הסופר דוד זריצקי

בירחון / רבעון תורני , כנראה שכן . באלה שמנית לא .

ספרן ושוב אני שואל: מדוע? האם למועצת גדולי התורה יש מעמד של סנהדרין כך שמי שירצה להביע דעה חולקת יידון כזקן ממרה? והרי גם זקן ממרה רשאי, לפחות לפי חלק מהדעות, לדון ולהעלות אפשרויות לעיון ולא למעשה... שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

אם זקן ממרה יפנה לתקשורת , יש לדונו לפי הסעיפים האמורים בשלחן ערוך החמישי . . .

ספרן עדיין אני שואל: האם כוונתך לסיכון חברתי או להלכה? ואם זו הלכה, מהי? האמירה "שולחן ערוך חמישי" היא דו משמעית בעיני. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

רבו של רבך , בעל חזו"א , כתב [ כמדומני לר"ח נאה ] "הרגש החרדי יודע מה לקרב ומה לרחק "

דווקא יש היום סופרת חרדית טובה מאוד א.הראל(אני מקווה שאני לא טועה בשם), אומנם לא כמו זריצקי, אבל דומה מאוד, וחזק מאוד.
יש לה שתי ספרים - "אנשים אחים", "כרטיס הלוך חזור".
(שתי הספרים הם קובץ סיפורים, ולא סיפור אחד ארוך.)

לספרן ולכולם
שמא שכחתם או שמא לא ידעתם, אבל הרב זריצקי היה מזכיר מועצת גדולי התורה במשך עשרות שנים, וידיד אישי (ובמקרים רבים חבר או כמעט חבר לספסל הלימודים) של רבים מגדולי ישראל שהיו עמו בקשר יומיומי וקרוב במיוחד. קחו למשל את הבית ישראל מגור , שזריצקי היה מן הסתם מן היחידים בדורו שהיה "מסחבק" אתו, או הגר"י סרנא ראש ישיבת חברון, והגרח"ש קרליץ מבני ברק, ודווקא זה האחרון שהיה עמו בקשרים חמים במיוחד הוא זה החתום על המכתב שנשלח אל זריצקי ("מטעם גדולי הדור"...) באותו קיץ אומלל של שנת תשל"ח. זריצקי קבל התקף לב בז' סיון תשל"ח, והלך לעולמו שבועיים אחר כך בכ"ב בו. לטעמי,המילים "פשע" ו"בגידה" עדינות מכדי לתאר את העול בעליהום הציבורי שקם עליו בשעתו, ובפרט בנושא שהוא כל כך צדק בכל מילה שכתב עליו. רק שכמו כל דבר בתרבות הציבורית העלובה של הציבור החרדי, אין תקשורת בין הצדדים, או שהיא לקויה מאוד, וידידים נפרדו ומשפחות נהרסו ועיירות נחרבו בסיבת הדברים הללו.
רק שכמו שכבר הזכירו, חבל מאוד שנזכרים בשמו של הרב זריצקי רק בהקשר לפרשייה הכאובה הזו, לדעתי, מי שהעמיד אותו בשורה אחת עם ש"י עגנון צדק ועוד איך, מדובר בגדול הסופרים החרדיים שקם בדורות האחרונים (לפני זה לא נראה לי שהיתה קיימת "ספרות חרדית"), המסרים שהוא מעביר מחדדים מאוד את המבט הנכון על עולם הרוח של בני הישיבות בליטא, ולפעמים זה פשוט לקרוא ולא להאמין על גדלות הרוח והמושגים שבהם הם חשבו.
אין ספק, שזריצקי, כניצול שואה (היה בסיביר כשנה וחצי, ושאר הזמן הסתובב בברית המועצות ,ועד קזחסטאן ואוזבקיסטן הגיע) ובוגר ישיבת ראדין שאיבד כמעט את כל משפחתו, וכפעיל לאחר המלחמה ב"וועד ההצלה" שקם בפאריז, ועד תפקידיו הרבים והמגוונים בארץ וקשריו המיוחדים עם גדולי ישראל (ובכללם הרב מבריסק), הוא דמות חידתית בעלת גוונים רבים ועמוקים מאוד המתגלים למעיין בספריו, וראוי היה לפורום נכבד זה לעסוק בו קצת יותר ולדלות מטמוניות מספריו המיוחדים. אפשר ללמוד ממנו הרבה על תנועת נובהרדוק ועל נושאים רבים אחרים. מומלץ בחום!! כהנאה וכלימוד גם יחד.