|
|
| נשלח ב-3/2/2002 02:42 |
 |
| |
אפרופו "יציאות השבת.."
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2002 18:41 |
|
| |
פלפול תלמודי ברכבת למוסקבה
זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד.
גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו.
הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי.
ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה.
אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע.
אבל למה שייסע יהודי לסאמבט?
הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט.
וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים.
הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים.
לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז'יטומיר.
לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו.
איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו.
אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה.
כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס?
"תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?".
אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו.
(הופיע השבוע במדורו המצויין של זאב גלילי, 'מקור ראשון')
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2002 12:26 |
|
| |
אחד ממתנדבי עמותת 'צחוק הגורל', עמותה הפועלת בבתי חולים במטרה לשמח את המאושפזים, נכנס לחדר באחת המחלקות.
ניגש המתנדב למיטה הראשונה, הרים את קלסר הברזל המחובר למיטה, בחן את שמו של החולה וקרא בקול שמח: "שלום משה כהן, מה שלומך? איך הבריאות? אני מאחל לך כל טוב ושתהיה בריא".
החולה חייך בתודה והמתנדב פסע אל המיטה השניה, בחן את קלסר הברזל וקרא בקול שמח: "שלום אדון יהודה לוי, איך אתה מרגיש? אני רואה שמחר אתה משתחרר. כל טוב ותהיה בריא".
יהודה לוי אמר תודה והמתנדב פסע אל המיטה השלישית שבחדר. הסתכל בקלסר הברזל וקרא שוב בקול שמח ומעודד: "שלום מיסטר נתן שתן, מה שלומך?"...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 01:39 |
|
| |
שאלו את הרב ויא שליט"א מהמומחים הגדולים בציבור החרדי לעניני תולעים וכדו' אם הוא לא מפחד לאחר 120 מהתולעים והנמלים שיבואו לנקום בו.
ענה הרב שהוא קנה חלקה בגוש קטיף...
לילה טוב, ללא תולעים
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 09:08 |
|
| |
מה התולעים אומרים כשהם יוצאים לאוויר העולם???
אוי ויייא
בכל זאת, הרב ויא שליט"א הוא הרב של הקהילה הגדולה ביותר בעולם, קהילת התולעים כמובן...
(מבלי לפגוע בכבודו חלילה).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 09:09 |
|
| |
היו שני חברים משה ויענקל שגדלו כל חייהם יחד לאחר חתונתם נפגש משה בדירתו של יענקל והוא רואה אותו יושב בסלון מול הווידאו ואומר לאשתו שרה תביא בבקשה כוס קפה, והיא מביאה לו ואז הוא אומר שרה תעשי טובה תביא גם איזה עוגה מביאה לו וכך הלאה אז משה אומר לו תגיד לי איך אתה עושה את זה, הוא אומא לו מה הבעיה? ואז הוא אומר לו תשמע אצלי זה הכל הפוך אני עושה הכל, ואז יענקלמספר לו תשמע אני מייד אחרי החופה לפני חדר יחוד קראתי לאשתי ולשוויגער שלי בצד הוצאתי מהחליפה חתול שחור וסכין הורדתי לחתול את הראש ואמרתי להם אם אתם תתערבו לי בחיים או שלא תעשו מה שאני רוצה זה מה שיהיה לכם.
משה רץ לחנות של בעלי חיים קנה חתול שחור וקנה סכין גדולה והתקשר לשוויגער שלו שתגיע מייד הבית ואז מול אשתו והשוויגער הוא מוציא את החתול ואת הסכיןואיך שהוא בא להניף את הסכין הוא מקבל 2 סטירות מצלצלות אחת מאשתו ואחת מהשוויגער שלו, הוא רץ מייד לחברו הוותיק יענקל ומתחיל לקלל אותו מה עשית לי? ואז יענקל אומר לו מוישה את זה עושים אחרי החופה ולא עכשיו.
שוויגער?
אתם מכירים את אותו אברך צעיר שהלך עם שני אבטיחים בידיו, וכשפגש אותו חברו אומר לו אתם זוג צעיר מה לך ול-2 אבטיחים, הוא עונה לו השוויגער שלי אמרה לי שבשביל אבטיח אחד היא מוכנה לתת חצי מהחיים שלה אז שיהיה שניים.
מה זה ניגוד אנטרסים? לראות את המרצדס שלך נופל לתאום ביחד עם השוויגער.
ראו אדם אחד עומד בקומה שמינית וצועק גיוועלד גיוועלד (הצילו הצילו) שואלים אותו מה קרה? הוא עונה להם השוויגער שלי רוצה להתאבד אמרו לו מה הבעיה הוא אומר אני לא מצליח לפתוח לה תחלון.
ובלוויה של שוויגער כשהורידו את המיטה מהבית עומד החתן ודואג שיורידו את המיטה כמו שצריך ושיזהרו שלא תיפול השוויגער מהמיטה שאלו אותו מה אתה פתאום דואג כ"כ לשוויגער שלך הרי ביננו אנחנו יודעים כמה קיללת אותה הוא אומר להם שלא תשאלו היא כבר מתה לפני חצי שנה וכשהורידו את המיטה היא נפלה והתעוררה, אז הפעם דאגתי שהיא לא תיפול
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 10:58 |
|
| |
מה ההבדל בין חתונה אורתודוכסית לחתונה קונסרבטיבית לחתונה רפורמית?
- בחתונה אורתודוכסית, האמא של הכלה בהריון.
- בחתונה קונסרבטיבית, הכלה בהריון.
- בחתונה רפורמית, הרב בהריון...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 14:35 |
|
| |
מרוקאי אחד נכנס לחנות למוצרי חשמל, מצביע על אחד המכשירים ואומר למוכר: "אני רוצה לקנות את הטלוויזיה הזאת". אומר לו המוכר: "מצטער, אני לא מוכר למרוקאים". למחרת בא המרוקאי שוב, לבוש כאשכנזי, מצביע על המכשיר ואומר: "אני רוצה לקנות את הטלוויזיה הזאת". עונה לו המוכר שוב: "מצטער, אני לא מוכר למרוקאים". אחרי שבוע מגיע המרוקאי שוב לחנות, הפעם מחופש לאישה, ואומר: "אני רוצה לקנות את הטלוויזיה הזאת", והמוכר שוב עונה: "לא מוכר למרוקאים". למרוקאי נשבר, והוא שואל: "תגיד, איך אתה בכלל יודע שאני מרוקאי?" עונה לו המוכר: "כי זה לא טלוויזיה, זה מיקרוגל"
חוקר מס הכנסה צעיר ונלהב מגיע לבית הכנסת לחקור את הרב המקומי על הכנסותיו.
"מה אתם עושים עם שאריות השעווה מנרות השבת, ההבדלה וחנוכה?", הוא שואל. "שולחים לבית חרושת לנרות והם שולחים לנו בחזרה נרות חדשים", עונה הרבי, שנהנה להפגין את החסכנות הרבה שבה נוהגים בבית הכנסת שלו.
"ומה עם הפירורים הרבים של המצות בפסח?", ממשיך החוקר.
"שולחים לבית חרושת למצות, ומקבלים מהם מצות חדשות", עונה הרבי.
"ומה אתם עושים עם שאריות העורלה מהבריתות שאתם מקיימים?", מתעקש ומציק החוקר.
"מה השאלה", ענה הרבי, "אנחנו שולחים אותן לממשלה והם שולחים לנו בחזרה אותך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 15:03 |
|
| |
בוהה,
אתה כנראה בוהה באוויר, כי הבדיחה הזו, בגירסה דומה, הובאה באחד האשכולות בפורום, כקטע מכתבה של אבישי בן חיים ב-YNET
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 15:10 |
|
| |
אבל הבדיחה על המרוקאים מעולה, בוהה. למרות שאי פעם כבר שמעתי אותה.
מעניין איך מספרים אותה המרוקאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 15:15 |
|
| |
תזזית, מרוקאי לא יודע לספר בדיחה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2002 21:29 |
|
| |
ועוד בדיחה שעוברת אי מייל אי מייל...
שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו.
"אני לא יכול", אומר החבר.
"למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה".
"אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר.
"מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?"
"לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל".
"אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה", אומר הבחור.
"נכון", משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב, בשבת".
"אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור.
"אה, זה? אני לא סומך על עירוב", ענה חברו.
|
|
|
|
|
