|
|
| נשלח ב-15/4/2015 14:42 |
 |
| |
בזמנו המשורר והחכם ההודי טאגור, שהכיר היטב את תרבות המערב, טען שהמזרח (הרחוק) עולה על המערב, כי האדם המזרחי עסוק בעיקר בהתבוננות רוחנית המביאה לרחמים ואהבה לכלל ואילו האדם המערבי בפעילות מעשית-גשמית, שלמרות מעלתה ביישוב העולם ביחס לסבילות ההודית, מביאה לידי כיבושים ומלחמות.
תלמיד של קונפוציוס שאל את מורו: מה דעתך על עני שאינו מתחנף ועל עשיר שאינו גאוותן? השיב לו קונפוציוס: הם בסדר, אולם אינם שווים לזה שבהיותו עני הינו שמח ולזה שבהיותו עשיר אוהב דיני נזיקין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 15:15 |
|
| |
מ
בענין רבי נהוראי רבי מאיר עיין בגמרא עירובין יג.
הפילוסופיה הסינית וההודית התאימו לזמנם. בה הכלכלה הסינית וההודית היו נחשלות לעומת המערב,
אנחנו לא מדברים על בושה להיות עשיר עני, הבושה היא כשהעשיר גוזל ומתעשר על חשבון העני, ולהפך כשהעני יכול להתפרנס בכבוד אבל מעדיף להתפרנס מהעשיר,
מה דעתך סופר יושב שנים או שבועיים וכותב ספר, שהופך לרב מכר, ומקבל עליה פרס ישראל ופרס נובל, הוא מרויח בזמן קצר הון , הוא בעייניך רודף בצע? וכיב' מדען חוקר איש היי טק?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 16:49 |
|
| |
ירוחם,
יפה. מאיפה הגיע זהב לאוצרות של ממלכת ספרד? כיצד זהב של הספרדים מצא דרכו לאוצר של מלכת בריטניה?
מהיכן השחורים הגיעו לאמריקה כעבדים? היאך אילי ההון של רוסיה התעשרו? מי מתעשר ממוצרי-הבל וממלחמות? הכלכלה המערבית מבוססת על קולוניזציה ושימוש אנוכי במשאבים של מדינות לא מפותחות.
כיום רוב הסופרים לא רק שאינם מסוגלים להתפרנס ממלאכת כתיבת ספרים, אלא מרוויחים, אם בכלל, אחוזים בודדים מהרווחים שעושים המו"ל'ים והחנויות ממכירת ספריהם. כמה סופרים בישראל מלבד עגנון קיבלו משכורת קבועה מההוצאה שלהם על מנת שיוכלו להקדיש את כל זמנם לכתיבה? רוב רבי-המכר וגם לא מעט מפרסי ישראל ומפרסי הנובל משקפים תרבות צרכנית רדודה וטעם בינוני ירוד, והדבר התחיל כאשר רומנים להמונים נערכו כמוצרי-צריכה המוניים ע"י הוצאות ספרים וקודמו ע"י יחצנ"ים. כשישראל זמורה ייסד את הוצאת "מחברות לספרות" הוא עשה זאת כדי לשחרר את הסופרים מעריצותם של המו"לים, ולא החשיב את ההוצאה שלו למפעל או למקור פרנסה, אלא כמתן מקום הוצאה לאור ליצירות איכותיות של ספרות ושירה שמול"ים אחרים לא היו מעיזים להוציא לאור בגלל שיקולים כלכליים. הוא הוציא לאור אוצרות גנוזים של ספרות עברית עתיקה, תרגומים של יצירות מופת מספרות אומות העולם, וספרים ראשונים של משוררים וסופרים שאח"כ התפרסמו. כשכצנלסון הקים את הוצאת "עם עובד", הוא שילם לסופרים שכר נדיב ומסובסד של שנת עבודה ממוצעת במשק בעבור כל ספר שכתבו, על מנת שתהיה בארץ ספרות עברית ראויה.
רוב המדענים והחוקרים נמצאים באקדמיה ולא בהייטק, כי האקדמיה תכליתה לחקור וללמד, ואילו ההייטק זו תעשיה הנשלטת ע"י משקיעים שכל מה שמעניין את רובם זה רק להרוויח כמה שיותר כסף.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/04/2015 16:54:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 20:12 |
|
| |
מ
המדרש אומר כי משה התקשה במנורה, למרות ש ה' הסביר לו מספר פעמים.
משה פשוט לא יכל להבין כי יש דבר כזה זהב שהוא טהור
או שאתה לא מבין את מה שאני כותב.או שאינך רוצה להבין. לא הפכתי את העשיר לסמל הצדק והמוסר, לא בדקתי סטיסטית מי גרם יותר סבל לאנושות בדורות האחרונים. הקפיטליזם או הקומנוזים, נדמה לי כי ללא כל ספק האחרון זוכה בבכורה.
אבל לא בזה אני עוסק, אדם המרויח 100 שקל , יכול להרגיש גאווה, בדיוק כמו שזה שמרויח מיליון. כמובן שלאחר ה100 הוא ירצה 200. ובעייני זה בסדר גמור ויותר. לפום ההשקעה והמאץ אגרא.
לענין הסופרים אצ"ג קיבל משכורת משוקן, ועוד אחרים. לא כל מי שכותב ספר הוא סופר. הגרפומנים רבים והמלכלים את הנייר רבים יותר. אני רק משל הבאתי.
הסופר העברי סבל וסובל, כבר לפני מאה שנה מצאו לכך סימן בתנך. -עת ספןד ועת רקוד- ספוד אותיות -דפוס-. ר"ל מי שמדפיס בעברית מספיד. אבל רקוד אותיות -דרוק-. מי שמדפיס בלע"ז הוא רוקד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 20:53 |
|
| |
ירוחם,
גרפומנים היו וישנם בכל השפות ולא מעטים מהם מצליחים ומתעשרים מכתיבתם וחשים הרבה גאווה על כך.
אלא שבספרות המדד איננו כמה ספרים סופר כתב וגם לא מה היו הרווחים ממכירת ספריו, אלא מה התוכן של ספריו ומה איכות כתיבתו. הסופר העברי סבל וסובל לא בגלל כתיבתו בעברית אלא מפני שכתיבה אמתית דורשת כובד-ראש ומתינות ומחשבה, דברים שאינם בהכרח פופלארים אצל רוב הקוראים, והמסורת היהודית אולי מכוונת לכך יותר מאשר מסורות אחרות, ומאחר שמאז ימי הביניים, למעט תקופה קצרה של פריחה מאוחרת במשך כמה עשרות שנים בורשה ואודסה, אין באמת ספרות בישראל. כי ספרות טובה דורשת כותבים איכותיים, קוראים איכותיים, הוצאות איכותיות, ומבקרים איכותיים. והמכלול הזה נקרא זהב טהור. ורק משל הבאתי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 21:16 |
|
| |
מ.
מקס טוען כי אין מוסיקה יהודית- למרות שמעולם לא היה פריחה כה גדולה במוסיקה היהודית כמו היום.
אתה טוען כי אין סופרים יהודים עברים. אתה מתגעגע לאודסה. יש סופרים עבריים, סופרים טובים וטובים מאד עד מצוינות בכל קנה מידה. הרבה יותר מאשר באודסה בפולין ובנותיה,.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 22:14 |
|
| |
ירוחם,
באלף השנים האחרונות אין בישראל אפילו סופר מקורי אחד שקוראים רבים בקיאים ומבינים ביצירתו כעבור מאה שנה לאחר שנכתבו יצירותיו. כמה אנשים מסוגלים כיום להבין את ספר התרשיש של רמב"ע או בקיאים בשירה של רבי שמואל הנגיד? כמה כותבים קראו את המחזות של הרמח"ל שפעם כל סופר מתחיל או ותיק בישראל היה קורא ומשנן? כמה ילדים קוראים את שירת ביאליק או פיכמן או אצ"ג ומסוגלים בכלל להבין את שיריהם? מי עוד טורח לקרוא את הספרים של מנדלי מוכר ספרים שפעם נחשבו לאמת המדה המופתית של הספרות העברית החדשה? כמה קוראים עוד מכירים את היצירות של מיכ"ל או יל"ג או מאפו או פרישמן? כמה קוראים בקיאים בשירים של יוסף צבי רימון שבזמנו גדולי תורה היו משננים אותם בע"פ? להבדיל, בלשון האנגלית למשל נכתבו כבר כמליון ספרים ומאמרים על שקספיר למרות שיצירותיו נכתבו לפני יותר מ-400 שנה. כמובן בישראל התורה ומפרשיה ופוסקיה במקום הראשון, ועל-כן אי-אפשר להשוות בין הדברים, ובכל זאת לא בכדי אמר עגנון שכאשר שבנו לא"י הפכנו מעם הספר לעם הארץ, ויש אמת בדבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 23:01 |
|
| |
מ
בכל הענוה אני מכיר וקראתי את רוב הספרים והסופרים שהזכרת. אבל היום יש דור חדש של סופרים ומשוררים, העולם מסתובב כל הזמן ומחדש כל המן. כמו שבישיבות לפני 40 שנה לא למדו את רב חיים. אלא אחרים. כך להבדיל היום לא קוראים, את אצ"ג ורימון ואחרים. היו קוראים את מאיר שלו גרוסמן עוז יהושוע וכד -את יהודה עמיחי את אבידן הורביץ וכ'
דור דור ודורשיו דור דור וסופריו דור דור ומשורריו.
הם לא מקובלים עליך זה בסדר. אבל אי אפשר גם להשוות בין שירת ינאי יה"ל אלחריזי גבירול והקליר,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 00:21 |
|
| |
[ירוחם,
כל בעלי המקצועות אליהם התייחסת (מורים, רופאים וכו'), גם אם יעבדו הכי קשה בעולם ויעלו בדרגת המשכורת, לא זה מה שיהפוך אותם לבעלי "מיליון דולר". אגב, רבים מהם עובדים מאוד מאוד קשה (ועבודתם נחשבת בציבור, מבחינה זו שהיא נחשבת מוערכת לקהילה ותורמת וכו'), ומשכורתם אינה גבוהה, בודאי לא כמו זו של מנהלי בנקים (שאיני חושבת שהם עובדים קשה יותר מאחות בבי"ח).
ניסיון אישי: בעבר עבדתי בשני מקומות במקביל, באותה עבודה בדיוק. למקום עבודה אחד הקדשתי שמונה שעות בשבוע (נטו) ולמקום השני שעתיים וחצי פעם בשבועיים (נטו). נחש היכן הייתה משכורתי גבוהה יותר (כמעט פי שניים)? התשובה הנכונה: במקום העשיר יותר (ולא, לא במקום בו השקעתי יותר שעות ואנרגיה).
למרות ניסוננו לנחם עצמנו (במקרה הטוב) או לשקר לעצמנו ולחברה ולתרבות שלנו ו/או לעשות מניפולציות עליה (במקרה הרע), אין קשר ישיר בין כמות המאמץ (למשל בשנות לימוד) וכמות העבודה (שעות עבודה) ובין הכסף שיש לאנשים. אולי מי שלא עובד בכלל יש לו פחות כסף ("אולי", כי בעמודי הרכילות תמצא לא מעט אנשים שלא עובדים בכלל ויש להם טון כסף, בין אם זה בגלל שאבא או סבא שלהם היה עשיר ובין בגלל סיבה עלומה אחרת), אבל בגדול אין שום קשר בין עבודה וכסף.
רק להבהרה: אני חונכתי, ואני עדיין מאמינה בזה, שעבודה היא ערך גם אם מרוויחים בה גרושים. אני עדיין מאמינה בעיקרון שערך ה"יצרנות" (במובנים רחבים ביותר של המושג - החל בגידול ירקות וכלה בטיפול בקשישים או בכתיבת ספר, וגם לימוד כלול בזה במובנים מסוימים וכו' וכו') הוא חשוב, בלי קשר ל"כמה כסף" משתכרים בסופו של דבר. אבל אין לזה קשר לחוסר הקשר בין "עבודה" ו"הון", שמתגלה במלוא עוזו בעולמנו.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 10:32 |
|
| |
אםשלום
מכובדתי כל דברי היו מכוונים לאדם המרויח את כספו ביגיע כפיו ראשו, כיונתי לסיפוק שיש לו מקבלת משכורתו, אם מעט ואם הרבה, תזכרי בפעם הראשונה שקיבלת שכר על עמלך, מעבר לכסף הסיפוק, אני זוכר את השכר הראשון שלי על עמלי, פרוטות, אבל הסיפוק שהיה לי מכך לא נפל מכסף הרב שהרוותי בהמשך.
בגלל חינוכך את רואה בעשיר את הרעה, הרבה כסף זה רעה, כנראה לא הושג ביושר, יש גם מקרים כאלה, גם אצל אלו שאינם בעלי ממון יש מקרים רעים.
בקהלת כתוב- מתוקה שנת עובד בין מעט יאכל בין הרבה, אבל השובע לעשיר אינו מניח לו לישון,
מסביר החת"ס העובד יכול לישון, אבל השובע לעשיר- זה שהעשיר שבע, אינו מניח לו -לעובד- לישון.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 11:16 |
|
| |
ירוחם,
אמרו חכמינו: למה נמצא החכם אצל העשיר והעשיר לא נמצא אצל החכם? כי החכם יודע מעלת העושר והעשיר לא יודע מעלת החכמה. ואומרת הגמרא (שבת כה): איזוהי עשיר, כל שיש לו נחת רוח בעשרו. כמה עשירים אתה מכיר השמחים בחלקם וכמה עניים השמחים בחלקם?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 11:39 |
|
| |
רבי מכבד עשירים רבי עקיבא מכבד עשירים,- טיפש לא יכול להגיע לעושר, הוא יכול לגנוב לרשת או לזכות בפיס, טיפש לעולם לא יהיה עשיר בכוחות עצמו,
להיות שמח בחלקו לא שייך לעני או עשיר, לעשיר פשוט יותר נח לחיות,
פעם במפגש מכרים אמרתי כי : בריאות וחיים אי אפשר לקנות בכסף. אמר לי בר שיחי: אתה טועה בגדול, אלמלא לא היה לי כסף היתי מת מזמן, וסיפר כי קיבל דום לב, החיו אותו, גילו כי ליבו מפסיק לפעום מדי פעם ללא התרעה, שתלו לו קוצב, כשהלב הפסיק לפעום הקוצב היה נותן פולס חשמלי והלב היה חוזר לתיקונו , חייך אלי ואמר במקרה היה לי 500000 דולר, אחרת ,
מסבירים -רבי מכבד עשירים- הוא כתב במשנה חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, הם שפגעו באחרים פטורים, אחרים שפגעו בהם חייבים. לכאורה גם עשיר כך- אלא שרבי כיבד את העשיר ולא צירף אותו לרשימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:10 |
|
| |
ירוחם,
נאמר: גם לרעהו יישנא רש ואוהבי עשיר רבים. פירש רד"ק: הרש הוא השואל לבני אדם אבל לרעיו הוא מחציף לשאול יותר ומטריח אותם תמיד ועל כן הכל שונאים אותו ורעיו שונאים אותו יותר ואוהבי עשיר רבים כי יתן מעשרו לבני אדם וילוה להם ועל כן אוהבים אותו. ונאמר: עשיר ורש נפגשו, עושה כולם ה'. פירש רלב"ג: אם היו כל האנשים עשירים לא ימצא איש העושה מלאכה מהמלאכות המעשיות ויפסד הישוב ואם היו כלם עניים לא יוכלו להתפרנס זה מזה ולזה מבואר כי הש"י עושה קצת האנשים עשירים וקצתם עניים כדי שיתקיים המציאות. משמע שצריך לכבד כל אדם, בין אם הוא עני בין אם הוא עשיר, כי כל אדם נברא בצלם א-להים, והבחירה מי יהיה עשיר ומי עני הינה משמים ואיננה תלויה רק בכוחות האדם, לכן אל לו לאדם לומר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה, אלא נאמר לי הכסף ולי הזהב נאום ה', והקב"ה משפיל גאים ומגביה שפלים, יש עושר מועיל ויש עושר השמור לבעליו לרעתו, יש עוני מייסר ויש עוני משמח.
תוקן על ידי מם80 ב- 16/04/2015 12:16:41
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:28 |
|
| |
אתה יכול להביא עוד אמרות חכמים, ואני יכול להביא לך מנגד, אמרות הפוכות, בעצם לפי זה לא אנחנו מתוכחים, אלא החכמים והפרשנות שלך לעומת שלי. מוכן להתוכח איתך ולא עם חכמיך.
שמעתי פעם מהרב מוטי אלון: העשיר זקוק לעני- כי אם אין אדם יותר עני ממנו, הוא לא נחשב לעשיר, למשל -לב לבייב -אדם עשיר מאד ביחס אלי ואליך, אבל הוא לא עשיר בכלל ביחס לביל גייטס למשל. .
נדמה לי ששלום עליכם כתב- למכור אפילו את המכנסים, בכדי להיות עשיר.
רב בא לגביר של העיר כל ער"ש לפני הדלקת הנרות ובקש הלואה של 10000 דולר, מיד לאחר ההבדלה הוא מיהר להחזיר,
שאל אותו הגביר- רבי בשביל מה אתה לוקח ממני כל ער"ש את הכסף? הרי אתה לא עושה עסקים בשבת?
ענה לו הרב- ראה :אתה הרי יודע כי בכל שבת אני נותן דרשה בבית הכנסת, כשיש לך בבית 10000 דולר, מדברים אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:53 |
|
| |
ירוחם,
לדאבוננו רוב העשירים הגדולים שהחברה המערבית סוגדת להם לא הרוויחו את ממונם ביושר, אלא ככל שהתעשרו כן קיבלו מהבנקים הלוואות בתנאים מפלים ומפליגים על חשבון הממון של האנשים הפשוטים, וככל שהצליחו כן השתמשו בעושרם כמונופול למנוע הצלחה ממתחריהם וכשוחד לפוליטיקאים על מנת לחזק את כוחם. זה לא שהאנשים האלה בהכרח לא טובים, אלא שהשיטה הכלכלית הקפיטליסטית מושחתת מבחינה מוסרית ובנקל יכולה לקלקל גם כאלה שבתחילת דרכם הרוויחו את ממונם מיגיע כפיים ישר. מכל מקום, כשהעולם מתוקן יותר, רוב בני האדם מעריכים יצירה ועמל ומלאכה ונתינה ולממון יש ערך משני; וכשהעולם מתוקן פחות, רוב בני האדם מתאווים לממון אזי לממון יש ערך מופרז והיצירה והמלאכה רחוקים מדרכי המוסר.
|
|
|
|
|
