השבוע זכה חתן חרדי בלוטו. גם בניו יורק היה מקרה דומה, וחתן השמחה ערך סעודת הודיה
וזו היא תמצית דבריו בסעודה.
לאחר שאיבדתי את מקום עבודתי נותרתי מיואש, בלית ברירה פניתי לבית הכנסת, בצהרי היום הוא היה ריק, סקרתי את ההזנחה מסביב, ועליתי במדריגות אל עבר ארון הקודש, והבטחתי לרבונו של עולם שאם אזכה בלוטו, אערוך שיפוץ כללי בבית הכנסת כיאה למקדש מעט.
ביום ראשון בדקתי את כרטיסי ולצערי לא זכיתי. שוב שמתי פעמי לעבר בית הכנסת, והפעם הוספתי להבטחותי שאפתח גם כולל ערב על חשבוני בביהכנ"ס, חברת תהילים בשבת אחה"צ, ומנין ותיקין והכל על חשבוני כמובן מלבד המעשר.
בנשימה עצורה בדקתי את הכרטיס ושוב התאכזבתי. אך לא התייאשתי הפעם התחיבתי לא רק לשפץ, אלא להגדיל את הביהכנ"ס להוסיף שני קומות, ואה הוספתי לרבש"ע פנים ביהכנ"ס יתחרה ביופיו עם ביהכנ"ס באלכסנדריה.
בשבוע הרביעי כבר התחייבתי להחזיק ישיבה על חשבוני בביהכנ"ס
בשבוע החמישי נוספו סעודות לעניים מדי יום חמישי
בשבוע הששי גם אולם חתונות חינמי במרתף ביהכנ"ס למשפחות נזקקים
בשביעי, כינוסי שמירת הלשון חודשיים על חשבון הבית
בשמיני הבטחתי בשפתיים רועדות שאף אני אגיע ואשתדל להתפלל בביהכנ"ס, לא לדבר בין גברא לגברא, ותפילה וקר"ש בזמנה.
ההבטחה השמינית סחטה את כוחותי, אחר כך התייאשתי. יצאתי מבית הכנסת מדוכא מאוכזב, ומולי אני רואה את הכנסיה, סובתי את ראשי ימינה ושמאלה, אבל דחף מוזר הובילני פנימה.
הייתי לראשונה בחיי במקום הטומאה, סירבתי להשתהות יתר על המידה, ניגשתי אל הפסל, ואמרתי ליושק'ה, שמעני לו אני זוכה בלוטו אני משפץ את הכנסיה הזו, עד שהיא תתחרה עם הכס הקדוש, הבלטות מזהב טהור, התקרה תעוטר בציורי ד'ה וינצ'י ואנג'לו המקוריים או חיקויים, משהו שלא רואים, סמוך עלי.
קניתי כרטיס בידים רועדות בדקתי, והנה זכיתי.
פדיתי את הצ'ק, ופניתי לכנסיה בצעדים מאוששים, היה לי מילה ושנייים לומר לצלוב
אמרתי לו יושק'ה, כל חיי היה לי טיפת הערכה אליך, אמנם אני יהודי, אבל חשבתי שבכל אופן אי אפשר לבטל אותך מכל וכל, והנה נוכחתי שכל מה שסיפרו לי עליך אמת ויציב, הדיוט היית ונשארת.
הנה אני התחננתי לאלוקי זה שמונה פעמים, וללא הועיל, הוא מכיר אותי ויודע מה שוות הבטחותי, ואתה בפעם אחת שבקשתי, נפלת בפח והצלחתי לעבוד עליך, קדחת תקבל ממני.
 |
|
|
..שימחקו אז הבאתי פה
דומה!
