| נשלח ב-18/12/2003 16:13 |
|
| |
מסתברא: הגדרת החסידות (מתוך ח"ח)
בפורום שכן מצאתי את ההגדרה הבאה של מסתברא, ולדעתי ראוי להעתיקה הלום:
חסידות המיוחדת לבית מדרשו של הבעש"ט מורכבת ממספר יסודות (ואני מונה רק דברים שלא ראיתי מודגש באף תנועה מלבד ומחוץ לחסידות של הבעש"ט):
1)אמונה בצדיק ללא סייג כיסוד לחיים ולחיות עם הצדיק.
2)לחיות באמונה מוחלטת באין עוד מלבדו כעיקר וחזות הכל.
3)אהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא ללא הבדל מעמדו ומצבו בתורת ה' ובקיום המצוות וגם לרשע.
4)שמחה כיהודי ובתור יהודי גם כאשר לא מקיימים מצות.
5)הרגשת הפנימיות הרוחניות ותחושה החוייתית של המצוות.
יש מתנגדים החולקים על המצע הדתי של החסידות מטעמים רעיוניים וטעמים חברתיים. אך זאת היא החסידות הטהורה.
לא אפרט אצל איזו חסידות היסודות הללו חיים וקיימים ואצל מי לא. והמבין יבין.
***
הרשיתי לעצמי להגיב על דבריו שם, ואני מחכה לתגובתו:
מאד הפקתי תועלת מהסיכום התמציתי והבהיר שלך לתורת החסידות, ואני משער ממה שאני מכירך שאתה בר סמכא לענין זה.
ארשה לעצמי לשאול שתי שאלות:
א. האם המכנה המשותף הזה אופייני לכל החסידויות? כלומר, האם יש אדמורים שאתה מכיר בהם שחלקו על יסודות אלו, הוסיפו עליהם או גרעו מהם?
ב. במיוחד - מה הגדרתו של מי שמקבל את כל מה שכתבת, פרט לסעיף א', על מעלת הצדיק והחיים עימו?
ואולי באמת קצת יותר פירוט מה אומר סעיף א' למעשה ולא רק באופן תיאורטי שרחוק ממני?
***
אני רואה בדבריו של מסתברא נסיון אמיתי וכן של תלמיד חכם חבדניק (כידוע) להגדיר את החסידות לפי תפיסתו.
בעיני, רוב חלקי ההגדרה שלו ראויים לכל יהודי, בעוד הסעיף הראשון מוקשה בעיני ולדעתי הוא תוספת מאוחרת ליהדות, נניח מימי תיקוני זוהר ואילך (כוונתי לפירסומו של תיקוני זוהר...).
אשמח על דיון בנקודות אלו, ואולי מסתברא ימצא לנכון לזכותנו בתגובה גם כאן.
אידך גיסא, חברינו החבדניקים והחסידים בכלל, הבמה לרשותכם!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 17:28 |
|
| |
'אמונה בצדיק ללא סייג כיסוד לחיים ולחיות עם הצדיק'
מה הגבול שלא תיהפך אמונה זו כנוגדת –בלשון המעטה- את האמונה בד'?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 17:33 |
|
| |
קוני
הלא זוהי הטרוניה שלי גם כן.
הדברים נראים חשודים מאד.
אבל אפשר שיש ללמד עליהם זכות.
ולכן אני מחכה לחבדניקים שיבואו ויסבירו...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 18:15 |
|
| |
אינני יודע למה אתה מייחס זאת לחבדיניקים דווקא ומחכה רק לחבדניקים שיגיעו ויגיבו , הגדרת סעיף אל"ף קיימת בכל חסידות
ויש בה 2 חלוקות
ס"ק א ] הבעיתיות של הדגשת הצדיק כערך עליון בעוד שהתורה היא ורק היא חלק עליון .
ס"ק ב ] ההערה שלך מיימוני על כך שכביכול יש פה שיתוף עבודה זרה וכל הטענות הלעוסות והידועות מכל מאבקי הליטאים ( משום מה ) עם חב"ד ( דווקא ) .
על הטענה הראשונה שציינתי לדעתי אין תשובה אכן מכל מיני סיבות שכל חסיד ממוצע ידע להסביר , התורה היא ( כבר ) לא ערך עליון אם היא לא במסגרת של יראת שמים כמו 'ההארה שהעיר אותו צדיק ליהודי 'מתקדם' מגולח פאות וזקן שנראה אוכל חזיר בפרהסיא , שאולי זה נראה טיפשי אבל מי ששומר על הגדרים מסביב לפה [ זקן ושפם ]
מובטח לו שישמור כל התו"מצ = אכילת חזיר .
לגבי הנקודה שהדגשת , והיא : אמונה בצדיק ללא עוררין אכן אני יכול לציין שיש להרבה חסידים [ דווקא ] בעיתיות רבה עם העניין , אך חשוב לציין שלמרות כל הרדיפה של הגאון והמתנגדים בכלל לחסידים לא נרשם שום קלקול גדול כתוצאה מדרך החסידות , אלא ליהפך ,כך שיכול להיות שזה נשמע כך , שחסידים מאמינים בשיתוף ח"ו ח"ו במבחן התוצאה אין זה כך ולהיפך , אני רואה הרבה חסידים עובדי השם , כ' יהודיים ' הרבה יותר פי כמה וכמה מאחיהם עובדי השם הלטאיים .
וגם אם אם איזה משוגע מטורף מחבד טוען שהרבי [זל] (שיחי)הוא חלק מהאור אין סופי וכו שיהנה
לו , וע"ז אני יביא ציטוט בהמשך .
במציאות לא תשמע או תראה חסיד שמברך לפני ואחרי האוכל או מתפלל ומזכיר מישהו נוסף מעבר לשם שמיים .
תוקן על ידי - אנקדוטה - 18/12/2003 18:19:29
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 18:37 |
|
| |
יצחק יונתן
כפי שהבנתי מן הכותבים אצלנו בפורום ובכלל, המשיחיים נחשבים כיוצאי דופן גם בחב"ד. על כן, אם יש להם מנהגים משונים, הדבר נובע מאמונתם המשיחיסטית, ואין בהם להצדיק רינון על חב"ד כולה - כך טוענים חסידי חב"ד הלא משיחיים לפי הבנתי.
אנקדוטה
טענתי נגד המקום המיוחס לצדיק והאופן שבו הוא נתפס בחסידות אינה בגלל שמעמד זה גובל בשיתוף. עצם המושג שיתוף טעון בירור יסודי עבורי.
הטענה שלי היא שהמקום המיועד לצדיק הוא מופרז ולא נכון, ואין לו מקור של אמת ביהדות (לפני התיקוני זוהר או הזוהר).
למשל, הרעיון שכבר גרשם שלום הצביע עליו, הצדיק כמקשר בין שמים וארץ, שכל השפע יורד דרכו, ושהתפילות עולות דרכו.
וכי אם אין בזה שיתוף, זה כבר בסדר, וזו כבר יהדות באופן התקני של המילה?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 19:11 |
|
| |
מיימוני,
לענ"ד אתה עושה לעצמך חיים קלים כשאתה מתמקד בצדיק המוריד את השפע.
האם הכהנים המברכים את ישראל אינם עושים משהו שנתפס כבר אצל חז"ל כמשהו דומה? (וכאן לא מדובר על 'צדיק' מכוח מעשיו אלא מכוח עצם קיומו).
האם ר' ישמעאל בן אלישע לא מברך את הקב"ה כביכול בעצמו?
האם התפיסה שהתפילה צריכה לעבור דרך מקום מסויים, 'והתפללו אליך דרך ארצם', אינה בעייתית מנקודת מבטך? וכי מה גרע כוחו של צדיק מגוחה של האדמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 19:20 |
|
| |
ממללא השוואות מענינות
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 20:02 |
|
| |
אין מקור לכך שברכת כהנים היא יותר מצורת סוף העבודה שהכהנים העומדים בתווך בין אלוקים והעם מביאים את ברכת אלוקים לעם כמו להבדיל האמן בסוף הופעתו.
לכן אין שום צורך לחדש שיש כאן אמונות טפילות אם כי "כל הרוצה לטעות יבוא ויטעה" [כחתימת למך ירפא המקום את אביו].
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=370349
תוקן על ידי - ווטו1 - 29/12/2003 0:46:06
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 20:36 |
|
| |
כבוד מיימוני.
יש לי הרבה דברים בגו לבאר להסביר ולהבהיר, אך למצער איני יכול לכתוב כאן, כאשר יוצאים מנקודת הנחה שמדובר ב"אמונות טפילות".
בתולדות הוויכוחים מעולם לא הצליח מישהו שנאשם שמאמין באמונות טפילות להוכיח שאין הן טפילות, שהרי ההבדל בין "טפילות" לבין אמונות עיקריות הוא בעיני המתבונן.
והמתבונן בפורום זה כבר מסתכל על דברים מזוית מאד מסויימת.
וממילא אמשיך שלא להשתתף בפורום זה ואתם תמשיכי לשיר את המנגינה בעלת קול אחד בלבד: קול הרציונליזם.
אמצא פורום לא מוטה לדון בחסידות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 20:54 |
|
| |
ברוך מחיה המתים!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 21:00 |
|
| |
י"י
אבל 'הילודים למות' . כנראה שזה קרה עוד לפני שהסספקת לברך .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 21:00 |
|
| |
מסתברא יקירי
מצטרף ליצחק יונתן. ברוך מחייה המתים!
אני יכול להבטיח לך, לכל הפחות ככל שהדברים משקפים את דעתי -
א. איני רואה באמונת הצדיק - אם נקרא לה כך - אמונה טפלה. אמנם אני סבור שהיא מחודשת.
ב. אני מוכן לשמוע כל מה שיש לך לומר. כמובן, אבקש מקורות.
אם הדברים נראים לך, אשמח מאד להמשיך לדון בהם בהשתתפותך.
כמובן, תוכל לפרוש בכל עת אם תרגיש שמזלזלים בך או באמונותיך.
ועוד אוסיף, מה שכתבתי כבר פעמים רבות, שהדרך לשאול: מנלן, ולזהות סתירות ולהקשות עליהן, היא דרך לימוד הגמרא בישיבות מאז יש לנו מקורות אודותיהן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 22:32 |
|
| |
זה נושא מסועף, ובכל אופן איני בא לכאן להתווכח ללא תועלת, כי אם להבהיר:
אמונת הצדיקים שוה בכל החסידויות, וההפרש בין גישת החסידות הכללית לבין חסידות חב"ד, היא שהחסידות הכללית מפרשת בזה את מארז"ל: בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחַיה, ואילו חסידות חב"ד טוענת: וצדיק באמונתו יִחְיה כתיב. והדברים עתיקים, ומרומז באגרות קודש של אדמו"ר הזקן בעל התניא עמ' קכג.
ומה שאתה כותב בנושא החידוש שבזה, אעתיק כאן מהאמור בתניא פ"ב:
ובזה יובן מאמר רז"ל על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בת"ח מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי ע"י דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא ית' וחכמתו א' והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחי' אחוריים של נפש רוח ונשמת ת"ח].
לא מדובר כאן באמונה, כי אם בדביקות, אמנם יש בזה כדי לתת קצת הבנה בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2003 22:43 |
|
| |
מסתברא היקר
כתבת משפט מאוד מעניין, וזהו, -
בתולדות הוויכוחים מעולם לא הצליח מישהו שנאשם שמאמין באמונות טפילות להוכיח שאין הן טפילות, שהרי ההבדל בין "טפילות" לבין אמונות עיקריות הוא בעיני המתבונן.
שאלתי, האם כן קרה שהבלתי מאמין הוכיח למאמין על אמונתו שהיא טפלה, והבין זאת המאמין (עד כה)?
אז מה זה אומר?
יש לך בהחלט מה לשמוע..
|
|
|
|
|