|
|
| נשלח ב-23/12/2003 12:35 |
 |
| |
בן יוסף,(וגם אריק על הדרך)
עיינתי בירושלמי, ואני עונה לך אז מה?
<אלה מוזכרות גם כן כ"סתירות" עליהם מדבר הרמב"ם ב"מורה" >
הכלל הוא שאין שמחים במפלת האוייב, וזה מהמניעים אותם הבאתי בדבר מטרת התורה שהיא : "ההליכה בדרכיו" הכוונה המרכזית שבתורה להביא את האדם ל"דעות הבינוניות" = התכונות והקיניינים הנפשיים, לדרך האמצעית, כדי להגיע לשלמות הנכספת. לקרבת ה'.זה בנוי על "יסודות התבונה והדעת"
ועל זה כבר הבאתי הרבה פעמים את דבריו של הרמב"ם:
'וכל המניח דברים שבארנו, שהם בנויים על יסודות התבונה והולך ומחפש בפסוק מן הפסוקים, או באגדה מן האגדות או במדרש מן המדרשים, או בדברי אחד מהגאונים, עד שימצא פסוק אחד, או מילה אחת, או מאמר אחד שישיב בהם על דברינו שהם דברי דעת ותבונה, אינו אלא מאבד נפשו לדעת, ודי לו במה שעשה לנפשו'
ואני אקפיץ למענך את האשכול "האם קיצוניות היא ערך" שם מוסבר עיקרון הכלל - על איזון הנפש.
ואגב,בקשר לתשובתך לחבצלת, למה אתה לא בטוח ש"איקה תסכים איתך" תהיה בטוח ושקט, מסכימה איתה.
ועל הדברים שאתה "סוטה" בהם מנושא המרכזי תפתח אשכול תדון בהם.
רק לפני זה ראוי שתדע על עוד כלל גדול: "לה' הארץ ומלואה" הקב"ה הוא מוריש ארצות לאומות, והוא גם מוציא את אותה ירושה-מורשה מידיה. זה שבתודעה שלך = עם ישראל הארץ הזו היא ארצך (וזה מפני שלגביך זכות אבות היא ללא תנאי)
תודעה זו לא ניתנת לעירעור בהיותה מעוגנת בתורה, אבל אי אפשר להתעלם מכך ולהביא בחשבון שבמקרה הספציפי הזה של עם ישראל קיים כעובדה עם נוסף שבדומה לעם ישראל, גם בתודעתו מעוגנת העובדה שהארץ הזו היא ארצו, ומכאן הקונפילקט הגדול שלא ניתן לפיתרון על ידי טענת הזכות כנגד הזכות, אלא מן ההכרח למצוא לבעיה פתרונות.
תוקן על ידי - איקה - 23/12/2003 13:15:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 23:47 |
|
| |
"כי הרחמנות על הרשעים המשחיתים, אכזריות על כל הבריות"
המשפט הזה כבר הובא פה באשכול?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2003 00:05 |
|
| |
צמח, משפט מחץ שכזה?
מי היה יכול להעלות על דעתו להביאו באשכול זה?
אפילו לא כל האריקים והבן יוספים לא יוכלו לך.
טוב שיש יוסיפון בסביבה!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2003 10:53 |
|
| |
ומי בעל המימרא?
[מכיון שקיבלתי ע"ע בלי נדר, שלא להתייחס לאשכולות בהם מופיעה *איקה*, הרי שהמקור הוא במו"נ ח"ג פל"ט, עיינו שם]
תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 25/12/2003 11:38:52
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2003 12:39 |
|
| |
זוהי הקלות הבלתי נסבלת של הנדרים,,,
ועל משפט ה"מחץ",(הרי לא התכוונתי באמת) אז חוסר המקוריות של הרמב"ם במקרה זה זועק לשמיים, חוזר על מה שכבר אמרו לפניו, אולי עשרות פעמים, וזה בגלל "חסרונו" להקפיד על היצמדות למקורות?
כבר אמרתי על זה קלישאה שמאחוריה מסתתרת אמת גדולה, מה שהופך את הדבר ל"אמיתי" ולא לדיקלום חבוט, הוא: הזהוי מי הם אלה "הרשעים המשחיתים"  וזה תלוי במעלת טוב הבנתו של האדם.
היה שלום, ושיהיה לך כ"ט, ואני אקל עליך, אשתדל לא להרבות ולהשתתף באשכולות הרבה, כדי לפנות לך מקום.
תוקן על ידי - איקה - 25/12/2003 13:14:23
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2006 12:27 |
|
| |
תוכל לפרט?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2006 14:35 |
|
| |
דיון על מוסריות עונש המוות מתקיים באשכול על שם זה ונא לדון בו על כך [כאן הדיון על צלם סאדם].
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2006 17:31 |
|
| |
הלינק לאשכול על מוסריות המוות
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=904777
גוונא,
הלינק שלך הוא לאשכול "בנפול אוייבך אל תשמח" שנפתח בהקשר בדיקת השיניים המתועדת של סאדם. אולי התכוונת לקשר בינו לבין שאלתך אם לחגוג את הוצאתו להורג כאן למעלה. אך נראה ששאלתך אינה קשורה לנושא "אל תשמח" כי שם מדובר שנפל האויב שלא בדרך עשיית משפט וצדק ושאלתך היא בהוצאת העונש לפועל שי"ל שמאחר והוא מעשה חינוכי של הרמת הצדק דוחה עשית מצות בצדק תשפוט בשמחה את רעיון בנפול אוייבך אל תשמח. [גם אם י"ל שהנפילה היא עונש ע"י בי"ד של מעלה, הרי לרוב אין ההקבלה של הנפילה ברורה דיה שנאמר בוודאות גמורה שהיא העונש, מלבד מה שיש לדון במהות הענישה בידי שמים שהיו ע"ז די אשכולות.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2006 21:22 |
|
| |
ווטו,
[למה? מי אמר לך שזה רק כשזה לא בעשיית משפט? אולי ראוי לדון על כך באשכול ההוא],
תוקן על ידי גוונא ב- 28/12/2006 21:23:17
|
|
|
|
|
