה המשמעות שיש לאותה שלמות מפוקפת, הוא היה מכחיש זאת מכל וכל, אבל אם האדם נמנה וגמר להשליך על ה' את כל בליל מילותיו, ואח"כ להתחסד ולומר אני לא מבין כלום בה', נמצא שהאדם לא חקר בשכלו את פירוש דבריו, ולשם מה כל הדיון.
ועוד דבר, מעולם לא היה אדם ביהדות שהתייחס לה' כמוגבל ומוגשם, זה מושכל ראשון באמונת ישראל, אבל כשהעניינים התחילו להסתבך, התרבו הספרים ובני האדם ביראת כבודם הצדיקו את כל הכתוב בהם, כי אז בני האדם איבדו את הצפון, וכעת לך תשיב את בני ישראל לאמונתם הקדמונית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2006 09:50 |
|
| |
ד"ח
"מעולם לא היה אדם ביהדות שהתייחס לה' כמוגבל ומוגשם, זה מושכל ראשון באמונת ישראל"
על סמל מה כתבת את זה?
הרמב"ם הוא שחידש ולא הראב"ד. ועיין היטב בקונטרס הראיות חריא"ז תחילת פרק חלק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2006 09:58 |
|
| |
בעל בעמיו
הרמב"ם הוא אחרון
לפניו, ועוד הרבה לפני פניו, בתקופת התנ"ך, 800 שנה העם היהודי יצר ספרות מפוארת כאן בארץ ישראל, ומעולם לא מצאנו שיבוא נביא לומר ששלמותו של ה' שהוא פסל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2006 11:12 |
|
| |
מי דבר על שלמות?
אבל איפה בחז"ל מוצאים התיחסות לנושא הגשמה עד כדי כך שמי שמגשים אין לו חלק לעולם הבא, וכמו שכתב ריא"ז שבנושאי מוקצה האירכו יותר מאשר בנושא הגשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2006 11:19 |
|
| |
סדר בדיון
א- מה אפשר לומר כלפי ה' זה דיון נפרד.
ב- למי יש חלק לעולם הבא זה דיון נפרד.
הדיון כאן הוא מהותי יסודי, מה אנו חושבים ומייחסים לה' (סעיף א), ואילו למי יש חלק לעוה"ב (סעיף ב) הוא דיון המשך, לאחר שגיבשנו דעה ברורה בנושא א', מה דינו של מי שטעה או חשב בשונה מכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2006 12:10 |
|
| |
מקובל,
אשמח להמשך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 15:23 |
|
| |
נסו את השאלה הזו:
האם אדם יכול לנסוע חזרה בזמן ולהרוג את סבא שלו?
כל השאלות מהסוג הזה נקראות פרדוקס, ולרוב התשובה היא שפשוט
לא יקרה מצב כזה. מה שאומר שיש משהו פגום במשוואה. לשאלה ששאלתי יש
תשובה של פיזיקאי רוסי שחישב את ההסתברות ומצא שגם אם יש אפשרות
פיזיקלית לנסוע בזמן, ההסתברות שאדם יצליח לנסוע בזמן ולהרוג את סבא שלו
תמיד שואפת לאפס. כך שגם אם לוגית השאלה נראת כנכונה, למעשה זו לא שאלה
כלל אלא רק מה שנחזה בעיני האדם כשאלה משום מגבלותיו השכליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 16:23 |
|
| |
אמר השדכן על הכלה המוצעת::
"מלבד כל מעלותיה ,יש לה רק חיסרון אחד, אין לה גיבנת...
זה שקול לחיסרון שמצאו הכופרים ב-ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 17:41 |
|
| |
הבסיס לטעות בשורש השאלה, היא כמו הטעות בשורש השאלה של ידיעה ובחירה.
אי אפשר לטעון על סתירה לוגית באלקות היות וכללי הלוגיקה אינם חלים שם.
ישנה עוד שאלה שמקורה באותה טעות, השאלה של המקובלים למה ה' לא ברא את העולם קודם הזמן (הם ראו בכך סתירה ברצונו)
התשובה המקובלת של רוב המקובלים הייתה שכן היה רצונו תמיד לברוא בזמן זה.
המקובלים בעידן החדש עלו על שורש הטעות, וטענו שלא שייך לשאול באלקות על גבולות זמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 18:02 |
|
| |
יש"כ
זה הסבר של פדגוג ולא של דמגוג ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 10:48 |
|
| |
הקב"ה נשגב מבינתנו. אנו לא יודעים עליו דבר, להוציא את העובדה שהוא מתגלה בטבע, ולא בספרי הקודש שנכתבו בידי בשר ודם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 14:17 |
|
| |
אודה ולא אבוש שלא עברתי על כל האשכול, אבל אם אפשר להעיר שמשום מה, כמעט לכל הדתיים\חרדים כאן בפורום היה קשה עם העובדה שהאל אינו כל יכול, מדוע כל כך קשה לומר שאכן במסגרות אותן יצר האל הוא לא יכול לעשות הכול, זה כמו שאני אבנה שולחן שלאחר מכן לא אוכל להפוך אותו לכיסא בגלל שהוא נחתך כבר למטרה אחרת, זה מפריע למישהו קיומית או משהו כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 14:55 |
|
| |
יכול מורכב מ: י' + כול
כלומר הקב"ה + כול (כתיב מלא של כל).
יכול הוא גם מכיל מלשון תכולה שמכילה את הכל.
יכול הוא גם מלשון כליה שמכלה את הכל.
אז אם יכול אומר שהקב"ה הוא הכל שגם מכיל את הכל ומכלה את הכל אומר שהכל מכיל את הכל ומכלה את הכל.
מכאן אפשר להבין שהקב"ה הוא התווך שבין להכיל את הכל ללכלות את הכל, כלומר בין כל החומר מצד אחד לאין המוחלט מהצד השני ברמה הפיזיקלית. בתווך הזה ניתן להתבצע כל דבר.
צריך לזכור שכל מה שאנו יודעים ורואים הוא מה ש:
1. מה שאנו יכולים לתפוס בכלים המצומצמים של שלנו.
2. מה שנבחר להראות לנו. (יש הרבה דברים שהוחלט שהם לא מעניינו)
איך יכולה סתירה לוגית להתקיים מחוץ ליכולת התפיסה שלנו?
לדוגמא, על מנת להרים אבן שאינו יכול להרים הקב"ה למשל יצטרך לברוא שלושה יקומים חדשים אחד יתחיל ממפץ, שני יתחיל מאין סוף ושלישי יתחיל מיקום שמורכב מאבן שנעה במרחב אין סופי. האצת שלושת היקומים במהירות של 10 בחזקת 89 מליארד למשך 65 בחזקת 100 מליון שנה והבאתם להתנגשות יצור את הרגע המיוחד שהוא קטן מ 10 בחזקת 4888 מיליאד של השנייה בו יקרה הדבר.
גם אם זה יקרה או קרה לנו אין שום יכולת לדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 18:19 |
|
| |
יהודייקר,
מה שאתה אומר עם ה"י-כול" זה אומר (-אולי) שכך בני אדם תפסו את הבורא, לא שום דבר אובייקטיבי,
לגבי התיאור הססגוני שלא הצלחתי להבין בו הרבה, מה שאתה בעצם אומר זה שהאל יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה בגלל הכובד שלה... או בגלל סיבות שאתה (!) רואה אותן כמשמעותיות, אני רואה את השאלה הזו כשאלה ללוגית טהורה ואין לי כל עניין -ולא יכול להיות לי עניין- בשאלה איך הוא יעשה זאת,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2006 00:35 |
|
| |
גוונא,
מה שאני אומר עם ה"י-כול" הוא שאנו חיים במערכת יחסית כפי שלימדנו מורנו אלברט. הקב"ה מתקיים במערכת שאין בה יחסיות. במערכת בלי יחסיות יכול להתקיים הכל כולל השטות שכתבתי.
אני לא רואה בזה שאלה לוגית כי במקום בו מתקייים הקב"ה אין לוגיקה. לוגיקה היא כלי מדהים ונפלא של המח האנושי.
|
|
|
|
|
