| נשלח ב-15/12/2003 10:50 |
 |
| |
איך קרה נס השמן בפועל?
נשאלתי: כיצד היה הנס, וכיצד השתמשו בשמן?
יש כאן כמה אפשרויות:
א. ביום הראשון השתמשו בכל השמן שבפך, ולמחרת באו וגילו שהוא מלא. וכן בכל יום ויום.
על זה יש להקשות בתרתי: איך גילו שהפך מלא (שמא היה להם להשליכו, ומדוע יתבוננו בו) ועוד, קושית הגרי"ז שמי אומר ששמן שבא בדרך נס כשר למצוה (וצ"ע אמאי לא).
2. נותר עדיין מעט שמן בפך, והשמן שבמנורה בער ולא כלה, וכל שהיה צריך הוא להוסיף עליו מעט מן המעט, כדי שהיה בפך לשמונה ימים, אלא שצ"ב אם השמן שנותר ראוי לשימוש מחדש (בושה, אבל איני זוכר את הדין, וצריך פשוט להסתכל בגמרא וברמב"ם).
3. שמעתי פעם בשם אחד האחרונים, אולי הגרי"ז, שאפשר היה להסתדר בלא נס. כלומר, לעשות פתילות דקות מן הדקות, שאין מושכות שמן הרבה (וצ"ב מה השיעור המינימלי להדלקה במנורה, לפתילות ולשמן ולמאור), ואז השמן יכול היה להספיק לכל חנוכה - אלא שלא עשו כן.
ושמא יש לומר בהיפוך, שזה מה שעשו, שניסו לחסוך ככל האפשר מן השמן - וכן מסתבר - והנס היה שהצליחו לחסוך באופן שכבר חרג מן הטבעי, ובמבט לאחור ראו שנס היה להם.
ולזה אולי חיכו לשנה האחרת, כי שמא לא היו כהנים במקדש שהיו בקיאים בשמנים ובהדלקה, עם נסיון מעשי בזה, ולאחר שנה של הדלקה, ועוד בהדלקה של חורף שהיא עשויה להיות שונה משל קיץ, נוכחו לדעת שמה שהיה בשנה שעברה בחנוכה אכן היה נס.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 10:55 |
|
| |
זה היה כך:
מצאו במחסן המון שמן, מספיק בטח לחודשיים או שלושה.
אבל...
אחרי שמתתיהו לקח קצת ויוחנן לקח קצת, כל אחד מהבנים לקח עוד קצת וקצת קיבל המשגיח.
היה נס שנשאר לשמונה ימים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 10:57 |
|
| |
רחל לאה
הבדיחה שלך מאד מצחיקה, אבל כמדומה לי שזה מקלקל את הכוונה המקורית באשכול.
אשמח אם תוכלי להתייחס גם לנושא המרכזי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 11:21 |
|
| |
בס"ד
בפועל מיימוני, כנראה שאחרי שהדליקו ועשו כמובן את כל המאמצים המוכרחים לשמור על מן לימים הבאים בלי לעבור על המצוה העומדת לפניהם עכשיו להדליק(והרי אין סומכים על הנס)
הרי שבבואם להדלקה נוספת מצאו כי השמן נתעכל באופן מיסתורי מעט , שלא ע"פ הערכות המומחים אלא הרבה יותר לאט,
כלומר ביום השלישי לערך הם כבר הבינו שבקצב הזה שהנרות אוכלים מהשמן יהיה להם מספיק לפחות לשמונה ימים,
אני מתאר לעצמי שצריך להיות בעל אמונה ומקשיב את הניסים כדי לראות בתהליך הזה נס לדורות ולקבוע אותו כאבן יסוד באמונת ישראל לנצח.
חג שמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 11:31 |
|
| |
לרמב"מיסטים שבפורום
הנאמנים לפרשנותו של לייבוביץ'.
מדוע לא נאמר שהנס היה בחזון הנבואה וא"כ קושיה מעיקרא ליכא?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 11:35 |
|
| |
בס"ד
איזו נבואה בדיוק כשמדובר על ימי בית שני?
האין הכרח בכלל לאיזו הגינות פרשנית?
אתמהה.
(אא"כ רמבמיסט של ליבוביץ זו שיטה שאינה קשורה אלא רק בשם רמז לרמב"ם בלי הקשר ממשי-כמו שרבים אכן טוענים)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 11:38 |
|
| |
.
האם אין מהותו של נס בכך שקשה להבין באופן רציונאלי כיצד התרחש?
והרי נס גדול עשרות מונים מכך הוא שבני חשמונאי הצליחו והיו הולכים ונוצחים!
ונס גדול עוד מכך הוא שלאחר מותו בקרב של יהודה המקבי, ולאחר שברחה שארית פליטת צבאו למדבר וחיו כחיות נמלטות, לקח יונתן את שרידי הצבא, והפכם לצבא מנצח את כל הכוחות הסלווקים והאחרים?
וכי לא נס גדול מכל אלו הוא שהאנשים הבינו כי נס קרה להם, ולא חשבו כי המדובר בכוחם הם, בעוצם ידם שלהם, בצירוף מקרים סטטיסטי, בחולשתם של העמים מסביב, וכן הלאה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 11:38 |
|
| |
הבעיה באופן השני היא בעיקר בחיסרון התנאי להדלקת הנרות שיהא במנורה "תן לה מדתה" שהוא חצי לוג (מנחות פט, א) ועוד "כלי שרת אינם מקדשין אלא מלאים" (זבחים פח, א).
וכבר הובאה קושיא זו בתוס' הרא"ש ועוד, והובאו הדברים ע"י רבנו זי"ע בלקוטי שיחות שלו חט"ו 185.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:03 |
|
| |
משתדל,
הכוונה היתה לעלות לדיון כיצד יוסבר נס חנוכה ע"י אלו שמשתדלים בכל כוחם לצמצם את הנסים, לכן נסחתי אותה בצורה פרובוקטיבית.
מואדיב,
ברור שהרמב"ם מדגיש שעיקר הנס הוא חזרת מלכות לישראל. וכבר ציינו חוקרים שנס פך השמן אינו מוזכר במקורות ארצישראליים אלא רק בבבלי. לפני שנים עברתי על קרובתו של ר' אלעזר הקליר לחנוכה וגם בה אין אזכור לנס פך השמן (אם זכרוני אינו מטעה אותי).
ומכאן שעלינו לחגוג חזרת מלכות לישראל אפ' אם המלכות די מהר הדרדרה והפכה לצדוקית.
תוקן על ידי - אריק123 - 15/12/2003 12:04:08
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2003 15:40 |
|
| |
אריק,
נס פך השמן מוזכר גם במגילת תענית שהיא המקור התנאי הקדום ביותר שנמצא בידינו.
וגם מצוות הדלקת הנר מוזכרת בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2003 11:00 |
|
| |
למיימוני.
בגמ' נאמר רק "לא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".
תמה אני, מהיכן יודעים מה היה לפני יותר מאלפיים שנה? האם אין הנס, שמי שלא היה שם יודע לספר על מה שהיה שם, גדול כמו הנס עצמו, או גדול ממנו?
לרוח דרמית.
טעית.
נכון, מגילת תענית היא המקור התנאי הקדום ביותר שנמצא בידינו, אך הנס וההלכה אינם במגילת תענית אלא בסכוליון, שהוא תוספת מדרשית למגילה, זמן חיבורו וזמנו לא ידוע, לסכוליון נוסחאות שונות, ולכן לא ידוע אם סיפור הנס שבגמרא מקורו במגילת תענית, או הסיפור שבסכוליון מקורו הוא בגמ'.
במגילת תענית היו רק היום בחודש ו"דלא לאיתענאה בהון ודלא למספד בהון", וייתכן, ששאלת הגמ' בשבת (דף כא עמוד ב) "מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון", פירושה, מהי הסיבה ששמונה ימים אלו נאסרו במגילת תענית בהספד ותענית, והסיפור שבגמ' על השמן הוא מאוחר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2003 11:13 |
|
| |
נישטאיך וכולם
איני בא להשוות גדלים של ניסים, אלא לברר את ה"היכי דמי", ה"מה קרה שם" בצורה הפשוטה ביותר האפשרית.
סיפרו לנו סיפור - ומבחינתי איני דן כרגע כלל בשאלה אם הוא מדוייק או לא, אמיתי או לא - אני דן בהיתכנות ההלכתית שלו. איך נס כזה יכול היה להתרחש ועדיין השמן היה מועיל להדלקה לפי ההלכה.
ושנית, איך נס כזה יכול היה להלום את מה שאנו יודעים על התנהגותם של בני אדם בכלל ובמקדש.
בכפוף לשני תנאים אלו, הצעתי לבחון את האפשרויות השונות לאותו "היכי דמי".
ולא באתי לשלול ניסים אחרים, או לדון בנכונותו ההיסטורית של נס זה. אלו שני נושאים בפני עצמם, והם מעניינים וחשובים.
גם קיומו של הפורום שלנו הוא נס, לא?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 13:21 |
|
| |
איך דלק 8 ימים?
הדליקו כל יום רק קצת, אז היה מספיק
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 13:41 |
|
| |
הצנזורה
א. זה פחות או יותר מה שמונח בתירוץ שהבאתי לעיל.
ב. אך זה לא ברור אם זה אפשרי. הרי יש שיעור מסויים למילוי בתי הקיבול של המנורה. לכן הרעיון של הגרי"ז היה להשתמש בפתילות דקות, שאמורות למשוך פחות שמן, ולא לקצץ בכמות השמן עצמה.
אמנם, אני מעיר זאת רק במקופיא, כי איני זוכר את פרטי הדינים, וצ"ב.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 20:22 |
|
| |
הרשיתי לעצמי למשוך את האשכול לרגל החג הממשמש ובא.
על פי אחד ממדרשי חז"ל, המובא בס' אוצר מדרשים, משמע שהפך היה מתמלא מיד כשהיו מוזגים ממנו, בדומה לאסוך של אלישע.
נאמר שם שאלוקי ישראל נתן ברכה באסוך השמן, והיו מדליקים (נוטלים) ממנו למנורה כל שמונת הימים ולא נגמר.
עם זאת יש לציין כי המדרש הנ"ל נשמר באופן מקוטע ולא כמדרשים הרגילים. אבל כמדומני שהוא מוזכר בכמה ראשונים כגון רב אחאי גאון.
|
|
|
|
|
