|
|
| נשלח ב-22/8/2006 01:24 |
 |
| |
דגים,
הטענה שמתים מרגישים, אינה בהכרח שמדובר בעצבים ותחושות פיסיולוגיות. מדובר בהכרה של המציאות וקשר כלשהו עמה, אבל לא באמצעים של הפיסיולוגיה המתה.
ועוד מקור (שאולי הובא, בעוונות לא קראתי את האשכול), לגבי הליכה עם ציצית בחוץ וקיום מצוות ליד קברים, וידועות המחלוקות על הטעמים. וזהו גוף הדיון כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2006 06:05 |
|
| |
עי' שבת קנב, ב שמצאו קברו של אחאי בר יאשיה וגופו הי' שלם. והי' מדבר עם רב נחמן שיחה ארוכה. ועי' עוד שם לענין הא דהעלו בעלת אוב את שמואל בכישוף אחר מיתתו. ועוד שם, שהמת שומע את ההספד שמספידין אותו.
++++++++++++
הבריאה והחיים; חידה סתימה! ככל שתחקור אחר פתרונה, יותר תתגדל סודה וחידתה.
חכמתה; נעים. פליאתה; משמח. עומקה; משתומם. סודה; מבהיל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2006 20:53 |
|
| |
עיין ברד"ק שמו"ב כח כד, בשם הגאונים ותמצא נחת
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2006 23:39 |
|
| |
דגים,
כוונתך כנראה לשמו"א. לא ראיתי שם משהו שנוגע לדבריי. אולי תוכל לפרט.
אתה דיברת על הצורך לשים מזרון בקבר כדי שלמת לא תיגרם חוסר נוחיות, ואני טענתי שגם אם המת 'מרגיש' במובן כלשהו, אין זה המובן הפיזי הרגיל.
מיכי
|
|
|
|
|
