הערב "ניטל הקטן" שבו לא לומדים תורה

המקורות הראשונים לניטל אנו מוצאים אצל המומרים שחשפו את הסוד שלא לומדים בניטל. מילך (מרק) שפירא חשף את המקורות וכן התפרסמו בספרו של שפרבר מנהגי ישראל ח"ד עמ' שכט.

לפי מומר אחד ביומנו משנת שע"ו כותב "והיהודים שומעים את הפעמונים מצלצלים הם אומרים דברי גידוף...עד כי אין ברצונם ללכת לבית הכסא (???ואולי צ"ל בית הכנסת? מסתברא) אלא אם יש להם צורך גדול בכך. כמו כן אין הם מתירים לעצמם בליל חג המולד שאותו הם מכנים ניטל, זאת אומרת חג הנטלה...והסיבה לכך היא שהם מאמינים שבליל זה ישו בצער נורא ועל ידי כך שמונעים מלימוד ותפלה לא תהי' לו מנוחה ושלוה".

הרי כאן הד ברור לטעם הקבלי של הוספת חיות לקליפה, יתכן שההסבר הוא שאם ימעטו מלימוד על ידי ישו זה יוסיף על עוונותיו שלא יוכל להתכפר.

כל המקורות מוכיחים בעליל שהמנהג התחיל באשכנז, וכך נהגו כולם. ולפלא שהליטאים והישיבות שטוענות שנוהגות במנהגי אשכנז, חדלו לקיים מנהג זה ודוקא החסידים נוהגים בכך.

(המתנגדים מביניכם יאמרו שאכן מתאים לחסידים לאמץ מנהג שלא ללמוד!)

כמו כן מוזכר בספר הוויכוח לר' זלמן מאופנהוזן שנדפס בשנת שעה בשם המומר שמאשים היהודים שאינם לומדים בליל הולדות לאות קלון

בקונטרס אוצר י"ד החיים אות פ"ח כתב שראה כתב יד מעתיק משנת רט"ז על ניטל שיש להמליץ הפסוק ישב בדד וידום כי נטל עליו.

יתכן שהשם הנכון הוא נטלא והיהודים כינו אותו ניטל לגנאי. כך משמע מדברי המומר.

ייש"כ מסתברא.
מהאשמות המומרים אין ראיה כ"כ, אבל מיומנו של המומר (אם אכן כתב לעצמו לזכרון דברים ולא לפרסום) אכן יש ראיה שהטעם הקבלי היה רווח בפי העם כהסבר (למרות שלא בהכרח הוא הטעם המקורי).

ברור כי אותם שאינם מחזיקים במנהג סוברים שטעמו האמיתי היה מפני המזיקין שהיו ברחובות, ובטל הטעם בטל המנהג. אמנם חסידים הדבקים במנהגי אבותיהם ורבותיהם גם במקום שבטל הטעם, דוגמת הקפדה על לבוש מזרח אירופאי בסגנון המאה השמונה-עשרה, מתאים שיקפידו גם במנהג זה אף אם טעמו בטל, וכ"ש שנסמכים על הטעמים האחרים שנאמרו בדבר.

אמנם על הטעם הקבלי שהזכרת יש לתמוה, כיצד זה כל המקובלים בארצות המוסלמים לא חששו שלימודם יוסיף כח בקליפה וכדומה?

מסתברא ידידי,
אף אם המנהג התחיל באשכנז אין זה אומר שיש להמשיכו, שהרי ישנו גם מנהג טעות. הקריטריון המרכזי הוא מי הם גדולי ישראל שהתירו בערב זה מצווה רבתי של תלמוד תורה.
ובאופן טבעי, הוראתם של אדמו"רי חב"ד זיע"א אין בה די עבור מי שאינם תלמידיהם. ושמעתי גם על גדולי ישראל (אשכנזים) שהתנגדו למנהג.

עפר,

הבאתי אדמורי חב"ד?

החות יאיר במקור חיים נהג במנהג ומביאור סי' קנ"ה.

החתם סופר נהג במנהג.

הנודע ביהודה ננהג במנהג

המהרש"א נהג במנהג.

רבי נתן אדלר נהג במנהג.

ודעת לנבון נקל שמדובר במנהג אשכנז שנהגו בו כ-ו-ל-ם!

תביא לי מקור קדום מאשכנז שהתנגדו למנהג!

וכך ראיתי נוהגים כל גדולי שיראל מחוגי אשכנז וחסידים לכל זרמיהם, האם כולם לא היו גדולי ישראל ונהגו במנהג לא הגון ח"ו?

א. לא אמרתי שאתה הבאת אדמו"רי חב"ד. אני יודע שהם נהגו במנהג.
ב. אודה לך על מקורות נוספים, הספר אינו תחת ידי.
ג. כמדומני שלא חידשתי לך שרבים מגדולי אשכנז לא נהגו במנהג זה. אני מניח שהגר"א למשל התנגד למנהג, ואם יש לך מקורות בעניין אנא הבא גם אותם.
תודה!

מסתברא,
כל אלה גם חממו את ביתם בפסח מפני הצינה, האם עלי להמשיך לעשות כמותם גם בא"י, הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא?

מסתברא:

הליטאים והישיבות כבר ביטלו הרבה ממנהגי אשכנז כמו אמירת סליחות בכל תפילות יום כפור ועוד. בדרך כלל במקומות שלימוד התורה היה ברמה גבוהה, כמו בליטא, שם שמרו פחות על המנהגים שכשהיה קושיא על המנהג אז סמכו על למדנותם וביטלו אותה. ובמדינת אשכנז במאות האחרונות היתה לימוד התורה רופפת ולכן היקפידו על המנהגים ביותר.

ואומרים בבדיחותא שחבל שהרמ"א לא כתב בהלכות תלמוד תורה "וכן נוהגים" כי אז היו החסידים לומדים תורה.

חוקר ומקובל

תוקן על ידי - חוקר77 - 25/12/2003 21:17:14